שְלִימְצָ'ק 🐌🐌🐌

3 לפנות בוקר.

רון-עמי מצונן. מעיר אותנו בהתקפת שיעול.

לא יכולה להרדם...

שומעת את גשם הזלעפות שיורד בחוץ.

שעה, שעתיים, שלוש... בלי הפסקה.

בבוקר, בשעה 07:30 הגשם פסק ואני מחליטה לצאת לספורט הבוקר.

מספורט בוקר זה הפך לשעתיים של סקווטים מטר אחרי מטר... או שניתן להגיד - סקווטים מברלה לברלה....

(לאלה שקוראים דרך המכשירים הניידים - אל תתיאשו... ההמשך אחרי התמונות)

חלזון, שבלול, ברלה הגינה = Ślimak, או Ślimaczek (שלימצ'ק) בפולנית

אני מאוד אוהבת שלימקים.

תמיד סיקרנה אותי החיה ה"מוזרה" הזו.

אני זוכרת את שיחת הטלפון, לפני יותר מ-20 שנה עם אחותי, שמאז ומעולם בע"ח לא היו הצד החזק שבה.

"יעלי, אל תשאלי מה מצאתי..." היא צרחה לשפורפרת הטלפון.

"בתוך ארון הבגדים של עמית (ביתה הצעירה של אחותי) מצאתי קופסה מלאה בחלזונות ואוכל רקוב. עמית החליטה לגדל את החלזונות במחתרת 😫..."

ואני חייכתי... ככה יעשה לאמא שלא מרשה לגדל בע"ח בבית.

אז החלטתי להקדיש את הפוסט הפעם לשלימק.

הידעתם:

(*) קיים מונח שנקרא טקסונומיה. המונח מתאר ענף במדע העוסק בהגדרה, תיאור ומיון של אורגניזמים על פני כדור הארץ. טקסונומים מתארים מינים על סמך מחקר מורפולוגי, התנהגותי, גנטי וביוכימי.

(*) קיים מונח שנקרא קונכיולוגיה שבו עוסקים במיון וקטלוג של קונכיות תוך כדי חקר עולם הרכיכות (שנקרא מלקולוגיה).

(*) ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כדי שתכירו את מקומו של שלימק על פני כדור הארץ.

ממלכה: בע"ח

מערכה: רכיכות

מחלקה: חלזונות

תת סדרה: שבלולים

סדרה: שבלולי יבשה

תת סדרה: Helicina

משפחה: קדמומיים

סוג: Helix / Cornu / Cantareus

מין: שבלול הגינה

אתם לא באמת צריכים לזכור את זה 🙈. פשוט רציתי להראות לכם שגם לכזה דבר, כמו שלימצק,  יש ייחוס משפחתי ובמקרה הזה - אפילו יותר מאשר לאליזבט, מלכת אנגליה 😜. ייחוסו של שלימצק מתחיל עוד בימי המיתולוגיה היוונית (ועל כך תקראו בפיסקה על הרביה).

(*) כמה מילים על הקונכיה של שלימק:

הקונכיה היא למעשה שלד חיצוני, קליפת מגן, מבנה קשיח וחיוני המגן על חייו של שלימק. הקונכיה עשויה מסידן ומעט חלבון. היא מורכבת מ-3 שכבות והמעניין הוא שהקונכייה קיימת בחלזון עוד בהיותו עובר בביצה.

כאשר שלימק בוקע, יש כבר על גופו קונכייה קטנה הנקראת "קונכייה עוברית". כאשר הוא גדל, הקונכייה גדלה עמו ומתפתלת סביב ציר העמודית, המהווה את מרכז הקונכייה.

צורת הקונכייה מתאימה לבית הגידול וצורת החיים של החילזון. למשל: מינים המסתתרים בנקיקי סלע יהיו בעלי קונכייה צרה. קונכיות רבות הן בגוונים כהים ובעלי דוגמאות מפוספסות, וזאת לצורכי הסוואה. במינים החיים בבתי גידול יבשים וחמים שאין בהם לחץ טריפה גבוהה, הקונכיות הן לרוב בצבע לבן חלק וזאת על מנת להקטין את התחממות החילזון עקב קרינת השמש. עובי הקונכייה מושפע מהאזור בו חי החילזון. חלזונות החיים בסביבה גירנית (מלשון גיר) הם בעלי קונכיות עבות יותר, לעומת חלזונות החיים בסביבה לא גירנית.

הקונכיה של שלימק נקראת קונכייה ספירלית כדורית - קונכייה שגובהה שווה בקירוב לקוטרה. פרט נוסף הוא שהקונכייה של שבלול הגינה ורוב מיני השבלולים היא בדרך כלל בעלת פיתול ימני אך ניתן למצוא פרטים עם קונכיות בעלות פיתול שמאלי (קדימה, תתחילו להסתכל ולחפש!).

(*) קצת על גופו של שלימק:

תארתם לעצמכם את כל זה בגופו של הקטנצי'ק הזה?

מקור: אינטנרט

הידעתם ששלימק קולט את המידע על סביבתו בעזרת ארבעה חושים:

חוש הראייה – ממוקם בזוג המחושים העליונים הארוכים.

חוש הריח – ממוקם בזוג המחושים התחתונים הקטנים.

חוש המישוש – ממוקם בזוג המחושים התחתונים הקטנים וברגל.

וחוש הטעם – בפה כמובן...

כל כך התחשק לי ללטף אותו, ככה, בין האוזניים, כמו שמלטפים כלב. שלא תחשבו שלא ניסיתי... אבל הוא מיד התכדרר פנימה לקונכיה.

בטוחה שתהיתם איך שלימק אוכל?

אז תדעו שיש לו פה שנראה כמו שפתיים (2 אונות). בפנים יש 2 לסתות קרניות שצורתן חצי סהר והן אלו שנושכות במזון ומעבירות ללשון. על הלשון אלפי שיניים קרניות שמגרדות וטחנות את המזון.

(*) חייו והתנהגותו:

שלימק נע כאשר חלק הרגל מתכווץ כדי להניע אותו.

הוא מפריש ריר תוך כדי תנועה על מנת להקל את החיכוך עם המצע עליו הוא זוחל. מהירות הזחילה - 1.3 ס"מ לשניה.

שלימק צמחוני, ניזון מחומר אורגני בקרקע ויכול לאכול כמעט כל צמח קיים.

הוא פעיל בעיקר בלילה כאשר מזג האויר לח, בטמ"פ שבין 5 ל-21 מעלות. ניתן לראות אותו גם ביום - בעיקר אחרי הגשם כפי שקרה לי הבוקר. תרדמת קיץ אצל שלימק יכולה להמשך בין 6-8 חודשים.

על מנת להתמודד עם החום שלימק אוטם באמצעות ריר מיוחד את פתח הקונכיה, דבר שגורם לבידודו מהסביבה ומצמיד אותו בחוזקה למשטח עליו הוא נמצא. הוא מסתתר במקומות חשוכים ולחים שמונעים ממנו איבוד נוזלים.

שלימק מבצע את פעולות האכילה והרביה רק כשהתנאים בחוץ מאפשרים זאת. גשם למשל ממיס את קרום החותם שעל הפתח ומסמן לו - נוע נוע....

הרבייה אצל שלימק היא משהו שאני בטוחה שלא הקדשתם לו מחשבה מעולם.

אז שתדעו: שלימק הוא הרמפרודיט.

הרמפרודיט או כפי שנקראת התופעה Hermaphrodism - היא דו מיניות.

מן האגדות: הרמפרודיט הוא דמות מהמתולוגיה היוונית. הוא היה בנם של אפרודיטה והרמס (מכאן השם, שילוב שמות הוריו). בשיטוטיו נתקל הרמאפרודיטוס בבריכתה של ניאדה סלמקיס, שניסתה לפתותו. לאחר שסירב, הערימה עליו סלמקיס וקפצה עליו בזמן שהתרחץ בבריכה, תוך שהיא נצמדת אליו בחוזקה ומתפללת לאלים כי גופיהם לא יפרדו לעולם והם יהפכו לאחד. משאלתה התגשמה, וגופה הוטמע בתוך גופו, והם הפכו לאדם אחד דו-זיווגי – חציו גבר חציו אישה. גופו גוף נערה ואיבר המין זכרי.

לשלימק אברי רבייה זכריים ונקביים גם יחד. הוא מסוגל לייצר גם תאי זרע וגם ביציות.

בדרך כלל, בעלי-חיים הרמפרודיטיים אינם מפרים את עצמם, כי אם- זה את זה, ברבייה מינית.

מין זה, שבלול הגינה משתמש במה שנקרא - חצי אהבה.

חצי אהבה הם בעצם מחט גירנית קטנה ומחודדת המיוצרת בכיס מיוחד ליד פתחה של מערכת המין.

חצי האהבה. מקור: אינטרנט.

ההזדווגת נמשכת מספר שעות תוך כדי ליפוף גוף בגוף. שלימק מחליף זרעונים עם בן/בת זוגו (תלוי מה אתם בוחרים 😉) ובכך מפרה את עצמו. ההטלה מתרחשת כעבור מספר ימים לתוך גומה עמוקה ששלימק חפר. בכל הטלה כ-86 כדוריות לבנות. עם סיום ההטלה שלימק מכסה את הבור באדמה ופונה לדרכו. הביצים בוקעות כעבור כ-3 שבועות עם קונכיה קשיחה. לבגרות מינית הם מגיעים כעבור 3 שנים. שלימק יכול להטיל ביצים פעם בחודש.

ניסיתי לחפש אחים תאומים, קרובי משפחה, משהו... לא מצאתי.

אולי אלה?

קניבליזם במשפחה...

חשופיות - מינים במחלקת החלזונות שבהם הקונכיה התנונה.

משום מה המונים מהם היו על שאריות סיגריה. מכורים לניקוטין?

והזוכה.... זכה בתמונה בהגדלה.

צאו' חברים.

הולכת לאכול צהריים 😘... אסקרגו? 🤣😂😅