פוזנן Poznan - על הטבע

בעונת הסתיו והחורף, בכל נסיעה ברחבי פולין, אנחנו פוגשים את התמונה שלמעלה.

הפעם החלטתי ללכת וללמוד מהי התופעה.

נא להכיר:

הדבקון (Mistletoe) הוא צמח טפיל. קרוי גם צמח אוטוטרופי - כזה שלא יודע לייצר בעצמו את החומרים האורגנים הדרושים לו ועל כן הוא מנצל את העץ כפונדקאי ומוצץ ממנו מים, סוכרים ומינרלים שמאפשרים את קיומו. לרוב, הטפילים לא מסוגלים לבצע פוטוסינתזה בכוחות עצמם וללא הפונדקאי (העץ) הם לא שורדים.

הדבקון במקרה הזה - נחשב כטפיל למחצה מאחר והא כן מסוגל לקיים פוטוסינתזה בכוחות עצמו ועל כן בסתיו ובחורף, כשהעץ משיר את עליו - רואים את מה שרואים בתמונה למעלה.

מתברר כי לדבקון חשיבות אקולוגית רבה. לרוב צמחים טפילים מביאים למותם של המאחסנים אבל נמצא כי הדבקון דווקא משמש אבן חיים אקולוגית למערך רחב של בע"ח שצורכים את עליו ופירותיו והוא משמש מקום קינון ומסתור לציפורים רבות.

ברפואה העממית הוא משמש לטיפול בדלוקות פרקים לחץ דם ואפילפסיה ובמיתולוגיה הנורדית (כן, יש כזו, תתפלאו) בלדר, אל היופי במיתולוגיה הזו, נהרג באמצעות חץ מהדבקון.

בחג המולד אומרים כי רצוי לעבור ולהתנשק מתחת לעץ הדבקון כי אז מובטחת אהבה בחייכם (יכולה להגיד לכם שעד היום לא עשיתי את זה ואכשהו הסתדרנו רון-עמי ואני 😎).

העצים אומנם ערומים אבל מדהים כמה חיים ניתן למצוא עליהם.

חזזיות וטחבים על גזע העץ כשהעצה בגזע מגיעה לעובי של 10 ס"מ לפחות...

וכשמרימים מבט למעלה ניתן לראות אותם בכמויות מדהימות... פטריות על גזע עץ.

מבט מקרוב

פטריית צדפה - Oyster mushroom הנקראת פלאורוטוס (Pleurotus)

השם אויסטר (Osyter) - צדפה - מתייחס לצורת הכובע של הפטריה שדומה לרכיכה הימית בשם צדפה והשם פלאורוטוס (Pleurotus) משמעותו “צדדים”, והוא מתייחס לצמיחה הצדית של הגבעול ביחס לכובע.

פטריית צדפה היא סוג של פטריה המשתייכת למונח באקולוגיה הנקרא - מְפָרְקִים ובמקרה זה

"מפרקי העץ".

מפרקים הם יצורים במארג המזון שמפרקים תרכובות אורגניות באמצעות הפרשת אנזימי עיכול מתוך התא אל הסביבה. המפרקים משתתפים בתהליכי ריקבון בטבע וממחזרים חומרים רבים, ולכן יש להם תפקיד חשוב במחזורי החומרים בבתי הגידול.

בין המפרקים נמנים בעיקר חיידקים, פטריות ותולעים.

את הטבע שתארתי לכם עד כאן פגשנו בדרכנו אל פארק גדול שנמצא בפוזנן ונקרא -

פארק ציטדלה Cytadelal Park. (ציטדלה בפולנית פרושו מצודה בעברית)

צפונית לעיר העתיקה (במרחק הליכה נעימה), על גבעה - גבעת וינארי (Winiary Hill) בשטח של כ-100 דונם, יושב פארק המכונה פארק המצודה - מצודת וינארי.

ב-1793, בעת שפרוסיה השתלטה על פולין מצאה את עצמה העיר פוזנן במיקום אסטרטגי בגבול פרוסיה-רוסיה. על מנת להגן על עצמה הוחלט על הקמת מצודה שאילצה את פינויים של 2 כפרים שישבו במקום - וויניארי ובונין (Winiary and Bonin). בניית המצודה לקחה כעשור (1828-1839) שבסיומה הוקם מבצר שהפך למרכיב המרכזי בהגנות העיר.

לאורך המאה ה-19 שימש המקום ככלא צבאי ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1918 היה לביתם של יחידות צבא פולניות. עם כיבוש פולין ע"י הגרמנים ב-1939 הפך המקום למחנה שבויים לחיילים בריטים, רוסים ופולנים - ועל כך מעידים בתי הקברות במקום.

ב-1945, עם נפילת המשטר הנאצי וראשיתו של העידן הקומוניסטי בפולין נהרסה המצודה וההריסות שימשו, כמו במקומות רבים אחרים שסיפרתי לכם, כחומרי גלם לבנייתה מחדש של פולין.

ב-1962 הפך המקום לפארק שמטרתו היתה לציין "את הידידות והאחווה הפולנית-סובייטית". פסלים רבים הוצבו בפארק (ומעטים מאוד שרדו עד היום). 2 מוזאונים - מוזיאון צבא פוזנן ומוזיאון החימוש מצאו את משכנם במקום כמו גם 2 אנדרטאות - אנדרטת הגיבורים שנחנכה ב-1982 ופעמון השלום והידידות בין האומות שנחנך ב-1986.

ב-1992 שונה שמו של הפארק לשמו הנוכחי - פארק ציטדלה.

האובליסק הסובייטי שממוקם בראש גרם המדרגת כשנכנסים לפארק מיכוון רחוב Aleja Armii Poznań, מקבל מרחוק את פני הבאים לפארק.

האובליסק הסובייטי הענק מוקדש לחיילים הרוסים שנהרגו במהלך המצור על המצודה בשנת 1945. מספרים כי בראשו של האובליסק היה כוכב אדום גדול שסימן את המשטר הסובייטי ועם נפילת הקומוניזם ב-1989 - נעלם הכוכב בשעות הלילה. לאחר שנים רבות של תאוריות שונות על גורלו של הכוכב - ניתן לראות אותו היום במוזיאון ההיסטורי של פוזנן.

במעלה המדרגות נחשף מצד ימין בית קברות.

היה קצת מוזר. לא ידעתי אם מותר לדרוך על הדשא עד שראיתי אחרים נוהגים כך ואזרתי אומץ לעשות אותו הדבר. את רון-עמי, חובב בתי קברות הדבר ריתק. אלמלא היינו מוגבלים בזמן נראה לי כי היה משוטט וקורא את הכיתוב על כל מצבה.

בית הקברות הבריטי בפוזנן

ריתקו אותי הסמלים שעל המצבות:

ראשון מימין - חיל הרפואה הבריטי, שני מימין - Cuidich'n Righ - יחידת חי"ר של הגדוד הסקוטי, שני משמאל - The Buffs, אף היא יחידת חי"ר שכינויה החובבנים.

כשפניתי להשכיל בעניין, נפתח בפני עולם שלם של סמלי מצבה שנהוג בעולם לייצר/לצייר על מצבות. כאן יש כתבה מעניינת ומרתקת על סמלי המצבה המקובלים בבתי הקברות בברטניה באופן כללי וכאן יש כתבה מעניינת על כיצד ניתן לפרש שלטים, סימנים ורמזים בבתי קברות צבאיים בריטים.

סיפור מעניין שנחשפתי אליו בסוגיית בית הקברות הבריטי עסק במה שכונה "הבריחה הגדולה". בבית הקברות מצויים קברים של מספר חיילים בריטים שהשתתפו בבריחה ההמונית ממחנה השבויים סטלאג לופט III בעיר ז'אגן (żagań) שהייתה אז חלק מגרמניה וכיום במערב פולין.

סטלאג לופט היה מחנה שבויים במזרח גרמניה שבו החוזקו אנשי צוות האויר של בעלות הברית שנפלו בשבי הגרמנים. המחנה זכה לפרסום בעקבות בריחה של 76 שבויים ממנו בב-1944 דרך מנהרה שחפרו. מרביתם נתפסו מאוחר יותר.

באמצע שנות ה-60 יצא לאקרנים הסרט "הבריחה הגדולה" שמספר את סיפור המעשה. ראיתי את הסרט בנעורי וזוכרת אותו עד היום בעיקר בזכות אוסף השחקנים ששיחקו בסרט - סטיב מקווין, צארלס ברונסון וריצארד אטנבור. יכולה לומר לכם בודאות שאז התייחסתי אל הסרט כסרט מתח עלליתי מבלי להבין דבר על היותו למעשה סרט דרמה מלחמתי המבוסס על סיפור אמיתי.

גם בית קברות לחיילים סובייטים ניתן למצוא במקום.

בסמוך לאובליסק הסובייטי ניתן למצוא את מוזיאון הצבא של פוזנן Poznań Army Museum וממש בסמוך אליו את מוזיאון החימוש Museum of Armaments הכולל תצוגות של כלי נשק ותחמושת שונים וכן תמונות של קרבות מההיסטוריה של פוזנן. הביקור מאפשר ללמוד על ההיסטוריה הצבאית של העיר תוך התמקדות מיוחדת במלחמת העולם השניה.

פעמון השלום והידידות בין האומות

תזכורת בולטת בפארק לציון "הידידות והאחווה הפולנית-סובייטית" מוצאת ביטוייה בדמות "פעמון השלום והידידות בין האומות" (The Bell of Peace and Friendship Among Nations) שנחנך בפארק ב-1986. משקלו כ- 850 ק"ג והוא תלוי בגובה 10 מטר מעל פני האדמה.

אין ספק שהפארק יפה גם בשלכת ובטמ"פ קרובות לאפס, כשקר וגשום ...

אפילו לשלוליות יש יופי ואופי...

ותראו כמה יופי בעשבוניים ששורדים בטמ"פ הכל כך נמוכות.

וכמו שתמיד אני אומרת - גם ביבש יש טבע מיוחד.

פסלים רבים הוצבו בפארק עם הקמתו. קראתי שלא הרבה נותרו ברבות השנים (מעניין מדוע?) אבל בהחלט מעניין יהיה להסתובב פה בקיץ, כשהימים ארוכים וניתן לבלות בו שעות ארוכות (החלטנו בפעם הבאה להגיע עם האופניים. בפארק הזה מותר לרכוב עם אופניים).

לא היה ברור לנו מה אנחנו רואים מרחוק... (מתנצלת על התמונה אבל זה מה שניתן היה לצלם בתנאי מזג האויר באותו יום).

בפולנית נקרא הפסל - Nierozpoznan, הבלתי מזוהים. פסלה של מגדלנה אבאקאנוביץ.

"הבלתי מזוהים " היא קבוצה ענקית של 112 דמויות יצוקות מברזל, 2 מטר גובהן, נטולות ראש ומסתובבות ללא מטרה. תחושה מוזרה היתה להסתובב בניהן.

עמדתי בניהם וצילמתי... לרגעים היתה תחושת צפיפות, מחנק

וכשהבטתי על הרגליים היה נראה כי עוד שנייה עוזב השלד את מקומו...

כפות הרגליים היו עצומות, חסרות פרופורציה ל-2 מטר גובהה של הדמות.

אבל הן היו אישיות לכל פסל.

לא מצאתי כף רגל זהה באף אחד מהפסלים שבחנתי.

מגדלנה אבאקאנוביץ (Magdalena Abakanowicz) היתה פסלת פולניה שקריאה על תולדות חייה מחזקת אצלי את הדעה עד כמה קשים הם חייו של אמן. כשנשאלה לפשר הפסלים כרותי הראש סירבה לתת הסבר על משמעותם ואמרה כי תקח את סודה איתה לקבר. תולדות חייה מספקים הסברים לא מעטים לפשר הפסלים הללו.

ב-2006 יצקה מגדלנה אבאקאנוביץ סדרה דומה של פסלים בפארק גרנט בשיקגו (Grant Park (Chicago, ארה"ב. שם גובהם של הפסלים הוא 9 מטר וליצירה, שבעצם דומה מאוד לזו שבפארק בפוזנן - בחרה לתת את השם - אגורה.

כבר ספרתי לכם בעבר שהמושג אגורה (αγορά ביונית) שימש ביוון העתיקה לתאור מקום כינוס אספת העם, מונח מקביל לכיכר השוק ומרכז החיים של העיר והיה מוקף במבני ציבור או מבנים אחרים. מעניין מדוע שם בחרה מגדלנה אבאקאנוביץ את השם "אגורה" לתאור הפסל על אף שהוא דומה מאוד ל"בלתי מזוהים" בפוזנן.