פוזנן Poznan- על ציורי הקיר

והפעם - על אחד הדברים שאני מאוד אוהבת - על ציורי הקיר בפוזנן. לכל מקום שאנחנו מגיעים - אני משתדלת לחפש משהו על ציורי הקיר שבמקום.

הפעם העניין התחיל במרכז מידע לתיירים.

על מרכז מידע לתיירים - Tourist Information:

לא מעט פעמים אנחנו מבקרים במרכזי המידע האלה... ומודה שבגללי.

ים של מידע ניתן למצוא בהם.

ביני ובין רון-עמי מתנהל הדיון הנצחי על נחיצותו של מקום כזה ועד כמה עושים בו שימוש. תמיד אני שומעת את אותה הרצאה - "שהכל ניתן למצוא באינטרנט", "שבי מול המחשב ותחפשי", "מה את סוחבת את כל הניירות האלה? לא חבל על העצים? במקום לפתוח נייר/מפה ברחוב - תעשי את אותו הדבר עם מכשיר הנייד שלך".

המון מידע ניתן למצוא באינטרנט (גם על פוזנן...) ואני עושה בו שימוש מתמיד תוך כדי שוטטות ברחבי המקומות שאנחנו בהם - הן בגוגל מפות והן באתרי המידע. אבל.... יש במרכזי המידע האלה דברים חבויים שלא תמיד ניתן להגיע אליהם ולמצוא אותם ללא ידיעה מוקדמת, וגם כאלה שפיקששת ולא הגעת אליהם.

לעיתים נעלם הדבר האחד הזה שאם תמצא אותו ותראה אותו - תהייה הכי מאושר.

ביקור במרכז המידע שנמצא ברחבת כיכר השוק של פוזנן חשף המון עלונים שניתן למצוא אותם כקבצי Pdf באינטרנט אבל כאן קרה את מה שתיארתי למעלה - מצאתי את הדבר שאני הכי אוהבת ופיקששתי אותו בחיפושים באינטרנט.

על השולחן היתה מונחת חוברת שנקראת בפולנית Mapa murali - מפת המורל, מפת ציורי הקיר שבעיר.

אני מאוד מאוד אוהבת מורל. יכולה לצפות בהם שעות והכי אוהבת את אלה שנמצאים בגובה העיניים כי אז אני יכולה להתקרב ולהתבונן במריחות הצבע, לנסות להבין למה התכוון הצייר, איפה טעה, איפה תיקן, להתבונן בשירבוט קווי המתאר שלעיתים נשמרים וסתם לגעת ביצירת אומנות של מישהו - כי בדרך כלל זה אסור.

לקחתי את החוברת וכל יום במסלול שבו הלכנו - יצאנו גם בעקבות המורל.

אני כותבת בעקבות - כי לא תמיד הם גלויים לעין בכתובת שבה הם אמורים להיות. לעיתים צריך לחפש אותם.

את מי שמעניינים המורל בפוזנן - הכנסו לקישור שכאן.

(ואם לרגע חשבתם שרון-עמי לא נכנס איתי למרכזי המידע ולא עומד מחפש וקורא בשקיקה - אז טעיתם... ו ב ג ד ו ל!)

על ציורי הקיר:

נתחיל בו... היה קצב.

והיה לו שכן

וגם שכנה שהתגוררה למעלה ופירסמה את מפעל השוקולד Terravita (שעד היום המותג שלו קיים בפולין).

לשכן היתה חנות ליד הקצב

והיתה גם חנות לדברי מתיקה - שוקולד, פרלינים

זה היה הבניין בו שכנה החנות של הקצב והשכן

וכולם התגוררו בציור הזה... (לא מזכיר קצת את הבית מהסיפור דירה להשכיר?)

וכך נראה הציור כשמצלמים אותו מרחוק (כל הקיר בבניין השמאלי!)

או כשמצלמים אותו מהצד

או במבט מלמטה למעלה...

יצירת הפאר הזו נמצאת ברחוב Śródka 3 (שרודקה) ונחנכה באוקטובר 2015. שרודקה היא כיום שכונה בפוזנן אבל בעבר היתה עיירה בפני עצמה.

ציור הקיר נקרא - "סיפור העיר התחתית עם חצוצרן על הגג וחתול ברקע".

הסיפור המסתתר מאחורי ציור קיר מופלא זה מתחיל בעובד סוציאלי מקומי שפנה לאדריכל מקומי ושאל האם ניתן לצייר ציור קיר על בניין בפינת הרחובות שרודקה (Śródka) והכיכר הסמוכה לו. העובד הסוצילאי ביקש כי הציור יתאר את סיפורו של הרובע, את ההיסטוריה המקומית של השכונה, את הזכרון מחייה הישנים של העיירה הקטנה שפעם היתה ושבה חיו ועבדו סוחרים ובעלי מלאכה רבים. הרעיון קרם עור וגידים הודות לאותו עובד סוציאלי שהמקום שימש עבורו כמקום מפגש מרכזי שבו כינס את התושבים לפעילויות חברתיות שונות ורבות.

בציור מתוארים ציוני דרך של השכונה:

הבית הירוק הקטן עם דלתו של קצב - התייחסות למבנים היסטוריים וזיכרון של אטליז שפעל כאן בעבר.

החצוצרן היושב על הגג - על מנת להזכיר את בית העירייה ממנו השמיע החצוצרן מפעם לפעם את תרועתו.

הרוכב על הסוס שמחזיק מגן עליו מצוייר נשר לבן - תאור שנלקח ממטבע עתיקה שנמצאה במקום ומתאר את הדוכס Władysław Odonic שחי בין השנים 1190-1239 והעניק לעיירה שרודקה זכויות רבות.

חנות השוקולד והפרסומת Terravita - לציון מפעל שוקולד שהיה באזור.

המבנה הלבן עם הגג המשופע ופסי העץ העוברים עליו (מעל הגג הבית הירוק) - מתארים את האלמנטים הארכיטקטונים שהיו אופיינים לאזור. והחתול המתגנב לאורך רכס הגג הגבוה ביותר - סמלו של המקום הזה. לא הצלחתי להבין אם זה לזכר חתולים רבים ששוטטו במקום או משהו אחר.

ללא ספק - עבודת אומנות מרשימה!

האדריכל שהוזכר למעלה, שהיה גם גרפיקאי וד"ר באקדמיה לאדריכלות בפוזנן בתחום תכנון אורבני, ומי שצייר את הציור הוא Radosław Barek.

**********************************************************************

בדרכנו, כשעזבנו את ציור הקיר שלמעלה, פגשנו בציור הבא -

על קיר המוביל לפי האשפה ברחוב Ostrów Tumski

לא הצלחתי לגלות מידע על האמן ועל הציור.

אולי סתם שכן שחפץ שדרכו לפח האשפה תהייה נעימה...

**********************************************************************

יצירה בשם - "Horror Vacui"

ממוקם ברחוב Woźna 13.

ציור קיר פסיכדלי בשחור-לבן שנוצר כחלק מפסטיבל "ציור חללי החוץ" הראשון שהתקיים בפוזנן בשנת 2011. נוצר על ידי האמן הוויזואלי ההולנדי ג'רואן ארוסי (Jeroen Erosie).

זהו למעשה הציור התשיעי של האמן בסדרת ציורי קיר שיצר בכל רחבי העולם, כולל לונדון, פריז וברלין. שמה של היצירה הוא "Horror Vacui" - שבתרגום מלטינית פרושו - פחד מחלל ריק.

פחד מחלל ריק הוא מונח המשמש באמנות חזותית כאשר כל פני היצירה מלאים בפרטי פרטים ומתאר את השימוש המפורז בקישוט.

נראה לי שהאמן מיהר ושכח למלא חלקים מהיצירה 😆😊 כי יצירות אחרות שראיתי, ואחת מהן כולנו מכירים והיא ההירוגליפים המצריים שעונים על ההגדרה של פחד מחלל ריק - ממחישים מה צריך להיות אופי מילוי החלל.. . אבל כמו שתום אומרת לנו כל הזמן - "באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה, ואתה יכול לתרגם כל דבר איך שמתחשק לך".

**********************************************************************

לא תמיד אני מוצאת מי האמן שצייר את המורל ונראה לי שלא תמיד עומדות הרשויות ביכולת לעדכן את המידע הכין הופיע מורל חדש. במיוחד כשאלה נעשים ללא רשות.

את המורל הזה ראינו על קיר של מוסך במהלך דרכנו. לא מצאתי עליו כל חותמת וגם לא מצאתי עליו מידע בפירסומים. יכולה לומר לכם שזו היתה מלאכת העתקה מדוייקת להפליא. רק למה החתול המסכן שורבב לתמונה משמאל? נראה היה כאילו זו תוספת מאוחרת יותר של צייר אחר...

מיקום: רח' Tadeusza Kościuszki בסמוך לפינת רחוב Powstańców Wieikopolskich

**********************************************************************

The Venice of Poznan

היצירה - "ונציה של פוזנן" נמצאת ברחוב Ewangelicka 1. נמצאת על דופן מוזיאון לאומנות בפארק שעשועים לילדים מקסים שנקרא Park Stara Koryto Watry w Poznaniu.

על העבודה חתומה - Grupa the painters, הקבוצה של הציירים.

הקבוצה כללה 4 ציירים פולנים צעירים - Agnieszka Pakuła, Agata Czeremuszkin–Chrut, Katarzyna Kowalska i Michał Kossut.

ציור קיר זה מציג את ההיסטוריה של Chwaliszewo (חבלישבו), שהיתה עיירה קטנה בסמוך לנהר הורטה שבמקום. בציור מוצג גשר Chwaliszewo שעמד שם עד 1968. ציור הקיר נבחר בהצבעה שאורגנה על ידי קרן Czapski (צ'פסקי) לאמנות, והיא התבססה על גלויות מתוך ספרו של Jan Kaczmarek (יאן קצ'מרק) (משורר וזמר פולני) שכותרתו "Chwaliszew, פוזנן וונציה".

**********************************************************************

קיר המוקדש לזכרו של - Stanisław Barańczak (סטניסוואב בארנצ'ק).

ממוקם ברחוב Niepodlegości 4, על בניין הפקולטה לשפות מודרניות באוניברסיטת אדם מיצ'קביץ בפוזנן.

הציור מוקדש ומתאר את צלילותו וקטע משירו של Stanisław Barańczak, שהיה משורר פולני, מתורגמן, חוקר ספרות ואקטביסט פוליטי שעזב את פולין ב-1981 לארה"ב אבל המשיך לעסוק בתרבות הפולנית גם שם. נפטר ונקבר בארה"ב.

התמונה צויירה (2016) לרגל 40 שנה לוועדת הגנת הפועלים הפולנים, בה היה סטניסוואב בארנצ'ק חבר.

את הציור צייר Wojciech Wołyński, גרפיקאי בוגר המכללה לאומנויות בפוזנן. היה מעצב תלבושות ותפאורה, חיבר כרזות והדפסים רבים, היה חבר בהוצאות ספרים שונות ותמך פוליטית בנפילתו של המשטר הקומוניסטי, נכלא, ישב בכלא וב-1983 יצא לגלות בארה"ב והפך לפרופ' במכללה לאומנות באוניברסיטת מסצו'סטס בבוסטון.

**********************************************************************

קטע מאחד משיריו של אותו Stanisław Barańczak שהזכרתי בציור למעלה. השיר נקרא - Jeśli porcelana to wyłącznie taka”. ניסיתי להבין באמצעות גוגל להבין את משעמות שם השיר - ונכשלתי...

נמצא ברחוב Estkowskiego פינת רחוב Szyperska.

**********************************************************************

על אותו קיר מהתמונה הקודמת ובאותה כתובת נמצא ציור שעד שלא קראתי על כוונת הצייר - בכלל לא חשבתי על כך שאולי זו המטרה. אבל זו אני - משתדלת לראות את הדברים כפי שהם מוצגים ולא את מה שמסתתר מאחוריהם.

המורל נקרא בפולנית - "Mural poruszający problem rasizmu" באנגלית - "Mural raising the racism issue" ובעברית - "מורל המעלה את נושא הגזענות".

כמובן שאחרי קריאה למה היתה כוונת הצייר אני בהחלט בעד ורואה את המסר והיופי שבציור, אבל שואלת את עצמי - צופים שחולפים על פני הציור - מבינים כמוני או כמו כוונת הצייר?

את הציור צייר Grzegorz Myćka (גז'גוש מייקה).

בחור צעיר (יליד 1989) שסיים את לימודיו בתחום האומנויות וכיום סטודנט לתואר שלישי.

זכה בפרסים רבים כולל מלגה שהוענקה לו על ידי שר התרבות והמורשת הלאומית הפולנית. השתתף בתערוכות בינלאומיות רבות בעיקר בתחום של פוסטרים ואיורים.

הוא מתמקד בדפוס, עיצוב גרפי, איור וסרטי אנימציה קצרים. הנושא העיקרי בעבודתו הוא תרבותי אך מגיב לא מעט על המציאות החברתית-פוליטית הנוכחית.

**********************************************************************

יום טוב בפוזנן, Dzień dobry w Poznaniu

ציור ענק (387 מ"ר) הממוקם ברחוב Piekary 5.

צוייר ע"י RedSheeks agency.

כוחה, על פי הפרסומים, של סוכנות RedSheeks טמון בעובדה שהקבוצה מורכבת מנשים בלבד, שעושות את כל העבודה משלב התכנון ועד הביצוע בקומות גבוהות ביותר על גבי פיגומים. הסיבה - פרפקציוניזם! רק נשים מסוגלות להיות כאלה על פי גירסתם.

הסוכנות מציעה שירותיה משלב הקונספט, דרך האסטרטגיה השיווקית, הביצוע, החומרים וכלה בפרסום לאחר הביצוע.

העז, הוא אחד מסמליה של העיר ורבות מוקדש לה בתרבות הפולנית.

היא מופיעה באגדות ובשירי עם רבים והיא סמל לכמה מערי פולין. היא נקשרת לעיתים קרובות בסיפורים על היותה חיה בלתי נסבלת אבל שובבה, עליזה ומצחיקה. היא מצטיירת כחכמה בטיפשותה והמון פעמים ניתן למצוא תאורים המקנים לה תכונות אנושיות כמו - סבלנות, יהירות, פזיזות פחד וטיפשות. השימוש בה באגדות וסיפורי ילדים נועד להבליט את היתרונות והחסרונות האנושיים, ללמד ילדים מה טוב ומה רע וכיצד להתנהג כראוי ולחיות בהרמוניה עם הטבע ועם עצמם.

הרבה משלים, ביטויים ומשפטים בתרבות הפולנית מבוססים על דמותה של העז - כמו "להתווכח על שיער עיזים" - הכוונה להתווכח על דברים לא חשובים, "הפך עז לגנן" - עשה מעשה טפשי מאוד וחסר אחריות, "עליז כעז", "נראה כמו עז אצל הקצב" וכו'.

בפוזנן סיפור העז קשור לאגדה על השעון שנבנה בבית העיריה. עם סיום בניית השעון תוכננה ארוחה לנבחרי הציבור שבעיר. אחד הטבחים שרף בטעות את המנה הבשרית ורץ לחפש פתרון. הפתרון נמצא בגניבת 2 עיזים שהוביל אותם למטבח אבל השתיים ברחו לו ונכנסו לתוך בניין העיריה, עלו עד לגג ושם עמדו והתנגחו אחד עם השני לכל צחוקו של הקהל למטה.

**********************************************************************

החצר האחורית Podwórko

נמצא ברחוב K.Marcinkowskiego 20

צוייר ע"י Czarli Bajka (צ'רלי באייקה). בוגר האקדמיה לאומניות יפות בורשה. עוסק בגרפיקה, עיצוב ספרים, רישום, ציור צילום ועיצוב במה. מנגן על כלים עממיים ואף בונה אותם. מתאר את חייו כחיי נוודות.

במבט מקרוב נראות התקלפויות של צבע בציור. מהתבוננות באתר הפייסבוק של האמן למדתי כי הוא עובד בטכניקה של קולאז וצבעי אקריליק- טכניקה שבה עושים שימוש בפיסות עיתון, נייר או אריג ליצירת תמונה דו-ממדית. הוא מדביק את אותם פריטים - כמו אריג לדוגמא ומשלב אותם בגוף העבודה. הזמן עושה את שלו - וההתקלפות היא התוצאה. 

**********************************************************************

סקרנות

ציור הקיר ברחוב T. Kutrzeby 10.

"סקרנות" הוא שם היצירה. צוייר ע"י אמנית צעירה מפוזנן בשם Alicia Biała (אליצ'יה בייאווה) שציורי הקיר שלה מקשטים קירות רבים בארה"ב, פורטגל ומקסיקו.

"סקרנות" היא הסיסמה של האוניברסיטה הפרטית DA VINCI (דה וינצ'י) ללימודי ניהול עירוני, שעל הקיר שלה צוייר הציור, ולפיכך זה השם שניתן ליצירה.

סגנון הציור של אליצ'יה בייאווה הוא מנימליסטי ומאופיין בציור דמויות בצבעים של שחור, לבן וגווני אפור בלבד.

**********************************************************************

ללא שם

הציור שברחוב Taczaka 11.

טוב שהגענו לצלם אותו בחורף. כשהעץ מלבלב לא בטוחה שניתן לראות מרחוק את הציור בשלמותו בזוית כזו.

ציור הקיר הוא יצירתו של אמן צרפתי בשם Guillaume Alby (גיום אלבי, ככה קוראים זאת בצרפתית), שיוצר תחת הכינוי REMED. הציור נוצר במהלך "פסטיבל חללי החיצון" בשנת 2011.

לגיום אלבי מוטו שמנחה אותו בעבודתו לאורך השנים - "אני חי את מה שאני מרגיש, אני מצייר את מה שאני חי". העבודות שלו מבוססות על שילוב של מתמטיקה וקליגרפיה (אומנות הכתיבה הקישוטית שנעשית באמצעות עט או מכחול ייעודי). דמויותיו כמעט נעלמות בציור בגלל הצבעים העזים והשטוחים שהוא מצייר. הסיפורים מאחורי תמונותיו מורכבים ממשלים דתיים או אגדות עם והוא עוסק לא מעט בדואליות של הקיום - חיים ומוות, מחלה ובריאות, טוב ורע.

ב-2018 התחולל מאבק ציבורי על קיומו של מורל זה לאחר שבוקר אחד התעוררו תושבי העיר לתמונה הבאה:

תמונה שצולמה ע"י Marta Trzpil (פניתי אליה לעשות שימוש בתמונה ולא נענתי. במידה ותגיב - אעדכן בהתאם). התמונה נלקחה מתוך מגזין Onet Poznań בתאריך 8.6.2018.

ציור הקיר הוסתר ע"י פרסומת למסעדה שטענה כי פג תוקפו של ההסכם בין העיריה לאמן. קמה לה מיד מחאה ציבורית והפרסומת הוסרה.

ועולה השאלה התמידית - מה כוחה ומה ערכה של האומנות - לעומת כלכלה וכסף?

**********************************************************************

ואלה? יחשבו כציורי קיר או גרפיטי? או סתם כיסוי צבע? זהו כיסוי של ארון גז.

אישית קשה לי עם הגרפיטי. אולי בגלל שאני נגד מחאה באופן שכזה. אבל בכל מקום שבו ניתן להביע אומנות באופן כלשהו, ללא מסרים קיצוניים ומכעיסים- זו אומנות קסומה בעיני והיא מבורכת.

תראו למשל את התמונה הזו שצילמתי:

מישהו בחר להכניס מעט חיים בקיר - ובמקום שכזה, אין יפה יותר מזה בעיני.

אבל מישהו גם בחר להרוס ולקלקל.

העבודה לא היתה חתומה ולא מצאתי עליה מידע גם באינטרנט. כן מצאתי תמונות באינסטגרם - streetartinpoland ומתברר שהפריסקופ החביב הזה מככב בהרבה מקומות נוספים בפוזנן.

קיר ברחוב Franciszka Ratajczaka

למרבה הצער אנשים הופכים לאדישים כשהם חולפים ע"פ סיסמאות גרפיטי שחלקן וולגריות, גזעניות הומופוביות ואנטישמיות. לצורך כך פיתח ארגון פולני אפליקציה שנקראת HejtStop (ויש לה גם אתר אינטרנט) שבו הם מבקשים מעוברי אורח לצלם בטלפונים החכמים שלהם את ציורי הגרפיטי הפוגענים ולשלוח את התמונה ללא צורך להזדהות בכלל. ע"פ התמונה ניתן להוציא את המיקום שלה והכתוביות וציורי הגרפיטי הפוגענים - יטופלו.

**********************************************************************

ושוב יקירת העיר - העז ברחוב T.Kościuszki 80

הציור מופיע על קיר בחצר פנימית של גוש בניינים. לא נראה מהרחוב ולא ניתן להגיע אל המקום אם אינך דייר הבניין. חיפשנו וחיפשנו את הציור ודקה לפני שהתיאשנו שאלתי בחורה צעירה שעמדה בסמוך אלי ובסמוך לבניין - אולי היא יודעת היכן הציור הזה. מבלי להסס ועם חיוך רחב היא סימנה לי עם היד לצעוד אחריה, שלפה צרור מפתחות, פתחה לנו את השער וליותה אותנו עד לחצר - אל התמונה.

זו התמונה משמאל לעז.

ועבודות נוספות על הקירות שבחצר.

גם בפירסומים וגם באמצעות החתימה של האמן על הקיר - לא הצלחתי לגלות מידע עליו.

הרעיון של הנפשה, של מתן תכונות אנושיות לצורך יצירת מסר או סיפור - תמיד מעלה חיוך על שפתי ובמיוחד במקומות שאני חושבת שהמסר מאוד ברור. ושוב, זה ניתוח אישי שלי לתמונה - אבל המקום שבו צוייר הציור שלפניכם נראה כמו שכונה שבאמת מכנסי בוקסר וכפפה על היד - ממחישים את הצורך בכוח להגנה אישית... ואולי אני טועה - ואז אני מתנצלת.

**********************************************************************

כך זה נראה במבט מקרוב:

וכך בצילום מרחוק:

"פרצופים מחייכים" ברחוב Gwarna 9

בהחלט שחייכנו כשמצאנו את הציור ולו רק מהסיבה שהסתובבנו כ-15 דקות במקום בנסיון לגלות את הציור. עד שלא נכנסתי לחנותו של הספר המקומי שיצא במיוחד להצביע על העמוד שממש מול חנותו - לא ראינו אותו. מצחיק עד כמה אנחנו שבויים עדיין בנסיון לראות ציור קיר ענק מול עיננו ולא סתם משהו שנמצא כל גופן עמוד בניין.

צילמתי את הציור מקרוב, ליטפתי את העמוד, עברתי על פניו עם כרית האצבע ואמרתי לרון-עמי שלדעתי זה טפט או מדבקה שמודבקים בצורה מקצועית ביותר. הוא חלק על דעתי ובבית, לאחר שקראתי על האמן - למדתי שחלק מיצירותיו הן אכן על גבי מדבקות.

מי שאחראי על עבודה זו נקרא Someart.

אתם יודעים למה אני אוהבת את הבלוג שלי? כי בחיפוש מידע קל להסחף מנושא לנושא. לפעמים אני קוראת דברים שבכלל לא חשבתי עליהם ומוצאת את עצמי תוהה ולא מבינה - איך אנשים מגיעים לנושאים מסויימים ומצליחים לחבר נושא לנושא ליצירת נושא שלישי.... ככה היה עם הקריאה על האמן הזה.

סמארט הוא אמן שחי ועובד בפוזנן. צייר, צייר אומנות רחוב וצלם אנלוגי.

עיקר ההשראה שלו לקוחה מתורת ה-M ואופיו הרב מימדי של היקום 😯😯😯 (ציטוט מדף הבית שלו).

תעצרו כאן, תהיו כנים עם עצמכם ותגידו לי מי יודע מה זו תורת ה-M?

אתם יודעים מה - אהיה איתכם יותר גלויה - כמה מכם יודעים מהי תורת המיתרים (תורת ה-M)?

מוכרחה להגיד לכם שקראתי, ובעיון רב, וניסיתי להבין איך תורת המיתרים מתחברת ליצירותיו. אפילו סקרתי את כל התמונות באתר שלו - ובאמת - שלא הבנתי.

"תורת המיתרים היא תאוריה פיסיקלית הגורסת כי הצורה הגאומטרית של כל חלקי אינה נקודה (בעלת 0 ממדים), אלא צורה חד-ממדית הקרויה "מיתר". מיתר יכול להיות סגור (בצורת לולאה) או פתוח (כלומר בעל קצוות חופשיים, בצורת קו), ויכול להתנודד באופני תנודה שונים (כפי שמיתר של גיטרה יכול להשמיע צלילים שונים). ההבדל בין חלקיקים שונים הוא בהיותם מיתרים פתוחים או סגורים, ובאופן התנודה שלהם" (מתוך ויקיפדיה).

אומנות בעיני היא שפה. היא דרך להבעה, לחלום, לתקשורת, לדמיון והעברה של רגשות - בעיקר לכאלה שקשה להם לעשות זאת בדרכים אחרות. אף פעם לא הבנתי למה ומדוע אמנים מרגישים את הצורך לבטא את עצמם תחת כותרת ומרחב לא להם.... תורת ה-M....

אם מישהו יצליח להסביר לי את הקשר באומנות לבין תורת ה-M - אני מאוד אודה לו.

מצאתי לכם שיר נחמד שיסכם את העניין:

נֶפֶשׁ שֶׁל אֳמָן / כּנרת

אֲנִי רוֹצֶה נֶפֶשׁ שֶׁל

אֳמָן.

אֳמָן יוֹדֵעַ לְצַיֵּר בְּשִׁירָה

אֳמָן צוֹבֵעַ אֶת הָרְגָשׁוֹת

וּמְפַסֵּל אֶת הַמִּלִּים

אֳמָן מְכַיֵּר אוֹתִיּוֹת

וְהֵן מִתְנַגְּנוֹת מֵאֲלֵיהֶן

זֶה לא שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת

מְשׁוֹרֵר

צַיָּר

אוֹ

פַּסָּל

אֲנִי רוֹצֶה נֶפֶשׁ שֶׁל

אֳמָן.

כשכתבתי את הפוסט והגעתי לעבודותיו של סמארט - גיליתי שצלמנו עוד עבודות שלו שהיו פזורות בעיר רק לא ידענו שהוא האחראי ליצירתן.

מה מעיד עליו הכיתוב - I AM SOME ART? שזהו בעצם גם שמו...

למרות הכל - אהבתי מאוד את עבודותיו.

**********************************************************************

אם יש ציורי קיר... למה אין ציורי רצפה?

אז תדעו שיש. לא נתקלתי בהם אבל נתקלתי בתמונה הבאה - שבהחלט זוכה בעיני לתמונה המנצחת שבציורי הרצפה.

מנגב רגליים שהיה ממש בסמוך לחנותו של הספר מציור הקיר הקודם.

**********************************************************************

ציור ברחוב Głogowska, ליד בית הקברות היהודי (ועל כך בפוסט על היהודים בפוזנן).

לא מצאתי מידע על האמן.

**********************************************************************

שאלתי אותכם במפייסבוק מי זוכר את פשר הציור הבא:

חוץ מאחותי איש מכם לא הגיב...(שאפו אחותי) 👏👏👏👏

לא זוכרים או עצלנים להגיב?

אז זו התשובה...

כילדים נהגנו לכתוב את שם החבר באמצע והיינו מבקשים ממנו לחבר את הקווים - ואז היו נעלבים שכיננו אותם חזיר.

מישהו בפוזנן מאוד אוהב את החמוד הזה. מופיע בהמון מקומות.

**********************************************************************

ותרשו לי לסיים עם עוד שיר של Wisława Szymborska (ויסוואבה שימבורסקה) שעליה סיפרתי לכם בפוסט על מוזיאון מלחמת העולם השניה בגדנסק.

שירה של Wisława Szymborska על קיר בניין ברחוב Plac Kolegiacki

עננים:

תרגום - דוד וינפלד, מתוך "רגע" 2002.

"בתאור של עננים יהיה עלי למהר מאד - שבריר שניה וכבר הם לא כשהיו, מתחילים להשתנות.

טבעם - לעולם לא להשתנות בצורה, בגוון, בתנוחה, במערך.

פטורים לחלוטין ממשא הזכרון, נשאים בקלות מעל לעובדות.

איזה מין עדים אלה לעולם - מתפזרים תכף ומיד לכל העברים.

בהשואה לעננים דומה כי החיים איתנים, כמו יציבים, כמעט נצחיים.

לעומת העננים אפילו אבן נראית כאח שנתן לסמוך עליו, ואלו הם, מה נאמר, בני דודים רחוקים, קלי דעת.

יתקימו להם בני האדם, אם רצונם בכך, אחר-כך מת כל אחד מהם בתורו. להם, לעננים, לא נוגע כהוא זה כל המחזה המוזר הזה.

מעל חייך שנשלמו וחיי שטרם נשלמו, הם צועדים בסך ובהדר, כדרכם מאז.

לא חיבים אתנו יחד למות. לא חיבים להראות על מנת לשוט."