top of page

קז'יימיז' דולני Kazimierz Dolny

  • תמונת הסופר/ת: Tzuzamen
    Tzuzamen
  • 21 באוק׳ 2017
  • זמן קריאה 7 דקות

עודכן: 9 בפבר׳ 2020

הבנות כאן, בורשה.

הבחירה היתה שתחזורנה לישראל דרך לובלין.

לוויזר יש טיסות שיוצאות מלובלין והחלטנו לנסוע איתן לטייל לפני שהן חוזרות הביתה.

יצאנו בשבת בבוקר 21/10/17 לכיוון לובלין כשעצירה ראשונה מתוכננת בקז'יימיז' דולני.

זו הפעם השניה שאנחנו מבקרים בקז'ימיז' ועל כן הפוסט כולל תמונות ותאור משני הביקורים.

קז'יימיז' דולני או בקיצור ק"ד (בפולנית זה נכתב - Kazimierz Dolny) קרויה כך משום שדולני פרושו תחתית. על מנת להבדילה מקז'יימיז אחרת, זו שהיום מהווה פרבר בעיר קרקוב ובעבר הייתה עיירה נפרדת – הוסף לה התאור תחתית - קז'יימיז' התחתית.

היא שוכנת על גדות הויסלה במחוז לובלין במזרח פולין. 139 ק"מ מורשה, שעתיים ועשרים דקות נסיעה.

משמשת כיום כעיר תיירותית ולאורך רחובותיה ניתן למצוא גלריות רבות המציעות למכירה יצירות אומנות עממיות.

אין ספק שהיא עיר ציורית ונעימה מאוד למבקר. קל מאוד להסתובב בה ולהגיע לאתריה השונים.

לפני שנסענו קראתי קצת על ההיסטוריה של העיר במאמר קל ונעים לקריאה. אם רוצים קצת יותר על ההיסטוריה של הגטאות אז באתר יד ושם ואפשרי גם באתר השטעטל הוירטואלי .

בתמונה השמאלית העליונה - כביש הכנסיה לק"ד. בזו מימינה צילמנו את גבעת שלושת הצלבים מהכביש. ניתן להבחין באנשים המטפסים עליה. וכמו בכל עיירת תיירות - הסוסים המסכנים שסוחבים את כירכרות התיירים לסיור. שימו לב לפני הסוסים, תעלת מים עמוקה בכניסה לכיכר השוק. שילוט מכוון אותנו לפינות הקסומות שבעיירה.

כשמשוטטים באזור הכיכר המרכזית של העיר, ניתן לראות באופן בולט כי הרובע היהודי בק"ד התפתח בסמוך לכיכר השוק המרכזית ויצר למעשה כיכר שוק נפרדת, שהתפשטה בחלקה על רחוב לובלין (שמשתרע מדרום מזרח לכיכר המרכזית). בניגוד לבתי הכיכר המרכזית, שהיו עשויים אבן, בכיכר היהודית המבנים היו עשויים עץ. עד היום נותר שם מבנה האטליז הכשר ובית הכנסת (שהיה עשוי מעץ, נשרף ב-1567 ובשנת 1622 נבנה מלבנים).

הרחובות הציוריים מלאים בגלריות ואנחנו מסתובבים.

ולפתע נתקלים בבית השונה הזה. שונה בצורתו ומראיתו.

נכנסים פנימה והמבט נמשך אוטומטית לקורה העליונה שבקיר...

ואני קוראת..."שמח זבולן בצאתך.... והמשך הכיתוב בצד השני לא ברור.

למי פונים בשאלות שכאלה אם לא לחברתי האהובה והמלומדת גלית אינדיג. גלית אם אתם זוכרים מפוסטים קודמים היתה חלק מהחויות שלנו בניוזילנד.

שלושים שניות וקיבלתי תשובה. מלומדת, משכילה ומוכרחה להודות שאפילו נהנתי להקשיב להסברים של גלית.... כי אתם יודעים, אני דת ותורה - לא מתחברים.

אז ככה:

הדברים נאמרו בספר דברים פרק לג פסוקים יח' ויט'.

וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ.עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל.

זו הברכה והנבואה שניתנה על ידי משה לפני מותו במעמד הכניסה לארץ ישראל, בהר נבו, אחרי מסע של 40 שנה במדבר.

זו היתה ברכה לשבט זבולון שעסק במסחר ימי ולשבט יששכר שעסק בלימוד תורה. עצם הזכרת שני השבטים באותה נשימה הצביע על כך ששניהם קשורים זה בזה. שלא ניתן להפריד בין הצד הכלכלי (זבולון) לצד הרוחני (יששכר). שאין בעצם תקומה לשבט יששכר ללא הפרנסה מזבולון. בפסוק ההמשך מבינים את עיסוקו של שבט זבולון בדייג ו - שְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל היתה הכוונה כנראה לחלוזונות החול Murex שמהם הופק צבע האינדיגו.

שוחחנו עם בעל הגלריה שאמר שיש המשך לקורה מצידו השני של הקיר אבל הוא לא נגיש לציבור. גם לא ידע מה כתוב בהמשך.

שאלתי את גלית אם יש לה מושג מדוע תותקן בבית קורה ועליה יגולף פסוק בעץ. גלית העלתה השערה שאולי זה בית הכנסת - אבל לא. בית הכנסת שוחזר בשנות ה-50 וצעדנו אליו.

בית הכנסת - נוסד במאה ה-18. מספרים שאבנים הובאו במיוחד מירושלים לצורך בנייתו (בטח אגדה...). הוא היה עשוי מאבן גיר בצורת מלבן (14.8מטר X 16.9 מטר) והיה בנוי בסגנון הבארוק המאוחר.

עדויות ראשונות על בית הכנסת קיימות ממאה ה-15 ובשנת -1567נשרף בית הכנסת שהיה עשוי מעץ בש-1622 עדות ראשונה לכך שבית הכנסת הוקם מלבנים.

ב-1944 הרס הצבא הגרמני את בית הכנסת לחלוטין. שנים רבות שהריסות בית הכנסת עמדו במקום וב-1953 שופץ המקום ולמעשה נבנה מחדש. תכנון בית הכנסת החדש נעשה ע"י Charles Siciński, שתכנן במקום בית קולנוע אבל שמר על האלמנטים המיוחדים של בית הכנסת כמו הכיפה המתומנת והיחודית. בחלקו הדרום מערבי של בית הכנסת היה ממוקם אולם התפילה המרכזי ואילו בצפון – עזרת הנשים. מספרים כי פנים בית הכנסת היה מעוטר בעבודת חימר מדהימות על הקירות ואף בתקרה.

בהחלט היה מרגש לראות את המקום ולסייר בו. כיום בית הכנסת שייך לקהילה היהודית של ורשה והיא זו שאחראית על המקום. בחלק מהחדרים פועלת ספריה העוסקת בחינוך ולימוד יהדות.

על קיר בית הנסת מוצב שלט ועליו כתוב: "לזכרם של 3000 אזרחים פולנים ממוצא יהודי שהיו תושבי ק"ד ונהרגו ע"י הנאצים במלחמת העולם השניה".

בקיץ נערכים בבית הכנסת קונצרטים תערוכות והקרנות סרטים.

הסיבה האמתית שבחרנו לנסוע לקז'ימיז בפעם הראשונה היתה מרצין קרול, Marcin Krol.

מרצין הוא חמד של בחור שהכרנו בפולין, נוצרי, שאוהב מאוד את התרבות והמסורת היהודית, מנגן על כינור, מסתובב ברחבי פולין ומופיע במופעים הכוללים מוסיקה יהודית. מרצין הזמין אותנו לקונצרט שקיים בבית הכנסת ובאותו יום רון-עמי חגג את יום הולדתו. אז החלטנו לפנק את עצמנו בנסיעה לק"ד.

זהו מרצין והפסנתרנית שליוותה אותו. הייתי מוכרחה לצלם את התווים.... זו שפה שתמיד סיקרנה אותי. מוסיקה זה משהו שמהר מאוד מרגיז אותי. משהו בצלילים גורם לי אחרי פרק זמן קצר להפסיק להקשיב, להרגיש באי נוחות, לסגור את הרדיו או כל מכשיר אחר שממנו בוקעת המוסיקה. כשהחלטנו להגיע לקונצטרט חששתי שאצטרך לצאת באמצע. אבל היה במרצין משהו סוחף שבגללו נשארתי עד הסוף.

בסיומו של הקונצרט ערכנו סיבוב בחלל בית הכנסת. זה היה מרגש. על הקירות תלויות תמונות שמספרות את עברו של המקום.

ממש עם היציאה מבית הכנסת עמד מולנו בית שהזכיר במראהו את הבתים הישנים של המאה הקודמת. התקרבנו והתברר כי היה זה האטליז המקומי. הבית שוחזר לאחר מלחמת העולם השניה. כיום פועלת שם גלריה ומסעדה שהיתה סגורה.

האטליז המשוחזר.

שעת הצהריים הגיע והיינו רעבים. לא היינו צריכים לחפש הרבה כי ממש מול היציאה מבית הכנסת עמדה מסעדת בייגל.

רק בגלל אוירת הפמוטים על כל שולחן היה שווה להכנס למסעדה.

ושלא נדבר על האוכל... היה נהדר. ממולץ בפה מלא!

מהמסעדה צעדנו כ-100 מטר והגענו לכיכר השוק.

כיכר השוק – בשונה מערים אחרות בפולין שבה בכיכר השוק עומדת מזרקה או פסל, כאן במרכז השוק מצויה באר מים עם גג עשוי עץ מקורית. הבניינים מסביב מעוטרים בסגנון הרנסס ויש לציין כמה מהם – הבית של משפחת פרשפלוב שמחופה בפסלים של פטרונים רוחניים-נוצרים של כמו גם צורות גאומטריות ובית משפחת גדנסק.

בשתי התמונות הראשונות תוכלו להבחין בבאר המים שבמרכז כיכר השוק. בתמונה האמצעית עליונה, מאחורי הבאר - בית משפחת גדנסק שנבנה בשנת 1795 בסגנון הבארוק.

בית משפחת פרשבלוב. משפחה עשירה שעסקה במסחר. הבתים הללו נקנו בסוף המאה ה-16 ושופצו. שימו לב שעל הבתים תבליטים של פטרונים רוחניים נוצרים וגם תבליטים בצורות גאומטריות שונות.

אומנם היינו שבעים מארוחת הצהריים אבל בכל פינה בכיכר נמכרה חלת התרנגולת שלהם. הייתי חייבת לטעום... לא רעה, מתקתקה.

החלה והחנות שממנה נקנתה. מה משמעות התרנגול - למדנו רק בסופו של היום. זה איננו סימלה של העיר.

בצידה המזרחי של הכיכר ממוקמת הכנסיה - כנסיית Kosciol farny sw.Jana Chrzciciela sw.Bartlomieja שנוסדה ע"י המלך קז'ימיר הגדול בשנת 1325. היא ממוקמת מתחת להריסות הטירה של ק"ד. הכנסיה בנויה בסגנון הרנסס ומפורסמת בזכות עוגב עתיק שמצוי בה. לא ביקרנו בה.

הכנסיה

אבל מה שמשך את תשומת ליבי יותר היה עץ הערמונים הענק שבצידה של הכנסיה.

אם צועדים מחזית הכנסיה ימינה, לכיוון השביל שמופיעה בתמונה למעלה מגיעים לגבעת שלושת הצלבים.

תמונות מלוות את הטיפוס... טיפוס קל ותשלום של 2 זלוטי בכניסה לגבעה ואנחנו שם...

תום מקטרת כל הדרך שקשה. כושר ביתי, כושר...

גבעת שלושת הצלבים מאפשרת נקודת תצפית יפה על העיירה.

בתמונה האחרונה צילמתי מקרוב את טקסטרת העץ המעניינת שהיתה על המעקה לאורך שביל הטיפוס.

חוזרים את הדרך ופונים ימינה לכיוון הטירה.

הטירה – היא חלק מהביצורים של ק"ד שהוקמו במאות ה-13 וה-14. הטירה נבנתה על גבעה בגובה של 180 מטר. מספרים כי עובי חומות ההגנה של הטירה עומד על 4 מטר (!). הטירה המקורית נחרבה ונשרפה ובין השנים 1958-1960 בוצעו בה עבודות ארכיולוגיות והיא נפתחה לקהל המבקרים.

קר, שעת צהריים מאוחרת וכמו שאתם יודעים קור מגביר רעב. מחליטים לעצור לקפה בדרכנו לטיילת.

קצת תמונות מהדרך לבית הקפה.

בית הקפה נקרא Piekarnia sarzyński. נמצא ברחוב הראשי שנקרא קז'ימיז' דולני. עיון מאוחר יותר באתר האינטרנט שלהם לימד כי בית הקפה הזה קיים כבר משנת 1925 ונותר עד היום עסק משפחתי. התרנגל וקוביית החמאה שהוא מחזיק הוא סימלו של בית הקפה שהפך עם הזמן לסמל המזוהה עם ק"ד ומשמעותו המוצרים הטריים והטובים שמהם מורכבת התוצרת של בית הקפה.

בנינו רק על משקה חם, היינו שבעים אבל לא יכולנו לעמוד בפיתוי לחמניית השמרים עם בצל מטוגן ועוגת שמרים עם גבינה וצימוקים. מעדן אמיתי.

ממליצה בחום על בית הקפה.

הטיילת על הויסלה – מסלול מרוצף ונוח לצעידה לאורך גדת הויסלה המערבית, כולל סירות גדולות שעוגנות לאורך רצועת החוף ומשמשות כבתי קפה. הגענו בשעה מאוחרת, השמש כבר כמעט שקעה.

מבט על הטיילת, אחת הספינות המשמשת מסעדה ומבט על הטירה המוארת מכוון הטיילת.

את הלילה העברנו במלון Pensjonat Kazimierski.

לא ממליצה על אף ההמלצות באתר Booking.com.

וותרו....

למחרת בבוקר רון-עמי מבקש לנסוע לראות את קיר הזכרון במקום בו ניצב בית הקברות היהודי בעבר.

בית הקברות היהודי נהרס ע"י הנאצים. עבודות הכפיה היו לסלול כביש הבנוי מאבני המצבות של בית העלמין היהודי.

האנדרטה, הנקראת גם לפידריום (קיר בנוי משרידי מצבות שנאספו בבית העלמין) ממוקמת על מדרון. מטפסים אליה על מדרגות חלקלקות. מהכביש בולט קיר באורך של כ-25 מטר הבנוי משני חלקים א-סימטריים ובגובה של כ-4 מטר. הקיר עומד מאחורי אוסף של מצבות ששקועות בעשב וזוהי למעשה אנדרטה סימלית משברי מצבות שנאספו מהכביש שנסלל. זיכרו את האישה שבתמונה... אכתוב עליה בהמשך.

זהו מבט על הקיר מהחזית ומצידו השני. השבר מחלק את הקיר לשני חלקים א-סימטריים. בצידו הימני (אם עומדים מול האנדרטה) שרידי מצבות של גברים ומשמאל - של נשים.

גברים מימין, נשים משמאל

מבט מקרוב על שברי המצבות הבונות את הקיר

מצידו השני של קיר זכרון פזורות מצבות בודדות המזכירות את מה שהיה כאן בעבר.

אתם זוכרים את האישה שציינתי למעלה? היא הגיע יחד עם אוטובוס עמוס פולנים לביקור במקום. הם עשו סיור וחזרו לאוטובוס. אותה אישה נותרה לבד, נכנסה פנימה מאחורי הקיר, הוציאה מכיסה נייר טואלט עטפה משהו והניחה על אחת המצבות (התמונה משמאל). ברגע הראשון תהיתי מדוע היא מניחה אבן אם אין באמת מישהו שקבור מתחת אבל מיד אמרתי לעצמי שהיא בטח מאותם פולנים ממוצא יהודי שמפחדים/חוששים/לא רוצים לגלות את יהדותם - אבל במקום שכזה יש כנראה יראת כבוד מחייבת. כנראה שהיא היתה מודעת לחלק ממנהגי היהדות והיתה לה כוונה חיובית במעשה. גם על מצבות אחרות היו מונחים פתקים.

למי שמעוניין לקרוא מה כתוב אז זה השלט שניצב בעליה למדרגות.

היתה כבר שעת צהריים, התחיל לרדת גשם והחלטנו להצפין, הביתה.

דקה קודם שעזבנו את ק"ד עשינו סיבוב עם הרכב....

וגילינו פינות חמד מדהימות ומסלולי אופנים שלא ידענו על קיומם קודם. אז בהחלט יש להוסיף לרשימת הדברים שיש לעשות בק"ד - טיולי אופניים.

את זה נשאיר לפעם הבאה.

Comments


bottom of page