top of page

צ'יזה

  • תמונת הסופר/ת: Tzuzamen
    Tzuzamen
  • 18 בינו׳ 2016
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 4 בדצמ׳ 2018

היום הכרתי את צי׳זה. הכרות קצת מוזרה. ראיתי אותה עומדת בפתחה של חנות. לידה 2 גברים וגברת עבת בשר. משוחחים בניהם. היא לא היססה להתחכך ברגליו של המבוגר מבין השניים. עמדתי פעורת פה. ברחוב???? ככה???? התקרבתי מהססת... קצת פחדתי אולי.

רציתי לצלם אותה. היא היתה כל כך יפה. ברק בשיער שנצנץ למרחק, משהו אדום בוהק לצווארה והסיטואציה.... פשוט הפנטו אותי. התקרבתי. הגברים לא ידעו מילה באנגלית. הגברת עבת הבשר אמרה לי - לזו (והצביעה על הגברת השניה) - קוראים צי׳זה. וצי׳זה - חששה מפני, לא אהבה שצילמתי אותה. אז נפרדנו לשלום.

המשכתי את ריצת הבוקר שלי וכעבור שעה הגעתי לאגם הברבורים (אם אתם זוכרים מהפעמים הקודמות).

שם, מרחוק, ראיתי רוכבת אופניים שעוצרת ומחנה את אופניה על העץ. ופתאום, מסבך הצמחיה - צי׳זה רצה לקראתה. מאושרת עד לב השמיים.... איזו קבלת פנים ומפגש היה בין השתיים. נראה לי שצי׳זה היא הגברת המאושרת ביותר ביקום.

לכאן הלכתי הבוקר.

לפני חודשיים הם נשתלו (בחורף). משמאל - כך זה נראה היום עם השלג.

היום, משמאל - ולפני חודשיים.

הכל קפוא...

אגם הברבורים, היום ולפני חודשיים. זוכרים את הברבור?

וכמובן ששוחחתי עם הדייגים .... שהציעו לי להתכבד (בתולעים שהם שמים על החכה)

מבט מקרוב על פני האגם הקפוא.

וזו צי׳זה....

היתה מבריקה!!!! מימי לא ראיתי עז כל כל יפה!

האמת - מתתי לחבק אותה - אבל היא לא הסכימה.

והמפגש מאוחר יותר עם אותה גברת שרכבה על האופניים

והם פשוט הלכו לטייל סביב האגם.


וכשחזרתי הביתה, רק מהפדיחה שרון-עמי ירגיש, לא ביקשתי מהשומרים סיבוב על ה״קורקינט״ הזה. ככה הם מנקים את השלג סביב הבניין.

Comments


bottom of page