פארק שְצֶ'שלִיבִיצְקִי ו"החוף הרומנטי" Park Szczesliwicki & Plaża Romantyczna

מרגישים כבר את סוף הקיץ.

מזג האויר מבקש שנטייל 😀.

מזמן לא רכבנו על האופניים והחלטנו שסופ"ש יוקדש לרכיבה:

יום אחד לפארק שְצֶ'שלִיבִיצְקִי (Park Szczesliwicki) ויום נוסף ל-"חוף הרומנטי" (Plaża Romantyczna)

פארק שְצֶ'שלִיבִיצְקִי (Park Szczesliwicki).

עננים כמו בציורים...

התארגנו לצאת ומה גילינו? פנצ'ר....

זה הדבר הכי מעצבן שיש.

להחליף פנצ'ר באופניים רגילות - זו לא בעיה. בצ'יק אנחנו עושים את זה.

בברומפטון - זה קצת מעצבן. אנחנו לא מצליחים לפצח את סוד ההרכבה של הצמיג. זה נעשה ידנית, באופן קליל אבל משום מה - זה לוקח לנו זמן - ונודה, זה קשה.

בסוף נפצח את העניין, כלומר - רון-עמי יפצח ואני אעודד אותו... 🙈

החלטנו לנסוע לפארק באוטובוס וכשנחזור - נתקן את הפנצר.

רגע לפני שאני נובל... סוף הקיץ.

פארק שצ'שליביצקי (Park Szczesliwicki), ממוקם במערבה של העיר, ברובע הקרוי אוחוטה (Ochota). הפארק הוא למעשה אתר הטמנה. אתר פסולת בניין שהוטמנה לאחר מלחמת העולם השניה.

פסולת בניין הוא למעשה תוצר לואי של בניה, שיפוץ וסלילה והוא חלק בלתי נפרד מחידוש והריסה.

כיום אופן המחזור ברחבי העולם נעשה כך שכמויות הפסולת המוטמנת - תהיינה קטנות ביותר. פסולת עוברת גריסה וניפוי על מנת להביא את הפסולת למיון על פי גודל, מתוך כוונה להשיג חול וחצץ - האלמנטים הבסיסים בבניה.

בפארק עצמו...

פעם - זה לא היה כך.

ורשה שלאחר מלחמת העולם השניה היתה מוקפת בהרס וחורבן בנייני העיר. בתחילה נשקלה האפשרות לנטוש את העיר, להשאירה כסמל לחורבן המלחמה ולבנות אותה במקום אחר. אלא שאז התקבלה ההחלטה להחזיר את סמל הריבונות לעיר עצמה מתוך כוונה להפיח לאומיות ותקווה באנשים. נפתח קמפיין לאומי לאיסוף כספים באמצעות תרומות שיאפשרו את השחזור, נעשה מבצע לאיסוף צילומים, רישומים וכדומה העשויים לסייע בבנייה ושיקום - והכל מתוך כוונה לבנות בדיוק את מה שהיה.

עיקר המימון הגיע מתרומות של אזרחי העיר - בצורה של כסף, חומרים, עבודה או שלושתם. הוקמה קרן ממשלתית מיוחדת שנקראה - הקרן לשיקום הבירה (נסגרה בשנת 1965) והיא זו שהניע את מכונת השיקום של העיר.

תמונות העיר ההרוסה מתוך אתר Quora.

עיקר חומרי הבניה שלאחר המלחמה היו מחורבותיה עצמה. חול, אבן, בלוקים - ומה שהיה חסר - הובא לורשה מערים אחרות שנהרסו אף הן.

על אף הכל - נותרה פסולת שלא ניתן היה לעשות בה כל שימוש חוזר והיא נאספה אל מה שהיה אז - שוליה של העיר.

האתר בו נאספה הפסולת היה אזור הכפר שצ'ליביצ'ה שהיה קיים במקום במאה ה-16. גאולוגית היו במקום מרבצי חימר שבאופן קבוע כרו אותם ה"אחים אופנהיים" שהיו בעלי מפעל ליצור לבנים בצ'נסטוחובה (Częstochowa). (מתוך וירוטאל שטייטל ומתוך אתר הפארק).

גם שמו הלא רשמי של הפארק הינו גלינקי (=Clay קלי =חימר בפולנית, בהטייה לרבים) והוא מתייחס למרבצי החימר המקומיים שהיו נמכרים במקום בעבר ושימשו לתעשיית הבניה.

אמיתי לגמרי. זה צבע העלים וצבע הפרח.

כרייה רבת שנים של מרבצי החימר הביאה ליצרתם של חפירות גדולות במקום שעם הקמת הפארק הפכו למאגרי מים בהיקף של 7 דונם. למקום הובאה פלורה עשירה של דגים (קרפיון, צלופח, שפמנון ועוד) ותחת חוקי הדייג המקובלים בפולין מתאפשר דייג במקום. שייט קייאקים מתאפשר אף הוא.

פינות חמד בפארק

לא תאמינו של מה הפרח...

מנחשים? או מריחים? גדל ממש על שפת האגם.... הריח שיגע אותי. הלכתי בעקבותיו.

נענע המים או נענע ריחנית - לא יודעת איזו. אבל בודאות - נענע.

קצת להשכלה:

ב-2016 התקיים בארה"ב כנס שנקרא "הועדה העולמית לשיכוב גאולוגי" (The International Commission on Stratigraphy). מטרת הכנס היתה להחליט האם השפעת האדם אכן מצדיקה הגדרת שכבה גאולוגית - כמו בתקופת היורה בה השאירו הדינוזאורים עקבות, כך משאירים האנשים את עקבותיהם, עקבות ש״יתגלו״ ע"י גאולוגים בעתיד.

מדענים וחוקרים יצאו בדרישה להכרה רשמית בתחילתה של תקופה גנאולוגית חדשה וביקשו לכנות אותה בשם - ה״תקופה האנתרופוגנית״, תקופה שמתאפיינת בהשפעתו השלילית של האדם על כדור הארץ. במילים אחרות ניתן להגדיר אותה - תקופה מעשה ידי אדם.

גאולוגים מציינים את ה״עקבות״ הבולטים שיציינו את התקופה האנתרופוגנית: (ותודה ל"ידען") 

(*) ערימות אשפה כל מי שראה סרטי בלשים יודע כי אשפה מהווה מקור מידע. כך גם לגבי ארכאולוגים שחופרים באתרים, אלא שהאשפה שנערמת בתקופתנו מיוחדת בכמויות העצומות ובכך שרבים בה החומרים שאינם מתכלים. אנשים הפיקו חמרים שימושיים בחיי יום-יום : זכוכית, לבנים, חרסים, נחושת, כולם מופקים מהטבע כלומר מהווים ״חלק מהטבע״. לא כך חומרים שהומצאו ונכנסו לשימוש בתקופה האנתרופוגנית, שחלקם בעלי ״אורך חיים״ של אלפי שנים. אפילו פחיות שתיה מאלומינום יחיו שנים רבות.‫

בנתיים היו בפארק ערמות של משתזפים...

(*) ‬בטון בטון אמנם היה בשימוש כבר בימי הרומאים אלא ש : ״בעשרים השנים האחרונות יוצרה ויוצקה יותר מחצי מכמות הבטון מאז ועד היום״. יש היום די בטון כדי לכסות את כל כדור הארץ בשכבה אחידה.‫

והיו כאלה שיושבים וקוראים ספר.

(*) פלסטיק רבות כבר נאמר ונכתב על הרעה החולה שחודרת לכל מקום בכדורנו. השימוש בפלסטיק התגבר והלך החל מ-1950. מכיוון שאינו מתפרק הפלסטיק יסמן את הנוכחות האנושית הרבה אחרי שהמין האנושי יעלם.‫

פארק מים.

(*) כרייה סביב העולם כורים מחצבים כאשר הכריה משאירה צלקות, בורות ומנהרות ענקיות, כמות החומרים שמוסעים גדולה פי שלושה ממה שמסיעים כל נהרות העולם. כתוצאה מהכרייה ומהובלת המחצבים והפקתם שמתבצעים באתרים שונים נוצרות ״עקבות״ טופוגרפיות ״שישרדו מיליוני שנים״.‫

מתקן חבלים לטיפוס.

(*) חקלאות /דשנים מאז תחילת החקלאות לפני כ 10,000 שנים, עסקו אנשים בברוא יערות (כריתת עצים או יערות, פינוי השטח מעצים), אבל המדענים חושבים כי מה שישאיר עקבות שישרדו מיליוני שנים יהיו הדשנים. כמות החנקן שעוברת בקרקע שולשה בגלל הצורה בה אנחנו מפיקים חנקן מהאוויר ומחדירים אותו לקרקע כדי לשפר את גידולי הפירות והירקות. אלא שהשימוש בדשנים גדול בהרבה מהדרוש וחלק נכבד נשטף לנהרות או שוקע לאקוות מי תהום. את מי התהום אנחנו שותים, מי נהרות מזינים פריחת אצות ואצות אלה יהוו סמן גאולוגי לבזבוז.‫

הוא היה מרשים ביותר!

(*) עצמות עצמות אנשים ועצמות חיות משק יהוו ממצא (״משעמם״) נפוץ עבור גאולוגים עתידיים, שכן כיום מהווים האנשים וחיות המשק 95% במונחי משקל גוף מכלל היונקים. ‫ ‬

סוף עונה. כבר לא רואים מהם הרבה כפי שהיה לפני חודשים...

(*) אפר /פיח סביב העולם יש כיסוי של שכבת אפר שנובע מזיהום. שכבה זו תסמן ל״ציידי מאובנים עתידיים״ את ״אהבתנו לדלק מחצבי״. האפר שמהווה חלקיקים כבדים שוקע ויוצר שכבה בעולם כולו בעיקר מאמצע המאה העשרים.

פארק שעשועים לגיל הרך, מגודר וסגור.

(*) שינוים אקלימיים שיטת תיארוך על-פי השוואת איזוטופים של פחמן לא תהיה מדויקת שכן בגלל השינויים שנוצרים בעקבות ההתחממות העולמית יתהווה ״בילבול״ באיזטופים, מכיוון שבשריפת דלק מחצבי יש יחס שונה של איזוטופים של פחמן מזה שבבעירת עצים.

פתאום נחת על קצה האגודל (מזל שעל יד שמאל... אז הצלחתי לתפעל את המצלמה)

(*) עלית מפלס פני הים עלית מפלס פני הים תהיה בעוצמה שלא היתה מאז תחילת ההולוקן שהיא כאמור סוף תקופת הקרח לפני כ 12,000 שנים.

(*) פיצוץ אטומי הפיצוץ הראשון היה ב-16 ביולי 1945. המדענים מציעים לקבוע תאריך זה כתחילת התקופה הגאולוגית האנתרופוגנית, שכן אטומים ״חדשים״ נוצרו וימשיכו להתקיים ״הרבה אחרי האדם האחרון״. אלו אטומים/איזוטופים שהטבע לא מכיר, מתפזרים באטמוספירה שוקעים ויוצרים בשכבות הגאולוגיות סמנים שיתקיימו מיליוני שנים.

תריסית הפסים Graphosoma lineatum

נתנה לי לצלם מכל הכיוונים...

תריסית הפסים שייכת למשפחת פשפשי הסוככים שטקסי החיזור שלהם מתבססים על תקשורת קולית. הקול מופק באמצעות הרעדת הבטן וגלי הקול נעים באמצעות הרגליים דרך גבעולי הצמחים ונקלטים בקולטנים המצויים ברגלי הפשפש.

כבר פירסמתי את התמונה הזו בפוסט על האגמים המזוריים - זו צורת התטולה של תריסית.

למרות תנאי הקרקע הקשים, למרות המקור האנתרופוגני של האדמה, למרות שקרקע הפארק נוצרה כתוצאה מאוסף של פסולת ואיסוף אשפה - מדהים לראות עד כמה עשירה הצמחייה וזאת על אף הכמות הקטנה של אדמה פורייה שפוזרה מעל אתר ההטמנה. לא הצלחתי בודאות להשכיל מה היה גובה שכבת האדמה שפוזרה על פני אתר ההטמנה (בחלק מהמקורות קראתי שמטר בחלק קראתי 10 ס"מ) אבל התוצאה היא עושר של צמחייה - עצי שקמה, מייפל, ערמונים, צפצפה, אלון, ערבה ועוד - שניתן למצוא במקום.

בהתאם למגוון הצומח העשיר, עשיר הפארק גם בציפורים ובעופות המים שניתן למצוא במקום - ברבורים, אווזי בר, שחפים, שחרור, חוחיות ורבים נוספים. 

עש כלשהו. היה קשה מאוד לצלם אותו גודלו לא יותר מ-0.5 ס"מ. ע"פ המחוש המנוצה זה עש ממין זכר. אצל הנקבות המחוש לרוב חוטי.

פארק שְצֶ'שלִיבִיצְקִי הוקם בשנות ה-60 של המאה הקודמת כאתר ספורט ובילוי. עם השנים עבר המקום שידרוגים רבים וכיום מנוצלת הגבעה שנוצרה למדרון סקי ומזחלות בתקופת החורף (מבטיחה ביקור נוסף בחורף...). התווסף גם פארק מים עם מגלשות מים, מגרש כדורסל, כדורעף חופים, שולחנות פינג פונג, מתחם חבלים וגן שעשועים גדול לגיל הרך. לא מעט ארועי תרבות מתקיימים במקום.

הזוית הטובה ביותר שבה יכולתי לצלם את אתר ההחלקה בכדי שתבינו עד כמה גבוהה הגבעה.

ניתן להקיף את הגבעה בשביל מסודר

הטבע חזק מהכל. זה מה שקורה כשהעץ חובק את הגדר...

תמונות במהלך "סובב הפארק והקיפוהו"...

גם זו...

וגם זו...

אם תשימו לב במרכז התמונה משולש צמחיה עשבונית. בגלל האקלים הממוזג יש צורך במספר פעמים רב במהלך הקיץ לגזום את המדשאות והעשביה בפארקים. מאחר ולא תמיד מספיקה הצמחיה להגיעה לשלב הפצת הזרעים מקובל להותיר "איי משולשים" שכאלה ובהם מאפשרים לצמחיה להגיע לשלב ההפצה הטבעית של פרחי הבר.

פארק שְצֶ'שלִיבִיצְקִי איננו האתר היחיד בעיר שגבעת אשפה שבו עברה "הסבה".

בעת שחזור מרכז העיר וורשה לאחר המלחמה, ברחוב Celna פינת Brzozowa הוסב אזור ששימש את העיר כאזור האשפה העירוני מתקופת הקמת העיר עד מלחמת העולם השנייה, לנקודת תצפית מעל גבעה (אתר הפסולת) לעבר נהר הוויסלה ולכוון מזרח העיר לרובע פראגה. המקום נקרא Góra Gnojna.

בתקופת הקיץ פועל במקום בר פתוח ועל הגבעה עצמה מוצב פסל ברזל Pomnik siłacza של האמן Stanisław Czarnowsk. הפסל הינו דמות אדם האוחז מעל לראשו אבן גדולה והוא נחשף בשנת 1908.

בתקופת ימי הביניים מספרות האגדות כי המקום שימש כמקום מרפא למחלת העגבת, ע"י הטמנת אנשים עד צוואר בפסולת המזבלה.

🌼🌼🌼🌼🌼

יום למחרת רכבנו ל"חוף הרומנטי".

כך הוא נקרא.

האמת - ממש לא הבנתי למה הוא נקרא כך.

רכבנו כ-25 ק"מ הלוך וחזור הביתה.

רכיבה קלה ונוחה.

שבילי אופניים לאורך כל המסלול.

כבר כתבתי לא פעם שאין על ורשה כיעד לרוכבי אופניים. נקודות רבות להשכרת אופניים פזורות בעיר.  ק"מ רבים של מסלולי רכיבה, מסודרים, מרומזרים ותמרורים ברורים להפרדה בין הולכי רכל ורוכבי אופניים.

אילמלא המהנדס הצמוד שלי בכלל לא הייתי מתייחסת לסוגיה שעליה קיבלתי הרצאה  🤦‍♀️ - ואותה אתם רואים בתמונה.

אתם מבחינים בהבדל בין האבן משתלבת הלבנה לאדומה? אני לא, עד שנשאלתי "איך רוכב האופניים יודע שעבר לרכוב במסלול הולכי הרגל?"...

"מה זאת אומרת איך? רואה צבעים" עניתי.

"ואם הוא עיוור צבעים? ואם הוא בוהה הצידה ולא שם לב?" נשאלתי.

"אמממממ... לא יודעת" אמרתי.

"הגזמת... את לא מרגישה שהאופניים רועדות קלות כשאת רוכבת על האבן הלבנה? את לא רואה את המרווחים בין האבנים הלבנות שגורמות לקפיצות קלות? כשאת סוטה מהאדומות, שהן רציפות והרכיבה עליהן חלקה, אז מיד מרגישים"..... אמר לי שזה מתנדנד כמו לולב כל הזמן בין המסלולים כי הוא חולם.

הדרך לצד שביל האופניים היתה כביש ראשי מצד אחד ושמורת טבע מהצד השני.

ניתן היה לרדת ולרכוב במקומות מסויימים אבל לשם כך היינו צריכים לבוא עם אופני השטח.

בשלב מסויים עוברים לרכוב בתוך שכונת מגורים והכיוון בשלט מימין - Plaż Romantyczna.

הירידה אל החוף.

החוף הוא חלק משמורת טבע שנקראת Obszar Natura 2000, Dolina Środkowej Wisły PLB 40004.

השם - Natura 2000 הוא שמה של רשת ארופאית, בחסות האיחוד הארופאי, של אזורי טבע מוגנים. כאן משתרעת השמורה על פני 30 דונם והיא אזור מיוחד להגנת 2 מיני ציפורים שנמצאות בסכנת הכחדה רבה:

מימין (מקור אדום) - Rybitwa rzeczna או River Tern

והשניה (מקור כתום) Rybitwa białoczelna או שחפית גמדית

(תמונות מתוך הלינק לאתר).

את הויסלה היפה, הטבעית והאמיתית ניתן לראות רק במבואותיה הדרומיים והצפוניים של ורשה, בשמורת הטבע Ławice Kiełpińskie (צפונית לעיר) ו- Wyspy Zawadowskie (דרומית לעיר).

עשרות שנים של הזנחה והזרמת שפכים לא מטופלים לויסלה הביאו להרס אקולוגי לא פשוט.

סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הביאו להחלטת המשרד לאיכות הסביבה והחברה הפולנית להגנת הציפורים ליצירתם של 2 מרכזי פאונה (אוכלוסיית בע"ח המצוייה בזמן מסויים במקום מסויים) ופלורה (כמו פאונה אבל לצמחים) יחודיים על מנת לשקם ולשמר את מה שהלך ונכחד, בעיקר בתחום הצפרות - ולכן הוכרזו 2 השמורות שהזכרתי צפונית ודרומית לעיר.

מונית שמעבירה רוכבי אופניים וסתם טיילנים מגדה אחת לשניה.

נקודת יציאה לשיט של חובבי הקיאקים.

מפה שממוקמת בחוף ומתארת את כל נקודות העניין שיש בחלק הויסלה שזורם במרכז ורשה.

התיישבנו לנוח, לאכול צהריים. רון-עמי בהה במים ואני הלכתי לצלם...

אני עדיין לא רועדת עד כדי כך... 😉 היתה רוח... אבל אם תסתכלו טוב תוכלו להבחין איך נאספת האבקה ע"י הלשון (כן, יש לה לשון לליקוק וגריפת נוזלים)

כשהגיע הקיץ אמא שלי תמיד זרעה ציפורני חתול בחצר. היא מאוד אהבה את הפרח. הפעם צילמתי לכם מקרוב כדי שתבינו מדוע קוראים לו "ציפורני חתול".

ושניה לפני שחזרתי לרון-עמי ראיתי אותו זוחל...

ובהגדלה פי 21... במציאות - לא יותר מ-1.5-2 ס"מ

תכירו: זה ססתיק.

לא סטטיק ובן אל, לא מסטיק - רק ססתיק 🤣

ססתיקיים הם עש משפחת פרפראים הכוללת 800 מינים. אינני מכירה את הפולני אבל באנגלית המשפחה נקראת Bagworm moth. אופייני למשפחה הזו שהזחלים בונים לעצמם נרתיק מיד עם בקיעתם מהביצה לצורך הסוואה ומסתור נגד טורפים. הם גוררים את הנרתיק עימם ואינם יוצאים ממנו. הנרתיק עשוי מקורי משי שמפריש הזחל ואליהם הוא מדביק חלקי עץ, חתיכות טחבים וגרגרי חול. לכל מין צורת נרתיק אופיינית. את מי שזה מעניין הקישור לויקיפדיה באנגלית מתמצת יפה את סיפורם של הססתיקים. 

וזהו... היה צריך לחזור הביתה...

היה מגיע לנו ❤️

הולכת לברר איך אפשר לבקר בשתי שמורות הטבע שהזכרתי....