top of page

...סתיו, טיול ראשון מאז שהגענו

  • תמונת הסופר/ת: Tzuzamen
    Tzuzamen
  • 7 בנוב׳ 2015
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 1 בדצמ׳ 2018


את הפטריה האדומה הזו, זו שגדלנו עליה בסיפורים ראיתי פעם ראשונה בניוזילנד, אבל נראתה שם קצת אחרת.

זו - ממש כמו באגדות.

בערב, צלצול טלפון.

"אתם באים מחר בבוקר לוילגה? חצי שעה נסיעה מורשה"

בטח באים.. וילגה, שמילגה... העיקר מטיילים.

נפגשים בבוקר עם פיוטר ובנו, בוריס.

סיפור ההיכרות עם פיוטר מצחיק. הוא היה הנהג שליווה אותנו לאורך כל מסע השורשים שעשינו עם אבא שלי בספטמבר 2012.

פיוטר בגילנו, יליד פולין שגדל עוד על ברכי הקומוניזם.

התחבר מיד לאבא שלי... והשאר היסטוריה.

וילגה הוא כפר קטן צפונית לורשה ולהוריו של פיוטר יש שם מה שנקרא - בית קיץ.

בית ששוכן בלב יער ולשם הם נהגו לנסוע בחופשות.

התחברתי מיד לנוף, לטבע....

כל הפטריות הללו - רעילות.

...מטיילים ביער

תוך כדי טיול מבחינים בשוחות בשטחים הפתוחים שמתברר ששימשו את החיילים בתקופת מלחמת העולם השניה. עם השנים הולכות השוחות ומתכסות. בבית של פיוטר - עדות לתרמילים שנמצאים בשטח.

פינות בבית של פיוטר

את אלה כבר קטפנו על מנת להכין מרק לארוחת ערב

נכנסנו הביתה, הדלקנו את האח ואת המנורות - והיה עדיין חשוך. קיבלנו שיעור שככה הפולנים אוהבים את האור בבית - חשוך. אולי מפה נולדה הבדיחה על הפולניה שאוהבת לשבת בחושך...

שכחתי לספר לכם שבדרכנו בבוקר הצטיידנו בלחם כפרי אמיתי ענקי ומה שנותר זה לבשל את המרק ולשבת לאכול.

אם נתראה בפוסט הבא - סימן שהפטריות באמת לא היו רעילות.

Comments


bottom of page