סופ"ש קסום

היה לי סופ"ש קסום.

הוא הסתיים במזג אויר מדהים (0 מעלות, עם שמש לאורכו של היום ☀️☀️כמו שאני אוהבת) אבל הוא התחיל לפני יותר מ-30 שנה.

שיעור ראשון בביולוגיה של התא.

אולם האריס המפורסם באוניברסיטת בן גוריון.

הגעתי – הוא מפוצץ. אין מקום להכניס ראש של סיכה. אנשים יושבים על המדרגות, נשענים על הקירות.

בזווית העין אני קולטת כיסא ריק באמצע האולם.

החלטתי לכבוש את היעד ולהגיע לכיסא. לא עניין אותי אם הכיסא שמור למישהו או לא – ההחלטה היא שאני כובשת את היעד.

"שלום" – אני אומרת לזו שיושבת משמאל לכיסא הפנוי. "שלום וברכה" אני נענית ואף מילה נוספת... לא הכיסא שמור, לא יושבים כאן... כלום.

זו היתה אהבה ממבט ראשון ❤️😍, אני וזו שישבה ליד הכיסא הריק.

היא בדיוק חזרה מחופשת לידה.

סיימנו תואר ראשון ביחד, סיימנו תואר שני ביחד, עשיתי ביביסיטר לילדים שלה (אני תמיד אומרת שיש לי 4 ילדים - 2 שלי ועוד 2 שלה), היא ליוותה אותי בלידות שלי, טיילנו יחד בארץ, בעולם, עם הילדים, בלי הילדים, ארוחות משותפות ובזכותה ובזכות חיים, בן זוגה, עברנו להתגורר לידם בנס ציונה ו- שם אספתי את חיי.

היא וחיים הגיעו לכאן לסופ"ש קצר. איזה כיף היה לדבר עברית עם עוד מישהו 🙈

ביום חמישי נסענו לקרקוב לטיול של יום. הם לא היו שם מעולם. עלינו על הרכבת בשעת בוקר מוקדמת ונסענו. קרקוב היא עיר מדהימה, יפה, עם המון היסטוריה והיסטוריה יהודית. מפאת קוצר זמן, מזג אויר ושעת חשכה מוקדמת הביקור היה קצר מאוד, מעיין ביקור של התרשמות. מבטיחה שביום מן הימים אקדיש לקרקוב פוסט שלם.

ביום שישי – הזמנו מראש כרטיסים למוזיאון פולין. מוזיאון חדש המספר את תולדות היהודים ב-1000 השנים האחרונות בפולין. שכרנו מדריכה שליוותה אותנו עם הסברים בעברית (שווה כל אגורה כשמסבירים לך בשפתך).

בשבת – הם ורון-עמי עלו על טיסה חזרה לארץ.... ונשארתי לבד.... (ישששש 🎉🎊😝)

והיום – יום שמשי מענג, יצאתי לצעידת הבוקר שלי ובדרך חזרה התיישבתי לשעה על השביל ודיברתי עם חבריקו.

אתי יקירתי - תודה על חברות רבת שנים.

יום חמישי מוקדם בבוקר נפגשים בתחנת הרכבת ונוסעים לקרקוב. 3 שעות נסיעה ויש זמן לקשקש ולרכל.....

מגיעים וצועדים לכיוון העיר העתיקה. קר מאוד....

אם רון-עמי לבש את מעיל הפוך השמן שלו - סימן שבאמת מאוד קר.

קרקוב, העיר העתיקה.

הסתובבנו ברחובותיה של העיר העתיקה

וכמו בכל כיכר מצויה אז גם היונים חוגגות...

ובדרך ראינו את התור הארוך הזה... לא משהו שהוא לא אופייני בפולין.

והתקרבנו - וזו היתה חנות שמכרה סופגניות... נו, אז מה? כולה סופגניות... למה כזה תור ארוך?

ועוד ישבו הקונדיטורים וקישטו את הסופגניות... ממש לא היה ברור.

הגיעה שעת הצהריים. התיישבנו לאכול.

מרק בקערת לחם ופירוגי. המרק היה מרק שנקרא ז'ורק - Zhurek, מרק לחם מוחמץ פולני (בתוספת נקניקים מעושנים, כמובן). גיל חובב תיאר אותו - "הוא נפלא מאוד, אבל כדי לאהוב אותו צריך להיות פולני או גיבור". מי שמאוד רוצה - אז לגיל חובב יש מתכון לעניין. אני פולניה ולא גיבורה... זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שאכלתי כזה דבר... קערת הלחם היתה טעימה.

בסיום הארוחה הגיע מלצר עם צלחת עמוסה בסופגניות ואמר לנו שהם מכבדים אותנו בסופגניה לכבוד יום השָמֶן.

אז גם קיבלנו הסבר על התור הארוך ליד חנות הסופגניות ועל קישוט הסופגניות.

יום השָמֶן נחגג פעם בשנה (לא הצלחתי לברר עדיין מדוע דווקא בתאריך זה) לזכר הארוחה העשירה והדשנה שעשו ביום חמישי לפני צליבתו של ישו. בכל מדינה חוגגים את זה הנוצרים עם מאכל אחר - בפולין חוגגים את זה עם סופגניות. זו היתה הסופגניה הכי טעימה שאכלתי מימי. הרגשתי את הבצק רווי החמאה, הריבה היתה מדהימה ואם לא הייתי מתקמצנת בקלוריות - הייתי ללא היסוס אוכלת עוד אחת!!!

ועברנו לקז'ימייז', פרבר של קרקוב שנמצא אף הוא בעיר העתיקה והיה למעשה הרובע היהודי.

בשנים האחרונות הפך הרובע היהודי לאתר תיירות פופולרי במיוחד, נפתחו בו חנויות ספרים, בתי קפה ומסעדות שהמוטיב שבהן הוא המוטיב היהודי.

הכי אהבתי את גבינת עוגת... הם מודעים לטעויות ובוחרים להשאיר את זה כך....

בקרקוב קיימים שבעה בתי כנסת, אך רק שלושה מתוכם פעילים: בית כנסת הטמפל, אייזק והרמ"א.

הרמ"א הוא הפעיל מבין כולם בעיקר בגלל שמאחוריו ממוקם בית העלמין הישן שבו קבור הרמ"א (רבי משה בן ישראל איסראליש) ורבים עולים לקברו מדי יום.

התחיל לרדת שלג מעורב בגשם. רון-עמי ואתי חששו שהשלג ימיס אותם - ותפסו מחסה. חיימקה ואני היינו גיבורים 🤪

כחלק מהביקור הקצר רציתי להגיע לראות את הבניין הזה.

הבית של אמא...

משמאל - כך הוא היה נראה בשנת 1993, היה זה כשאחי חזי נסע במסגרת בה"ס למסע לפולין.

אמא היתה אז עוד בין החיים. ציידה את חזי בכתובת הבית שלה.

אמא שלי נולדה בבוריסלב, בעבר חלק מפולין המזרחית, היום זו אוקראינה. בשנה שבה נולדה אימי (1933) פקד משבר כלכלי חמור את פולין וסבא שלי, לאון, אביה של אימי, החליט לנסות מזלו בעיר אחרת והשלושה (כולל סבתי) נדדו מעיר לעיר עד שהשתקעו בקרקוב. סבי פתח חנות גדולה ליצור גלידה והיתה להם דירה כמו שאמא שלי כתבה ביומן שמצאנו לאחר מותה - "היתה לנו דירה יפה בקרקוב". מצבם הכלכלי השתפר מאוד וב-1.9.39 עם פרוץ מלחמת העולם השניה היתה אימי אצל דודתה בבוריסלב, בחופשה. הוריה נחרדו מהרעיון שהיא לא איתם, סגרו את החנות והבית ונסעו אליה.

ויותר לא חזרו למה שהיה ביתם.

חזי נכנס לבניין, עלה לקומה השניה, דפק על הדלת - אבל איש לא ענה.

ידעתי שהבניין קיים ורציתי לראות אותו.

סחבתי את חיים ואתי איתנו....

הבניין שופץ, דלתות הוצבו בכניסה וכל שיכולתי לעשות - זה רק לצלם את הבניין ולשקוע במחשבות וזכרונות על אמא 💔

נפרדנו מקרקוב עם חשכה.

ביום שישי היינו בסיור במוזיאון פולין.

במוזיאון קיימת האפשרות להסתובב עם מכשירי אאודיו בעברית וקיימת אפשרות לשכור מדריך (הזמנה מראש). בתמונה אנחנו עם מרים - בחורה פולניה דוברת עברית שליוותה אותנו בהסברים לאורך תחנות המוזאון השונות.

מוזיאון פולין שוכן במבנה מדהים שתוכנן בידי זוג אדריכלים מפינלנד - להדלמה ומהלמקי - והוקם בלב האזור בו היה הגטו של ורשה. 20 שנה חלפו משלב הגיית התוכנית ועד פתיחתו באפריל 2013.

המוזיאון נועד לספר את ההיסטוריה של יהדות פולין ב-1000 השנים האחרונות. זו מעיין חוויה של "אלף שנים בשעתיים". המויזאון כולל 8 אגפים:

היער – מספר את בריחת היהודים מהרדיפות במערב אירופה והגעתם לפולין.

מפגשים ראשונים (ימי הביניים) – מוקדש למתיישבים היהודים הראשונים בפולין.

תור הזהב (המאות ה־15 וה־16) – האגף מציג כיצד התארגנה הקהילה היהודית בתקופה זו ומה התפקיד שמלאו היהודים בכלכלת המדינה.

לקראת המדינה (המאות ה־17 וה־18) – באגף זה מוצגת דוגמה של עיר ספר טיפוסית שבה יהודים היוו חלק משמעותי מכלל האוכלוסיה. החלק החשוב ביותר של התערוכה הוא שחזור גג התקרה מעץ של בית הכנסת שנמצא באוקראינה.

מפגשים עם העת המודרנית (המאה ה־19) – באגף זה מוצגת תקופה שבה היהודים היו שותפים לגורלה של החברה הפולנית שהתחלקה בין אוסטריה, פרוסיה ורוסיה. התערוכה כוללת למשל את התפקיד שמלאו יזמים יהודים במהפכה התעשייתית על אדמות פולין.

הרחוב (בין שתי מלחמות העולם) – האגף מוקדש לתקופת הרפובליקה הפולנית השניה. תקופה שהיתה תור זהב שני בהיסטוריה של יהודי פולין.

שואה – אגף זה מציג את זוועות השואה, שהביאה למותם של כ־90 אחוז מ־3.3 מיליון יהודי פולין. המבקרים יכולים לראות את ההיסטוריה של גטו ורשה.

לאחר המלחמה – האגף האחרון מציג את התקופה כאשר רוב ניצולי השואה היגרו מפולין.

והיום פשוט שוטטתי בפארק שעות לנהל שיחות עם חבריקו.

#מזגאויר #ביולוגיהשלהתא #אוניברסיטתבןגוריון #כיסא #שלום #אהבה #תוארראשון #תוארשני #ביביסיטר #נסציונה #עברית #קרקוב #רכבת #מוזאוןפולין #יהודים #חבריקו #אתיפלר #חייםפלר #ביתכנסתאייזק #ביתכנסתטמפל #יונים #עירעתיקה #סופגניות #פירוגי #גיבור #חמאה #ריבה #חנויותספרים #בתיקפה #מסעדות #מוטיביהודי #גבינתעוגת #הביתשלאמא #מוזיאוןפולין #מדריך #מכשיראאודיו #הדלמה #מהלמקי #גטוורשה #יער #ימיהבניים #תורהזהב #העתהמודרנית #הרחוב #לאחרהמלחמה #ביתכנסתהרמא #יוםהשמן #אדריכל #פינדלנד