נוטלגיה פרסטטיקה | Notalgia Paresthetica
- Tzuzamen
- 12 במרץ 2018
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 28 במאי 2019
נפלתם בפח?
חשבתם שברחה לי האות ס?
שאולי זו נוסטלגיה...
הלואי... אכן יש לי נוסטלגיה לימים של לפני הנוטלגיה.
בעברית לעם הכותרת מדברת על מחלה עצבית שמקורה לא לגמרי ברור.
ההשערות הן שמדובר בעודף עצבוב בעמוד השדרה שנגרם בשל פגיעה בעצב ע"י דיסק מנוון או מבנה אחר בעמוד השדרה.
המחלה נוטה להחמרות ולהקלות אך אין לה ריפוי מלא.
אז:
א. בעיני זו לא מחלה. זו פשוט קרציה שנדבקה אלי וממאנת לרדת.
ב. עודף העצבוב בעמוד השדרה גורם לי לעודף עצבוב בכל מערכות העצבים בגוף - אני מזהירה אותכם - הפכתי לאישה עצבנית!
ג. אין רופא שלא שמע ממני בשנים האחרונות. הבעיה היא שאני מלמדת עכשיו את הרופאים על הנושא ומציעה להם ניסויים.
הכל התחיל לפני עשר שנים.
מצאתי את עצמי מפתחת גמישות בלתי רצונית להגיע לחלקה התחתון של השכמה השמאלית.
מי שהיה שומע את השיחות בבית היה חושב לרגע שהגיע ל... ואתם תדמיינו -
"עוד טיפה... עוד טיפה.... אל תפסיק, אל תפסיק.... קצת שמאלה ולמעלה, שתיגע בדיוק במקום.... אההה.... איזה כיף.....למה אתה מפסיק באמצע???"
מצאתי את עצמי מתגרדת בכל רגע ובכל פינת קיר שיכולתי.
אילולא היה קרב בוקר אחד בבית אני חושבת שלא היה נופל למודעותי שאני בבעיה.
"יעלי, ראית את מברשת השיער שלי?"
"לא"
אחרי דקה....
"יעלי, אני כבר יומיים מחפש את המברשת שיער שלי ואני רואה שהיא מונחת על המחשב שלך... מה היא עושה שם בדיוק?"
"על המחשב שלי??? אני לא הנחתי אותה שם"
"אז איך בדיוק היא הגיע לשם?"
וכאן הייתי מוכרחה להודות שאין, לא היה ולא יהיה כלי גירוד טוב יותר מאשר מברשת השיער של רון-עמי.
עשר שנים שאנחנו צועדות יד ביד אחת עם רעותה....
הגירוד הפך בלתי נסבל ולא היה מנוס לפנות לרפואה.
אני חושבת שאין רופא עור בקופת חולים מכבי, באזור השפלה והמרכז , שלא ביקרתי.
כולם הסתכלו, לא ראו דבר ונשלחתי הביתה עם עשרות של מרשמים לתרופות שיעצרו את הגירוד.
חלקם הזמינו אותי לביקורים נוספים - לראות מה יתפתח עם הזמן, חלקם עשו לי ביופסיות בזמנים שונים, חלקם רמזו לי שזה משהו נפשי ותמיד יצאתי עם פתק כלשהו לבית המרקחת. חייבת להתוודות שאת חלקם ניסיתי.
הבעיה העיקרית היתה להגיע לאזור ולמרוח את התכשירים שקיבלתי. ביום בהיר אחד הבנתי שאני מפתחת תלות גדולה בסובבים אותי - שימרחו לי את השכמה ובמיוחד הבנתי שהמרכיבים שכללו התכשירים האלה מאוד שרפו את אצבעות "הקורבנות" שאילצתי למרוח לי את השכמה... וזה היה בעיקר רון-עמי.
החלטתי לעבור לתותחי הרפואה.
הזמנתי תור לפרופ' אריה אינגבר.
חייבת לו את רגע פתרון התעלומה והכרזת ה"אל תדאגי, שנה שנתיים שלוש וזה יעבור".
איש מקסים, בעל ידע עצום, לא חושש מרעיונות מטורפים של המטופלים ומעבר לזה - רופא שנותן לך את ההרגשה שהוא איתך, לא מעליך ומדבר בגובה העיניים.... ואתם כבר מכירים את המנטרה שלי בענייני רופאים - לא משנה לי המקצועיות - משנה לי האנושיות.
יצאתי ממנו הכי מאושרת בעולם.
50% מפתרון בעיה - הוא הגדרתה.
קיבלתי את השם המפוצץ שבכותרת, קיבלתי תקווה שיום אחד זה יעבור, קיבלתי מידע שזו מחלה שאופיינית בעיקר לנשים (מה הוא חשב שצרת רבים חצי נחמה???) וקיבלתי עוד פתק שהתווסף לרשימת הפתקים לבית המרקחת.
הביקור אצל פרופ' אינגבר עודד אותי.
הייתי מוכנה לגלות אורך רוח לשנה שנתיים שלוש ... ובשנה הרביעית - נישברתי.
חזרתי שוב לפרופ' אינגבר שהרים גבה על כך שלא נגאלתי מיסורי.
חשפתי בפניו את גבי והאיש היה המום....
נוטלגיה פרסטטיקה - NP (קיצור של הקללה ההיא בכותרת) מותירה בגלל הגירוד שינוי בפיגמנטציה של העור שיוצרת כתם חום באיזור השכמה. הכתם אצלי הוא לא חומצ'יק, הוא לא חום הוא פשוט שחור! כתם שמגדיר בדיוק את גבולות הגירוד.
לצערי לא היתה לפרופ' אינגבר כל תשובה בנושא.
חזרתי הביתה והתחלתי לקרוא כל מידע שיכולתי למצוא בעניין.
לא היה הרבה סיכוי למצוא מזור. כל מאמר הסתיים בידיעה שלא נמצא פתרון למחלה, אבל מצאתי גם דיווחים על הקלות בתחושת הגידור במקרים מסויימים והחלטתי לנסות.
פניתי לרפואה האלטרנטיבית, ניסיתי טיפולי דיקור, שיאצו כירופרקטיקה, כוסות רוח, רפלקסולוגיה ומה שרק אפשרי.
פניתי למומחים בתחום הנוירולוגיה - גם איש מהם לא ידע לעזור לי (אפילו לא ידעו מה זה NP).
דבר לא עזר.
נותרנו אני התסכול והמברשת...
כעבור 9 שנים שבתי לפרופ' אינגבר.
הפעם הגעתי אליו עם מאמר שתאר הזרקה של בוטוקס לאזור הכתם. הגעתי מוכנה עם פירוט מדוייק של מינונים, אזורי הזרקה וכמובן - עם שורת המחץ שתיארה רק מטופלת אחת שחשה הטבה ל-18 חודשים וזהו.... אבל הייתי משוכנעת שאצלי - זה יעבוד. שאותי - זה יגאל מיסורי הגירודים.
פרופ' אינגבר לא הכיר את שיטת הטיפול הזו.
הפנה אותי לרופאה שמכיר ועוסקת בהזרקת בוטוקס לצרכי קוסמטיקה.
ביקרתי אותה, נפרדתי מ- 7500 ש"ח וחיכיתי לישועה.
אז אם חשבתם שהישועה הגיע...אז טעיתם.
היא לא הגיע אפילו לרגע אחד.
אבל כן, אני יכולה להשוויץ בפני כולם - שגם לי הזריקו בוטוקס (לא שואלים איפה אז אני לא מגלה)...
ונותרנו כנראה לנצח - אני והמברשת שלי......
אני והיא....
ניסיתי לראות איך היא תראה במסע הלוויה שאעשה לה אם תגיע הגאולה.... דווקא מתאים לה ירוק.
כותבת יקרה כאבך נגע ללבי. אני רופאה בתחום האסתטי, וכלל לא עוסקת בנוטלגיה, אבל באינטואיציה שלי מומלץ שתפני לרופא כאב. מדובר ברופא מרדים שמתמחה בכאבים, ומסוגל לתת זריקה שתרגיע את העצב הפגוע למספר שבועות לפחות. נכון שאצלך זה גרד, אבל אם העצב רדום לדעתי יעבור גם הגרד. פני לרופא/ה כאב עם המלצות וראש פתוח וביחד תדסקסו את המקרה, את הסיכויים, ואת הבעד ונגד לטיפול. עדיף שתשתמשי בביטוח המושלם אם יש לך, ותפני באופן פרטי, כי המקרה שלך מיוחד, ויטיבו לך הזמן ותשומת הלב הרבה. בהצלחה, ד"ר סמדר שרייבר
הי, אם את עדיין סובלת מהגירוד, מצאתי פתרון להקלה שבינתיים מוכיח את עצמו
מורחת פעמיים ביום ג'ל אלוורה