מסע פרידה משוקולד

אחת המטרות בבלוג שלי היא לספר לכם על מסעות.

לכל אחד מתחרזת המילה מסע עם משהו אחר.

יש מסע בחירות, מסע פרסום, מסע רוחני, מסע נדודים, יומן מסע, אזהרות מסע, פרויקט מסע... ומה עוד פספסתי?

בהגדרה מסע הוא טיול או נדודים בעלי משמעות רבה מבחינת האורך, המרחק או המטרה שלהם.

לרוב אני משתוקקת לכתוב על טיול אבל הפעם אני רוצה לשתף אתכם במסע אחר - מסע פרידה.

מסע פרידה משוקולד 💔💔

הפוסט הזה שכב זמן רב במגירה עד שקרו 2 דברים: רון-עמי שלח לי קישור לכתבה על מפעל השוקולד הפולני - וודל Wedel ודובי (Dubi Roman) הגיע לכמה ימים של פינוק... אז ידעתי איך לסיים את הפוסט שששכב זמן רב במגירה (והיה דומה לאופן הכתבה 🙃 ששלח לי רון-עמי).

מתוך אתר האינטרנט של וודל.

אין איש שאוהב שוקולד יותר ממני.

אני מאלה שמוגדרים כמכורים לשוקולד - כנחמה, כחבר, כפינוק וכאחת שהיתה סטודנטית, חסכה אגורה לאגורה ולמדה אצל הנס ברטלה קונדיטוריה רק בכדי לדעת מה אפשר לייצר משוקולד.

אין ספר שעוסק בשוקולד שלא היה לי – החל בהיסטוריה וכלה במתכונים. מכולם נפתרתי במסגרת חיי הנוודות שאנחנו מחפשים לעצמנו, אבל מהאהבה והכמיהה לשוקולד לא הצלחתי להפתר.

30 שניות על שוקולד...

שוקולד עשוי מזרעים מותססים קלויים וטחונים של עץ הקקאו הטרופי, או כפי שנקרא ביוונית - מזון האלים. השוקולד הוא תוצר מוגמר של מוצקי קקאו, סוכר ומרכיב בשם ליציטין שמתפקידו לסייע ביצירת אמולסיה (תחליב) בין המרכיבים.

קיימים 3 זנים של עצי קקאו שהעיקרי שמשמש בתעשיית השוקולד נקרא פרוסטרו.

שוקולד מכיל חומר ממריץ בשם תאוברומין, קפאין וטריפטופן. בכמויות גדולות התאוברומין בשוקולד רעיל לבע"ח משום שהם אינם מסוגלים לפרק אותו בצורה יעילה.

ומדוע מסע פרידה?

כבר אמרתי לכם שהגוף בוגד. לא מה שהיה....

58 זה לא ה-48 החדש, שלא יספרו לכם שקרים ושלא יבלבלו לכם את המוח.

המציאות- גוף שמתעייף, מתבלה, שהגינס שהיה כבר לא עולה כמו שצריך, הזכרון שבוגד או כמו שכתבתי באחד הפוסטים הראשונים את מילותיו של חניף קוריישי - "אני כבר לא צעיר, ועוד לא זקן, וצריך להחליט מה לעשות בשארית הזמן והתשוקה".

לפני כשנה אחרי תקופה שלא הרגשתי טוב שלחה אותי רופאת המשפחה לסדרת בדיקות. התשובה שהתקבלה היתה תפקודי כבד לא תקינים ומשם הגעתי לגסטרולוג.

הגטסרולוג ואני חברים כבר שנים רבות.

אנחנו 3 ילדים למשפחה אחת שסובלים מבעיות במערכת העיכול מצעירותנו. כנראה שככה נולדנו. אמא שלנו היתה כזו ואנחנו מודעים לבעיתיות מערכת העיכול שנים רבות.

הגעתי אליו עם תוצאות הבדיקה של תפקודי כבד לא תקינים והוא שלח אותי למסע בדיקות שחששתי שבסופו אשאר ללא טיפת דם.

הכל היה תקין ולא היה מנוס מבדיקה נוספת של מערכת העיכול באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה.

בצעתי את הבדיקות והגסטרולוג מצא ממצאים מחשידים הן בושט והן בקיבה ושלח לביופסיה. אני לא צריכה לתאר לכם את המתח עד שהגיעו התשובות אבל בסופן הכל היה תקין.

ישבתי לשיחה עם הגסטרולוג והוא אמר לי – "אני רופא קונבנציונלי אבל הנסיון לימד אותי כל מיני דברים שאני מציע שתנסי ונראה מה יקרה עם הזמן".

ההצעה היתה פרידה מוחלטת משוקולד ומפרי הדר.

מפרי הדר לא היה כל קושי להפרד כי גם כך לא אהבתי את זה במיוחד... אבל שוקולד??? זה היה שוד ושבר מבחינתי.

הייתי חייבת לעצמי, לגופי, את הפרידה הזו.

הרגשתי רע מאוד והייתי חייבת לנסות את הרעיון.

בחודש מאי אחגוג שנה לפרידה הזו.

אין ספק שזו היתה פרידה קשה מאוד, כואבת, אבל מוצלחת. ניסוי שהצליח.

ללא ספק הורדתי מעמסה קשה לגוף ואני מאושרת מכך.

קשה לי עם הפרידה מהשוקולד אבל המוח גובר על הרצון ומקווה שכך זה ימשך.

ומדוע דווקא כשדובי כאן?

כי גם לו וגם לרון-עמי אין אלוהים.

"הרגע הזה שאתה לוקח שוקולד, בא לשבור שורה אחת, בטעות שובר שתי שורות וחושב לעצמך - שאני אתווכח עם הגורל...!?"

ככה הם שניהם אוכלים את השוקולד.

(המלצה חמה ביותר על השוקולד הזה שרון-עמי מחזיק... שוקולד מריר עם תפוז... חבל"ז)

דוב אכל שוקולד במילוי פטל. אהב מאוד, רון-עמי לא...

דובי היה מאושר. נשאר לו הרבה.

כשהגענו לורשה ההתלהבות משוקולד לא מוכר היתה גדולה. כמעט בכל יום קנינו שוקולד של וודל על מנת לנסות אותו. בהחלט שוקולד טוב וטעים אבל היו גם מוצרים של וודל שלא אהבתי.

מקור: אתר האינטרנט של וודל.

דוגמא לשניים שלא אהבתי. בשקית - מארז שוקולד שמאוד, אבל מאוד לא אהבתי. בכוס הזכוכית - ממרח שוקולד בסגנון נוטלה. נוטלה עדיין ללא ספק במקום הראשון!

המוצר הכי מוצלח לטעמי של וודל (מקור: אתר האינטרנט של וודל)

עוגייה רכה ומעליה ריבה גלטינית מצופה בשוקולד.

מיכוון שלצורך הפוסט קניתי כמות מוגבלת לטעימות ותמונות - היה פה קרב קשה בין רון-עמי ודובי מי יואכל את העוגיות. היתה הסכמה מלאה שזו עוגיה מושלמת. בהחלט מסכימה איתם...

מקור: אתר האינטרנט של וודל.

ניתן למצוא במספר טעמים. זו עם התפוז - הטעימה ביותר.

בכלל, אין שילוב מוצלח יותר משוקולד ותפוז!

מפעל השוקולד Wedel הוקם בשנת 1927 ע"י Jen Wedel. הוא נבנה במשך 4 שנים וממוקם כיום בפינת הרחובות Aleja Zieleniecka ו- Grochowska. בתחילה היה ממוקם במרכז העיר ורשה ברחוב Szpitalna. הבניין תוכנן ע"י Józef Napleon Czerwiński. בראשית דרכו היה המפעל מפורסם לא רק באיכות הייצור הגבוה אלא גם בגלל מערכות הייצור המודרניות שהותקנו בה בזמנו.

הבניין ברחוב Szpitalna 8.

מקור: אינטרנט.

לאחר מלחמת העולם השניה המפעל הולאם ובשנת 1989 הופרט שנית. ההיסטוריה של משפחת וודל היא סיפור של שנים מתוקות של שגשוג ומאבק מר על הישרדות בשנות הכיבוש הגרמני והקומוניזם. לא מעט כתבות ניתן למצוא על ההיסטוריה של המפעל ועל שלושת הדורות שניהלו אותו אבל מכולן תפסה אותי הכתבה שנשאה את הכותרת סיפורה המתוק-מריר של משפחת וודל.

הבניין כפי שהוא נראה כיום. חזית החנות מצד ימין, זו שלמעשה רואים בתמונה הישנה למעלה, נמצאת כרגע בשיפוצים.

הכניסה לבית הקפה וודל שעדיין פעיל ברחוב Szpitalna 8.

שושלת וודל על קירות בית הקפה ועוד כמה תמונות מבית הקפה עצמו.

בכל בתי הקפה של וודל מוצע תפריט של מנות מרתקות העשויות מהשוקולד שלהם. זו תמונה שכבר פירסמתי בעבר באחד הפוסטים אבל פשוט רציתי להזכיר לכם ששוה להגיע... פונדו גלידה בשוקולד.

מבחינתו של רון-עמי, אם אתם רוצים להיות חברים טובים שלו, תגיעו עם "הבפלות" האלה. מטעמי שמירה על בריאותו אני לא מכניסה הביתה אוייבים, אבל כשנמאס לו ממני ומהמשטר הקשה בבית הוא יורד לסופר וחוזר עם חבילה של בפלות.

דובי לא אהב ואני לא חובבת ופלות אמיתית אז המערכה הפעם הוכרעה 2 נגד אחד...

מקור: אתר האינטרנט של וודל.

"תסבירי לי איך אפשר לא לאהוב את הדבר הזה??? זה מושלם"

הפרסומת של רון-עמי ל"בפלות".

"נורא פשוט" אני עונה לו. "בפלה שלא מתפרקת לעלים בשיניים היא לא ופלה!"

מארזי פרלינים.

מקור: אתר האינטרנט של וודל.

בוודל מייצרים פרלינים. טעמתי כמעט את כולם. רובם מעולים!

הם מוכרים מארזים בקופסאות פח במחיר שפוי לחלוטין (45 ש"ח) ואת שני המארזים הללו טעמתי. היו מצויינים.

ניתן לרכוש בחנויות שלהם גם פרלינים בודדים לפי בחירה ולצורך השלמת הפוסט יצאנו רון-עמי ואני למבצע צילום וטעימות. (239 ש"ח לק"ג, 6 פרלינים הם 100 גר' בערך).

דובון - היית חסר 🤪 🙈

חלבה

מקור: אתר האינטרנט של וודל.

מושלמת, מושלמת מושלמת... אין לי מילה אחרת להגיד על החלבה שלהם. הוניל טעים השוקולד מושלם וזה עם הבוטנים והצימוקים - המושלם ביותר. היתה הסכמה בין שלושתינו לעניין.

מאפינס שוקולד.

את זה מוכרים בסופרמרקט. עולה רק 2.99 ש"ח. בימים שלא היה משהו בבית לקפה של אחה"צ הייתי קונה את המאפינס הזה. מושלם. עוגת שוקלד רכה עם מילוי בנדיבות של שוקולד ומעל פיצפוצי שוקולד. דובי לא זכה לפינוק הזה (דובון, יש לך סיבה טובה לשוב).

לצורך מסע הפרידה קניתי מספר חבילות שוקולד. בתמונות הן מדורגות על פי מדרג הטעים ביותר הוא הראשון שמופיע - זה עם צימוקים בוטנים ואגוזים.

גם קקאו חברת וודל מייצר. זו פעם ראשונה שפיזרתי קקאו על עוגת טרמיסו וגלגלתי טרפלס ונהנתי מהטעם. יכול להיות בגלל שהיה ממותק יותר אבל לא היתה לו את העפיצות שהרגשתי בקקאו הישראלי.

גם עוגיות מייצרת חברת וודל.

הצמד חמד האלה, רון-עמי את דובי נסעו בלעדי ליומיים טיול. קיבלו את 2 חבילות העוגיות האלה עם משימה פשוטה - לצלם את המארז טוב ולצלם את העוגיות - לפני הביס, אחרי הביס... מה שבוחרים, העיקר שיחזרו עם תמונות.... סמכתי על דובון הצלם.

בערב אני מקבלת את התמונות הללו בווצאפ עם 6 מילים - "היה ככה ככה. אכלנו טובות יותר..."

תהיתי האם לא שלחו תמונות נוספות בגלל שבאמת לא היה טעים או בגלל שבמהלך היום אכלו את זה בלי רחמים ושכחו את המשימה שהטלתי עליהם לצלם.

הנסיון שלי איתם בעבר היה המכריע - הן באמת לא משהו מיוחד...

על מה שראיתם בתמונות למעלה אין לי מה להגיד מלבד התמונה הבאה:

מקור: אינטרנט.

שיקום זה שלא זוכר את הזוועה הזו!!!

אני זוכרת אצלנו בבית את הבונבוניירה (זוכרים שככה קראו לזה) הזו מככבת. כל חג כל אורח היה מגיע עם הדבר הזה ולא יכולתי לסבול את הריח ואת הטעם.

דובון הכי התלהב מזה. אומר שמי שאוהב אלכוהול מאוד יאהב את זה. רון-עמי לא חובב אלכוהול ואני שונאת את המראה והריח ככה שנתנו לדובי להכריע - וזה מעולה לטעמו.

מי לא אוהב מרשמלו?

מי שלא אוהב - שידלג.

מי שאוהב - שיקרא וילמד שמרשמלו יכול להיות ספוגי בכל מיני צורות וטעמים.

להשכלה כללית: ידעתם שבמתכון המקורי למרשמלו משתמשים בשורש של צמח ממשפחת החוטמית שנקרא Marsh Mallow ובתרגום לעברית - חלמית ביצות?

על שם הצמח כך הממתק.

(תמונה מתוך האינטרנט)

מרשמלו פולני? או בתרגום הכיתוב על הקופסא - חלב ציפורים..?

באחד הביקורים הראשונים של רון-עמי בפולין הוא חזר עם חבילת "הדבר הזה", כפי שאני מכנה אותו. מאז ועד היום לא הצלחתי להתחבר לזה. מה זה אמור להיות? מרשמלו? או אולי מה שמכונה חלב ציפורים ושמעולם לא טעמתי? חלב ציפורים הוא קרם המופק ע"י בישול חלמונים בתוספת חלב וניל. לאחר הבישול מוסיפים חלבונים מוקצפים עם סוכר וניל. אם זה אמור להיות מרשמלו אז הוא מנוגד לחלוטין לזה הישראלי שעליו אני אוהבת לחגוג.

כשרשת "טיב טעם" נפתחה בישראל הופיעו על השולחנות שלהם דברים חדשים ולא מוכרים. אחד מהם היה "זאפיר" - ממתק רוסי קלאסי שמזכיר במרקמו מרשמלו והיה דומה מאוד למה שמכונה כאן חלב ציפורים. עבדה איתי מישהי שסיפרה לי שהם נוהגים להכין חלב ציפורים עם תפוחי עץ. מעולם לא ניסיתי את המתכון אבל תהיתי אם זו הסיבה ש"הדבר הזה", שאולי אמור להיות מרשמלו כל כך שוניה מזה הישראלי המוכר לי. יש לפולנים כל כך הרבה תפוחים שיתכן ובאמת זו הסיבה. 

דובון אכל כמעט הכל לבד... אהב מאוד.

מרשמלו/חלב ציפורים מתוך אתר האינטרנט של וודל.

הדבר הכי טעים בופלה הזו זה רעש הקראנץ שהיא עושה כשפורסים אותה... 😂  🤣 🤪

(נכון שאני יכולה לעבוד כצלמת הבית של וודל?)

טורצי'ק לפני החיסול ואחריו.

בדיוק כמו בתמונה - עלים של ופלה עם קרם שוקולד בניהם.

רון-עמי אומר שזה מושלם, דובון אמר שזה טעים ואני מסכימה עם ההגדרה טעים - ותו לא. מאוד מקובל בין הפולנים להביא את זה כמתנה. בחגים מופיעות חבילות עם כיתובים של חג שמח על פני הטורציק וניתן לרכוש כאלה עם ברכות ליום הולדת וכו.

תמונה של טורצ'יק משנת 1948 מתוך הכתבה באינטרנט (שפירסמתי למעלה) - כבר אז הבין יאן וודל שחלק מפירסום השוקולד והנצחת המשפחה יהיה באמצעות חתימת סבו, אמיל וודל על השוקולד. מסורת שמשתמרת עד היום על אף ששושלת וודל כבר איננה קיימת.

כך מקושט הטורטצ'יק בבית הקפה שממוקם בבניין המקורי של וודל.

ניתן להזמין כיתוב אישי.

גם חטיפים אישיים מייצרת וודל. בהחלט מומלצים...

והמסקנות מהפוסט?

דובון ורון-עמי אהבו הכל.

רק תנו להם שוקולד והם יהיו מאושרים.

אכלו הכל בלי רחמים...

ואני?

בהחלט שוקולד טעים ואף ממולץ.

יש מוצרים טעימים יותר וטעימים פחות אבל נשארתי נאמנה... 🙈🙈🙈 לאחד ליחיד והמיוחד - מ ק ו פ ל ת של עלית!

דובי נשלח למשימת צילום כי בורשה אין מקופלת...

זוכרים את הקליפ מקופלת עד הפרור האחרון? (מזהים מי מופיעה בו?)

המרקם של המקופלת שמתפוררת בשקית במהלך האכילה והפרורים שמצטברים בתחתית השקית - הם הבסיס להתמכרות שלי לשוקולד הזה!

דובי אכל בשמי ושלח לי תמונה של השאריות... 😡

המקופלת הראשונה נולדה ב-1935 בקו ייצור הממתקים והקפה של ליבר (שמאוחר יותר נקנתה ע"י עלית). המתכון המיוחד ותהליך הייצור שלה הם סוד מסחרי ורק לעובדים בעלי הרשאה מיוחדת יש כניסה לאגף הייצור של המותג.

בשנים שעבדתי במו"פ וישבתי בבניין קמ"ח במשרד החקלאות, ישב בחדר הסמוך אלי גיא ועדיה (געגועי לאיש... אני לא מאמינה שרק בעקבות המקופלת נזכרתי בו). גיא ואני חלקנו את אותה אהבה למקופלת. לא היה יום שלא אכלתי מקופלת לקינוח בצהריים. היינו משאירים סתם כך אחד לשני מקופלת על השולחן וכשילדתי את דור, יום למחרת (או יומיים, כבר לא זוכרת) ילדה אשתו את בנם הבכור. אני זוכרת את הרגע שמקופלת הציצה בדלת במרץ רב במחלקת היולדות ואת גיא מופיע אחריה... היה זה ברגע שהייתי לבד עם ים של דמעות (אתם יודעים, הורמונים שלאחר לידה...). לא היה דבר כייפי יותר מאשר לאכול את המקופלת המנחמת הזו באותם רגעים. גם את הברכה הכי מיוחדת קיבלתי מגיא "לדור, מזל טוב לרגל קבלת זוג הורים. אם יעשו לך בעיות תתקשר לטלפון..." לא שכחתי את זה לגיא שנים רבות...♥️

אין לכם מושג כמה פעמים ניסיתי... בסוף הגעתי למסקנה שאין כמו זו המייוצרת במפעל 😂.

הייה שלום שוקולד.

נעמת לי מאוד...😢