top of page

יום וליל כל הקדושים | Helloween

  • תמונת הסופר/ת: Tzuzamen
    Tzuzamen
  • 1 בנוב׳ 2015
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 2 בנוב׳ 2019



היום חוגגים כאן את יום כל הקדושים. זהו חג לאומי שנחגג במדינות נוצריות רבות. יום שבו מנציחים את כל הקדושים נאמני הדת שעזבו את העולם.

שלושת הימים שבין ה-31/10 ועד ה-2/11 מוקדשים לעניין כאשר כל זרם בנצרות חוגג באחד מהימים הללו.

החגיגה נובעת מתוך האמונה כי קיים קשר רוחני עצום בין אלה שבשמיים לבין אלה שבחים.


לא היה ברור לנו אם זה יום עצוב או שמח, כי לא הבנו את הקשר בין יום כל הקדושים, לבין ליל הקדושים - Helloween שבו מתחפשים למשהו מפחיד, מחלקים ממתקים או עושים תעלול... וזה נחגג אתמול.


מאחר ואני אוהבת "שעה קלה על כלכלה", הלכתי לקרוא אצל פרופ' גוגל... משתפת אותכם:


לנוצרים יש כמה חגים שמקושרים עם מוות. המפורסם שבהם הוא Halloween.

שמו מורכב מצירוף של שתי מילים: Hallow שפירושו קדוש וe'en שהוא קיצור של המילה Evening. ביחד: "הערב הקדוש". ממש כמו ערב חג אצלנו. אבל הלואין הוא חג מפחיד: הוא נחגג עם רוחות, שדים, מכשפות וערפדים.


אז מה הקשר לקדושים, שהם דווקא דמויות חיוביות, שעוזרות לבני האדם ומגינות עליהם?

כדי להבין איך ההיפוך הזה קרה, צריך קודם כל להבין עקרון מאוד חשוב של הנצרות כדת מיסיונרית. שלא כמו היהדות, שמאוד מתבדלת ומקשה על המאמינים שלה, הנצרות ממש אוהבת להקל על המועמדים החדשים ולספוח פנימה את כל המנהגים הפאגאניים שהם רגילים אליהם. נהגתם להעלות קורבן לחורשה הזו כי סגדתם לעץ? אין בעיה! קברנו פה את הקדוש ג׳ון סמית׳, ואתם יכולים להמשיך כאילו לא ארע דבר. רק שאתם נוצרים עכשיו.


במקרה שלנו, ה-31 באוקטובר, צוין במסורות הרומיות-קלטיות העתיקות כיום מאוד מפחיד, שבו רוחות המתים שבות אל עולם החיים. לכן מי שיצא מביתו נהג ללבוש מסכות ותחפושות ובכך "להטעות" את רוחות המתים.


בימי הביניים החג הזה היה קשור באין ספור מנהגים עממיים, לדוגמה לבקר אצל הקרובים בבית-קברות עם עוגה מיוחדת שנקראה "עוגת נשמה" ובגדים (כיוון שהתכריכים בטח התבלו כבר והגיע הזמן להחליף מלתחה), וגם כיסוי התנור בבית בבדים כדי שהנשמות שמגיעות לבית לא תישרפנה ממגע עם תנור חם.


במאה ה-16, אנגליה עברה מהקתוליות האובר דרמטית לפרוטסטנטיות השקולה והמהודקת. היא ביטלה את מושג הפרוגטוריום (מלטינית: "מקום שמטהר. לפי התיאולוגיה הנוצרית, המקום שבו נשארות הנשמות לאחר משפטן ומחכות ליום הדין), ובהתאם רצתה לבטל גם את יום הנשמות המפחיד, כיון שכל הנושא הזה של רוחות ושדים לא התאים לקונספציה של הדת החדשה. אבל החג הזה היה כל כך חשוב לעם ולתרבות המקומית באנגליה ששמרו אותו, ורק הזיזו אותו קצת אחורה.

ככה הוא "נדבק" לערב יום כל הקדושים והתקווה הייתה שהוא יפסיק להיות כל כך מצמרר, כי בני האדם כבר לא יחששו מהנשמות הנמצאות בין העולם הזה לעולם הבא, וממילא ידעו שהקדושים שומרים. בהמשך הביאו המהגרים האנגלים את החג הזה, במתכונתו המעוקרת דתית והכביכול לא מפחידה, לאמריקה.

או אם תרצו בסרטון חמוד שנלקח מהאינטרנט.


הכל סגור. זהו יום שבתון.

מחלון הבית רואים את האנשים ברחוב הולכים עם זרים וסידורי פרחים. כנראה שהם מתייחדים עם בני המשפחה שנפטרו ומבקרים בתי קברות. במקרה, היום גם יום ראשון.... שבת של הנוצרים.

באופן כללי אנחנו נהנים משתי שבתות. כשם שלכל אחד שעון ביולוגי, כנראה שיש לנו גם שעון שבת.

אנחנו ממש מרגישים, פיזית, שיום שישי מגיע. מרגישים את השבת שלנו וכשמגיע יום ראשון שלהם - הכל כאן כל כך שקט שמיד אנחנו מרגישים את השבת שלהם. אז נהגנו היום בדומה למנהג המקום ויצאנו בהליכה פולנית של קשישים להקיף את הצ׳כונה לפני ארוחת הצהריים.


צועדים ברחבות הקטנים שליד הבית לכיוון הפארק. למי שהתגורר באשדוד, באזור ב, ברחוב יורדי הסירה, בטח מוכרים בתי הרכבת הללו. אלה שהבניינים כאן כבר שופצו ומה שלא הבנתי -זה מה אלה הסככות הללו בחזית הבניין. מסתבר כי בתקופת השלטון הקומוניסטי היו כאלה שהיו מקורבים לשלטון, כאלה שידם משגת רכב ועל כן ליד הבית היה להם חניון מקורה.... ובהרבה מקומות בפולין לא הרסו את המבנים האלה שגם היום משמשים מחסן ו/חניה.


צהוב צהוב צהוב צהוב צהוב..... מדהים! אף פעם לא ראיתי כזה יופי.


בתמונה השמאלית - מהנקודה שעמדתי לצלם ועד למדרגות (בעומק התמונה) - שביל.

רון-עמי ניקה קצת בכדי שתראו את כמויות העלים שנושרות.

הגזע, הצמרת וזוג פטריות ענק שיושבות על הגזע.


ובידרונקה (חיפושית בפולנית), מושית השובע, פרת משה רבנו - לכבוד ההלואין - שכחה לשים את הנקודות על עצמה.


ומה יותר יפה מלסיים את הפוסט עם תמונה של יושבים מחובקים על הספסל ....

תגובות


bottom of page