טירת מלבורק Malbork Castel

(פוסט 10/10 - טיול בצפון פולין שעשינו בספטמבר 2019)

ברוכים הבאים לעולמם של האבירים!

הטירה מצידה הצפון מערבי

מי מאיתנו לא גדלה על המשפט - "מחכה לאביר על הסוס הלבן". האביר - היה, ועדיין, מודל לדמות מהאגדות שיוחסה לנסיך, יפה תואר ואמיץ שבא להציל את נערתו, או בימנו אנו, כאידאל לדמות גברית - שבנינו, תכלס - לא קיימת במציאות 😂.

מוסד האבירות היה מקום שירותם של משרתי הכתר והכמורה. היו אלה גם בני אריסטוקרטיה צעירים ועשירים. הם נשבעו לאורח חיים סגפני ומלחמה למען הצלב, למען הנצרות. המשמעת הגבוהה שלהם הפכה אותם לצורת ארגון שתפקדה למעשה כצבא יעיל ונקראה מסדר. המסדרים הורכבו מלוחמים שמטרתם היתה קידום הנצרות באמצעים כוחניים. על אף שבועתם לנזירות וצניעות, אגרו מסדרים אלה כוח פוליטי וכלכלי רב יחד עם הון עתק.

המסדר הטבטוני היה אחד מאותם מסדרי אבירים.

מי היו למעשה אנשי המסדר הטבטוני?

המסדר הטבטוני היה ארגון שנוסד בעכו בשנת 1198 כמסדר צבאי. הם היו אחד משלושת המסדרים הצבאיים הגדולים שפעלו בישראל בתקופה הצלבנית (1099-1201).

המסדר בעכו פעל בתחילה כאכסנית בית חולים ובית תפילה עבור צליינים דוברי גרמנית שהצטרפו למסעי הצלב בארץ ישראל.

באמצע המאה ה-12, על רקע רצונם לקדם את הנצרות ועל רקע קריאתו של שליט פולין דאז - קונראד הראשון ממזוביה שביקש את עזרת המסדר על מנת להלחם בפלישתם של השבטים הפאגנים מפרוסיה, ולהגן על גבולה הצפוני של פולין, החל המסדר לנוע לכיוון צפון יבשת אירופה. הם הגיעו לפרוסיה שהיתה ממלכה היסטורית ששיטחיה חפפו לשטחי צפון גרמניה של היום וחלק ניכר ממרכז וצפון פולין ושם התיישבו - והכל תוך כדי מימוש המטרה - קידום הנצרות.

בשנת 1274 הקימו אנשי המנזר הטבטוני את טירת מלבורק. בתחילה נקראה הטירה טירת מארי, על שם מאריה, אימו של ישו שהיתה פטרונית המסדר הטבטוני.

טירת מלבורק נחשבת כיום לטירת הלבנים הגדולה בעולם שבנויה מלבני אדמה שיוצרו בעבודת יד. הגדולה מימי הבניים ששרדה באירופה ודוגמא לאדריכלות גותית מאותה תקופה. נמצאת כשעה נסיעה מגדנסק. הוכרזה ב-1977 כאתר מורשת עולמית.

את הדבר היפה הזה שבתמונה בנו אנשי המסדר הגרמני הטבטוני.

טירת מלבורק - מאי 1931.

המון מידע אני מוצאת באתר שנקרא Castel of Poland. יש בו הרבה תמונות ומפות היסטוריות.

האתר שייך לבחור בשם Marek Januszewski והוא מתורגם ל-3 שפות - גרמנית, פולנית ואנגלית.

הפעילות האחרונה בו מתעודת מ-2005 ולא מצאתי כל דרך להגיע לבעליו.

אם מישהו יגלה דרך ליצור איתו קשר - אשמח לדעת איך ניתן להגיע אליו לבקש רשות להשתמש במידע שבו.

כ-115 גלויות מצוירות ומצולמות יש באתר הזה על טירת מלבורק.

זו גלויה לדוגמא שמתארת את ביקורו של פאול פון הינדנבורג ( Paul von Hindenburg) במלבורק ב-1914. הינדנבורג היה נשיאה האחרון של רפובליקת ויימאר (השם שניתן ע"י היסטוריונים לתקופה שהחלה בגרמניה עם תבוסתה במלחמת העולם הראשונה ועד עלייתו של היטלר - מי שמינה אותו לתפקיד היה למעשה הינדנבורג).

כך נראתה טירת מלבורק ב-1945, עם סיום מלחמת העולם השניה.

אחת ההשערות לבחירת מיקומה של טירת מלבורק היה מיקום אספקת חומרי הבניה.

הקרבה לנהר נוגט (Nogat) ולביצות באזור זולאווי (Zulawy) אפשרו זמינות חומרים להכנת הלבנים האדומות מהן בנויה הטירה. בסקירה אדריכלית של הטירה כיום, ניתן לאבחן 3 שלבים בשחזור הטירה:

הלבנים האדומות הראשונות, ששמשו לבנייה מקורית של הטירה - מאופיינות ללא קווי טיט או מלט ברורים, שלב שיקום במאה ה-19 שמאופיין בלבנים אדומות חזקות יותר עם קו טיט בולט ושחזור שלישי - לאחר מלחמת העולם השניה, ששוב קו הטיט איננו מודגש אבל הלבנים בהירות הרבה יותר.

תרשים המסביר על המבנה הכללי של הטירה. מבט מצד דרום.

באדיבותו הרבה של אתר medievalheritage.eu.

הכניסה לטירה - דוגמא ללבנים האדומות בגוונים שונים המעידה על תקופות שחזור שונות.

גשר המוביל לכניסה למתחם. מסומן במפה המאויירת בעיגול אדום המקיף את השער. ראו גם כאן את הגוונים השונים של הלבנים.

את הטירה כולה מקיפים חפירים שהיו מלאים במים לאורך השנה.

טירת מלבורק איננה הטירה היחידה שהיתה קיימת באזור. היו קיימות עוד רבות אחרות שכיום נותרו בעיקר שרידים מהם. זו במלבורק בהחלטה חכמה מאוד לטעמי - שוחזרה לאחר מלחמת העולם השניה במטרה לשמר את מורשת התרבות של פולין לאורך ההיסטוריה.

לא קל היה לשחזר את הטירה.

מעט תמונות שנותרו ונמצאו איפשרו את מלאכת השחזור.

קומה שלמה מוקדשת במוזיאון לסיפור עבודות השחזור. על הבניה מחדש, על ההעתקה של דברים ועל הנסיון להתערבות מינימלית מתוך מחוייבות לכבד את האתר הזה על כל תקופותיו והכל תוך נסיון רב לשמר את עקרונות השימור.

אחת העבודות שהרשימה אותי היה שחזור המדונה שבתמונה שלקחתי מתוך אתר Castel of Poland ש שהזכרתי קודם.

משתי התמונות שבהן מצולמת המדונה תוכלו לראות שבכל זאת, השחזור לא נעשה בדיוק אותו דבר (הגמלונים מעל המדונה). זו משמאל אני צלמתי.

בתמונה הצבעונית - התבנית שיצרו ובה השתמשו על מנת לשחזר את פניה של המדונה.

היד המקורית של מדונה שבחרו לשמר אותה כמוצג ארכיאולוגי. היד הממוקמת כיום בפסל - העתק.

הטירה מורכבת משלושה חלקים:

(תוכלו להעזר באיור הצבעוני שצרפתי למעלה).

בחרתי לתאר את הטירה על פי הסדר בו צעדנו בעקבות האודיוגייד:

הטירה המרכזית או האמצעית - המקום בו התנהלו חיי הקהילה. בית תפילה, בית מרחץ, מטבח, מאפיה, מחסנים, חדרי האוכל והאירוח לאורחי המסדר שסיפקו שירות נדיב לאורחים. גם מעונו של הגרנד מאסטר היה במתחם זה (גרנד מאסטר היה תואר שנשא בעל התפקיד הבכיר ביותר במסדר הטבטוני. כאן תוכלו למצוא את רשימת הגרנד מאסטרים הטבטונים הידועים) ואף מעונו של האיש החשוב הנוסף - הטבח...

הכניסה הראשית אל הטירה (עיגול כחול במפה המאויירת).

מערכת של שערי ברזל עם מגדל אימתני - כזה שיש בו חלונות שדרכם ניתן היה לשפוך שמן רותח ואבנים על מנת לפגוע באלה שרצו לפרוץ פנימה.

ספרתי 5 שערים עד שנכנסתי לחצר העצומה של הטירה המרכזית.

כשחולפים על פני השערים - נכנסים אל מרכז חייה של הטירה.

המבואות הראשונות שאליהם נכנסים (כשנכנסים לחצר הטירה המרכזית פונים ימינה עד הסוף, שם מתחיל סיור האודיוגייד) מספרות בקיצור את תולדות הטירה והמסדר הטבטוני.

מעט מהחפצים שנשתמרו

תחילתו של הסיור עוברת דרך מערך המטבח, חדר האוכל ואף השירותים האישיים שהיו לטבח.

בסכמה המצורפת תוכלו להתבונן בתכנון האדריכלי של חלק מהטירה המרכזית.

מתוך The Castle Studies Group Journal No 21: 2007-8 של Anthony Emery.

כמה מילים על עשיה של אנשים ואיך מפתחים אהבה לארכיטקטורה:

המפה המצורפת נלקחה מתוך אתר אינטרנט של אדם בשם Janusz Michalew (יאנוש מיכאלב).

יאנוש הקים את האתר מתוך כוונה לספר לעולם על מונומנטים ארכיטקטונים - טירות, מנזרים, מסגדים, חומות וכ' בתקופה שבין הפרה-היסטוריה ועד סוף ימי הבניים, ראשית הרנסס. המטרה שלו היא לתת לנו, הקוראים ובמיוחד המטיילים - תובנה לגבי הארכיטקטורה בעבר כדי שזו תסייע לאלה שאוהבים לטייל. הוא מאגד לתוך האתר שלו מאמרים רבים, ספרים, כתבי עת למינהם ובעיקר - תשוקה לעניין.

יכולה להעיד על עצמי שעד שלא הגענו לפולין - סיפורם של מבנים - לא היה אחד מהנושאים שהיוו תחום עניין עבורי. הטיולים כאן גילו לי שקיים למעשה עולם מיוחד ונפלא בין אומנות להנדסת בניין. להבין שבעצם קירות - מספרים סיפור עצום על תקופה ואנשים. זו הפכה אהבה לתחום שהלך והתעצמם אצלי עם השנים והחיפוש אחר מקורות מידע כמו זה של יאנוש הפכו לחלק בלתי נפרד מהטיולים שלנו ולחלק מכתיבת הפוסטים.

אז תודה שקיימים אנשים כמו יאנוש.

אולם האבירים או כפי שמופיע בתרשים - knights hall.

זהו החדר הגדול ביותר בטירה, מסוגל להכיל עד 400 מוזמנים. באולם זה היה מקבל הגרנד מאסטר את אורחיו. 14 חלונות שנקראים חלנות אוגיוואל - ogival windows (מונח שמתאר את הקצה המחודד העגול של עצם כלשהו. באדריכלות - תאור לקשת) מקיפים את האולם ומכניסים המון אור לחלל. התקרה הקמורה המורכבת של האולם נתמכת בסך הכל ב-3 עמודים דקים וקירות שהציורים עליהם תארו פרטים הקשורים באימו של ישו.

על אחד הקירות באולם האבירים, באמצע הקיר מצויה דלת עץ מרשימה וענקית. מתברר שדלת זו שימשה כחלון למטבח שהיה במפלס אחר וכשהיה צורך להאכיל את האבירים ששהו באולם - היה האוכל משונע מהמטבח דרך חלון זה לאולם.

סוד החימום היה טמון בפתחים אלו שברצפה. מתחת לאולמות מסויימים היו חדרי הסקה, ודרך פתחים אלו עלה החום למעלה.

אהבתי את הפטרן במרצפות... אלה הם דוגמאות לחימום מחדרים נוספים בטירה.

הקפלה -בתרשים Chapel, סוג של כנסיה קטנה לשימוש אישי שהיתה צמודה לאולם האבירים.

מעט באלכסון מהקפלה (בתרשים למעלה) תוכלו להבחין ברישום - חדר שינה Bedroom. זה היה חדרו של הגרנד מאסטר. מטעמי ביטחון חדרו פנה לחצר המרכזית והיה בעל חלון בודד. רק בחדרו של הגרנד מאסטר היה מותקן אח שצינור הוביל חימום הישר ליד מיטתו.

המסדרון הגבוה - בתרשים High Vestibule

המסדרון הנמוך - באיור Low Vestibule היה מאוייר בעלי גפן וענבים. קצת לא ברור היה מה הקשר של צמח זה לפולין מאחר והגפן איננה מסוגלת לצמוח בתנאי האקלים כאן. אחת הסברות היא שזה זכרון לגפן שצמחה בישראל, משם מקור המסדר הטבטוני.

"חדר החורף". כשמו כן הוא - שימש לחיי היום יום בחורף בגלל מיעוט חלונות והיכולת לחמם אותו. שימו לב לאיורים שנותרו על הקירות.

"חדר הקיץ" עשיר בחלונות ועל אופן שיפוצו היו לו מעט מחלוקות מאחר ולא נמצאו עדויות שיאפשרו את שחזור החדר קרוב עד כמה שניתן למציאות.

ביציאה מחלק זה של הטירה עומדים 4 פסלים של מי שנחשבו כמנהיגים הדגולים מבין הגרנד מאסטר:

Hermann von Salza - 1209-1239

Siegfried von Feuchtwangen - 1301-1311

Winrich von Kniprode - 1351-1382

Albert, Duke of Prussia - 1510-1525

במתחם זה של הטירה המרכזית, ממש מול החלק שתארתי בשורות מעלה (מסומן באיור הטירה בעיגול צהוב) - נמצאים מוזיאון הענבר ומוזיאון הנשק שעניינו אותי.

גוש ענבר עצום

שמכמוהו הופקו עבודות הפאר הללו.

התערוכה מכילה מעל ל-700 דגימות של ענבר טבעי. החלק החשוב הוא אוסף חפצי ענבר עתיקים שמתחיל בתקופה הניאוליתית ומסתיים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

מוזיאון הנשק

ממשיכים דרך הגשר המוביל מהטירה המרכזית אל הטירה העליונה (נקודת החיבור מופיעה בסכמה למטה כמספר 8). מתחת לגשר - חפיר מים. את הגשר ניתן היה לנתק בקלות מהטירה המרכזית בשעת סכנה.

הטירה העילית - הייתה לב המבצר הנזירי הזה. רבועה בצורתה וערוכה סביב חצר פנימית. חלק זה כלל את אגפי המגורים של האבירים, חדרי האוכל והמטבחים, חדרי השרותים, אזורי אחסון נרחבים והכנסייה והקפלה שבמקום.

סכמה המתארת את הקומה הראשונה של הטירה העילית.

והקומה השניה

כולל מקרא - והכל באדיבותו של אתר medievalheritage.eu

החפיר שמתחת לגשר כשעוברים מהטירה המרכזית לעליונה. ניתן לראות את הסימנים שהותיר קו המים על הלבנים האדומות (מימין).

החצר החיצונית המקיפה את הטירה העליונה. פזורים בה מוצגים ארכיאולוגים שונים.

מבט מהקומה השניה של הטירה העליונה לעבר החצר הפנימית עם הבאר המקומית (18 במפה). שימו לב לנשר הפולני על גג הבאר.

מטבח (נקודה 23 באיור הקומה הראשונה)

המאפיה (נקודה 24 באיור הקומה הראשונה). שימו לב כי עד היום ניתן לראות את הקמח שהצטבר על הלבנים האדומות.

מהמאפייה אנחנו מטפסים וצועדים לעבר נקודה 2 בסכמה המתארת את הטירה העליונה.

נקודה 2 נקראת - The Dansker (מילה בגרמנית שלא מצאתי את פרושה).

מסדרון ארוך וצר מוביל אל נקודה 2 - אל הדנסקר, למעשה מגדל בקצה הטירה.

בתי שימוש

למגדל זה היו 2 מטרות:

הראשונה - נמצאו בו מספר בתי שימוש אישיים כך שלמעשה המקום שימש כבית שימוש. על מנת שלא יהיה צורך לפנות צואה מהמתחם היו האנשים מטילים את צרכיהם מלמעלה ישירות לחפיר שנמצא בהיקף הטירה.

מבט מהשרותים אל החפיר מטה... 🙈🙊

השניה - המקום שימש כמבנה הגנתי. במקרה של מצור היה המקום משמש כמקום הגנה סופי ואחרון שאליו היו נמלטים האבירים. היה קל לנתק חלק זה של המגדל מהמסדרון הארוך שהוביל אליו והוא היה גם מצוייד בעתודות נשק שאיפשרו לאבירים להמשיך ולנסות להלחם.

הנוף הנשקף מחלונות מגדל השרותים.

ממגדל השירותים הסיור הוביל אותנו אל שער הזהב ומשם אל הכנסיה והקפלה.

שער הזהב נבנה ב-1280 והוא חייב את שמו לעיטורים הרבים שיש בו, לצבעי הפוליכרום (מונח באומנות המתייחס לציור/עיטור שנעשה ומבוסס על ריבוי צבעים), לארכיבול היפה ולפסלי האקלזיה שמעטרים אותו.

ארכיבול הוא ארכיבול אסמודו (אסמודיוס) או בעברית אשמדאי - מלך השדים במסורות היהודית והנוצרית (ובבית גיליתי שלצערי לא צילמתי אותו), ואקלזיה, דמות המסמלת את הנצרות, מתוארת כאישה עטורה בכתר מלכות, ואוחזת בידה האחת צלב ובידה השנייה גביע. הגביע מסמל את דמו של ישו, שנשפך כדי לכפר על חטאי בני האדם.

שער הזהב

ובצילום מקרוב חלק מהאקלזיות

משנת 1344 פעלה בטירה העליונה כנסיית מרים הבתולה הקדושה (אתר 26 במפה). אורכה 38 מטרים וגובהה 14.4 מטרים. עד כמה שהבנתי מקריאה - פרויקט אדריכלי לא פשוט.

במקום היו מוצבים 12 פסלים ענקיים של 12 השליחים והתאורה סופקה על ידי חלונות אוגיבל גבוהים שהיו מעוטרים בזכוכיות צבעוניות.

הכנסיה כמעט ואיננה מוארת כיום. היא סבלה מנזקים קשים מאוד במהלך מלחמת העולם השניה ובעת השחזור השתדלו להשאיר אותה כפי שנותרה, לזכרון. תאורה היא אחד מהאלמנטים שפוגעים במה שקיים וזו לדעתי הסיבה השיא איננה מוארת דיה. במהלך הסיור בכנסיה נתקלתי על אחד הקירות בקוד שסרקתי עם הנייד והגעתי לאפליקציה שנקראת ZamekMalbork. רעיון האפליקציה במקומות כאלה הוא מעולה אבל במקרה זה יש מקום לשיפור רב.

מקום של כבוד קיבלו מעט המוצגים ששרדו את השנים.

מקטע רצפה מקורי בכנסיה. מצופה אבן דריכה שקופה.

דוגמאות של עוד מרצפות יפיפיות שנתקלתי בהם במהלך הביקור בטירה

מתחת לכנסייה, כלומר בקומה הראשונה, שכנה הקפלה של סנט אנה (אתר 22 במפה למעלה), שתוכננה כמקום קבורתם של הגרנד מאסטר - האדונים הגדולים.

מתברר כי עם מותו של הגרנד מאסטר הונחה גופתו על מה שקרוי קטאפלק - Catafalque - פיגומים באיטלקית והכוונה היתה למעשה לפלטפורמה מוגבהת שעליה הונחה הגופה או ארון המתים. לאחר מות יורשו של הגרנד מאסטר הושלכו עצמותיו של זה הראשון שנפטר למעמקי מנהרה שנחצבה מתחת לקטאפלק ועל הקטאפלק הונח הגרנד מאסטר הבא שנפטר.

כך נראת הכניסה אל קפלת סנט אנה. הגענו מימין בתמונה והמדרגות הובילו אל הקטאפלק שבתמונות הבאות.

הקטפלק בשתי תמונות- זו שהראתה את הויטראז היפה בחלון והשניה של הקטפלק עצמו.

לכאן הושלכו העצמות של הגרנד מאסטר הקודם כאשר הגיע זמנו של הגרנד מסטר הנוכחי "להקבר". בצילום - זכוכית מעל לבור.

הטירה התחתית:

הטירה התחתית הינה הרחבה לכיוון מערב של המתחם כולו והיא כללה את משרדי ה"תעשייה" של המקום -צוותי השירות והסדנאות הדרושות לתמיכה בחיים בטירה - חדרים למשרתים, מרפאה, מבשלה, מאפייה, מטבחים, מחסנים, בית יציקה, אורוות, סדנאות פרזול וכו'.

חלק זה מתוקף תפקידו עבר שינויים רבים יותר מכל החלקים האחרים במבצר. לא נותרו הרבה שרידים מחלק זה של הטירה.

נפילתו של המסדר הטבטוני החלה בשנת 1410 בקרב הידוע בשם "קרב גרונוולד" שהיה חלק מהמלחמה הפולנית-ליטאית-טבטונית. הקרב הסתיים בנצחון מכריע של הצבא המאוחד פלין-ליטא ובהשמדה כמעט מוחלטת של המסדר הטבטוני.

עם נפילת המסדר הטירה הפכה להיות מעונם של מלכי פולין בעת שהיו מבקרים באזור זה של פולין.

לאחר החלוקה הראשונה של פולין הסבו אותה הפרוסים למחנה צבאי, הרסו ופירקו ממנה חלקים שלא שימשו אותם לצרכים צבאיים.

במאה ה-19 הפכה הטירה לסמל העוצמה הגרמנית בימי הבניים והיא עברה שיפוצים נרחבים ביותר על ידי הגרמנים והוחזרה כמעט לצורתה המקורית.

מלחמת העולם השניה הביאה שוב לחורבנה של הטירה ורק כאשר הושב חבל ארץ זה לפולנים הם החלו בשיקום בשנית של המקום - כפי שרואים אותה כיום.

בלי רחמים... קנינו 3 עוגות ענקיות וטרפנו אותן. היה יום ארוך אבל מאוד מעניין.

מספר המלצות למטייל בטירה:

זה סיור של מספר שעות בלתי מוגבל. תלוי רק בכם. בואו עם המון סבלנות.
מאחר ואין סיורים בעברית - הצטיידו באודיוגייד. אני לא מוצאת טעם בלהסתובב סתם כך בטירה מבלי להבין מי נגד מי והיכן אתם נמצאים. גם עם האדיוגייד - התעייפתי מאוד.
אם אתם דוברי פולנית - קחו את הסיור המודרך. בחודשי הקיץ יש הדרכה בשפות נוספות. שווה להתעדכן כאן.
יש המון מה לראות בחלקים שמוקדשים למוזיאון הטירה. הגדירו מטרות - האם מעניין אותכם מוזיאון הענבר, הנשק, החלק שמוקדש לשחזור המקום וכו' - ואז חלקו את זמנכם בהתאם.
השכילו וקראו על המקום קודם לביקור. מקל על ההבנה וים המידע.
יש בית קפה ומסעדה במקום - לא ביקרנו... רק שתדעו.