top of page

זכרונות ילדות

  • תמונת הסופר/ת: Tzuzamen
    Tzuzamen
  • 10 במאי 2017
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 4 בדצמ׳ 2018


לא הצלחתי לצלם אותה טוב יותר, כמה שניסיתי - חלון הראוה הפריע...

זיגמוניד פרוייד אמר שבזיכרונות הילדות המוקדמים ביותר של האדם נשמרים לעיתים תכופות דברים לא משמעותיים ושוליים ואילו דווקא הארועים החשובים, אלה שהם רבי רושם ומלאי משמעות - לא מותירים שום שריד בזכרונו של האדם המבוגר. מצטערת זיגמונד, זה היה כל כך משמעותי בחיי ואני זוכרת כל פרט ופרט בגעגוע...💔


סבא לאון וסבתא ברוניה עלו לארץ אחרי המלחמה ולפרנסתם פתחו מסעדת פועלים ברחוב בן יהודה בתל-אביב. כילדות, אחותי ואני נסענו אליהם לא מעט ונשארנו ללון אצלם. ארוחת בוקר אני זוכרת (וחייבת לציין שלא מעט חשבתי על זה... והזוי ומוזר) היתה פרוסת לחם קימל עם שכבות של חמאה ותפוח עץ מקולף (כמה שזה היה טעים), צהריים אכלנו תמיד במסעדה ואחה״צ פינוק אמיתי של סבתא היה לקחת אותי לקונדיטוריה ברח׳ קינג גו׳רג׳, סמוך לרח׳ אלנבי לקנות לי חתיכת עוגה כמו זו שבתמונה.

זו היתה העוגה הכי טעימה בעולם ❤️ עוגת טורט פשוטה עם שכבות של קרם חמאה בטעם וניל ובטעם שוקולד ואני זוכרת את עצמי מקלפת שכבה שכבה ואוכלת כל כך לאט - שרק לא יגמר. שנים שהקונדיטוריה עבדה. בבגרותי נהגתי לעבור מפעם לפעם ברחוב לקנות פרוסת עוגה ולהתמוגג מהזיכרונות.

היום הייתי בשוק בוורשה ונתקלתי בעוגה. קשה היה לנתק אותי מחלון הראווה... טעם של געגוע רבץ לי על הנשמה. התלבטתי אם לקנות או לא אבל אחרי קרב סוער עם עצמי החלטתי שאין לי כוונה לקלקל את זכרון הטעם וויתרתי. אני גם לא בטוחה שהיה לי האומץ להכניס את הקרם חמאה הזה לפה...

התברכתי - יש לי רק זכרונות טובים ויפים.



Comments


bottom of page