הפארק הלאומי Słowiński National Park

(פוסט 1/10 - טיול בצפון פולין שעשינו בספטמבר 2019) 

חשבתם פעם איך בחרתם את החברים שלכם? מדוע דווקא הם הפכו לחברים שלכם?

השאלה הזו גרמה לי לחשוב על כלל חברי ואת כולם יכולתי לסווג לתחנות מסויימות בחיי.

על השאלה מדוע דווקא הם - היה לי קשה מאוד לענות.

לא הצלחתי להגדיר מהן הסיבות שבסיומו של מפגש בין אנשים - הם מתחברים.

ככל שחשבתי על זה החלטתי שאם זה קורה - זה כנראה הגורל.

אני מאמינה גדולה במקריות, בגורל.

זו השקפת עולמי.

לא חושבת שלכל תוצאה יש סיבה, ולא חושבת שקיימת סיבה שורשית לכל מה שקורה איתנו בחיים.

תהיתי מה הגדרות המילה גורל בשפה העברית.

למילה 3 משמעויות:

1. מהלך אירועים שנקבע מראש מבלי יכולת לשנותו

2. תוצאת השתלשלות העניינים, האופן בו הסתיימו הדברים

3. מזל, פור

אז ככה... איך שלא תבחנו את הפירוש, עם טלי וחיים, ההורים של שנהב, כל אחד מהפרושים -

כאילו תפור עלינו מראש ❤️❤️❤️.

נפגשנו לפני מספר שנים, כשתום ושנהב הכירו ומיד נוצר חיבור בנינו.

משהו שלא קורה לנו עם כל אחד.

טלי וחיים הציעו לצאת לחופשה, לשנות קצת אוירה ומי אם לא אנחנו קפצנו מיד על ההצעה.

אז לאן נוסעים הפעם?

לצפון פולין.

לרון-עמי ולי חלק מהמסלול הוא ביקור שני. הפעם הראשונה היתה כחצי שנה לאחר שהגענו לפולין ונסענו לטיול עם תום ושנהב. הייתי אז בהלם מהמעבר, מהקור של חודש אפריל וזו הסיבה שלא כתבתי בזמנו פוסט על הטיול.

הפעם - יצאנו לחוויה מתקנת.

העלתי על מפה את הנקודות העקריות שבהן בחרנו לבקר.

הפארק הלאומי Słowiński National Park:

משתרע על פני 186 קמ"ר וכולל 33 ק"מ של רצועת חוף בין העיירה וֹאֶבָה (או לֶבָה) Łeba לבין הכפר רובי Rowy. (התלבטתי כיצד לכתוב - לֶבָה או וֹאֶבָה מאחר ואת האות L, כאשר יש עליה "צופציק" Ł - הוגים וֹאֶה. אני זוכרת כשאמא ניסתה ללמד אותי לומר מילים בפולנית, תמיד צחקתי כשהתעכבנו על ה-L צופציק...).

הפארק מצוי בחבל ארץ הקרוי פומראניה, בחלקה הצפון מערבי של פולין ובשנת 1977 נכנס לרשימת שמורות הטבע העולמית של ארגון אונסקו - מה שמעיד על חשיבותו ויחודו של המקום.

פומראניה הוא אזור עם קו חוף שטוח וישר יחסית עם דיונות חול רבות, יערות ואגמים ועשרות של עיירות נופש. האזור הוא יעד נופש ראשון במעלה עבור הפולנים. אומרים שפומארניה היא מחוז שמפריך את כל הדעות הקדומות על פולין.

אזור פומראניה נושק לגבולה המזרחי של גרמניה וגרמנים רבים נוהגים לבלות כאן את חופשת הקיץ (זול הרבה יותר...). ההיסטוריה של האזור אף היא גורם משיכה למקום.

בפארק 2 אגמים: ואבסקו (Łebsko) ו-גארדנו (Gardno) ומסביבם אדמות כבול, כרי דשא ויערות. הפארק נקרא כך על שם שבט סלאבי, "הסוובינצ'ים" (Słowińcy) שצאצאיהם ישבו בחוף עד למאה ה-19 והיוו קבוצה אתנית לא גדולה. את תרבותה של הקבוצה ניתן לראות במוזיאון בעיירה קלוקי Kluki.

היה קשה, עד קשה מאוד למצוא מקום לינה במקום. הן מהסיבה שלא ניתן היה להזמין מקום עם ביטול (cancelation) קרוב ככל הניתן להגעה למקום והן מהסיבה - שפשוט לא היו חדרים (וניסינו להזמין מקום בחודש יולי).

לבסוף חיים מצא לנו את המקום הנפלא הזה.

ארמון בשם Pałac Poraj שנמצא בישוב כפרי קטן ומבודד בשם Poraj.

את הדרך לארמון עשינו דרך פארק Kaszubski Park Krajobrazowy שהנוף בתקופה הזו של השנה - ירוק צהוב היה מושלם. עצרנו לסיבוב קצרצר בפארק מניאטורות (משום מה אתר האינטרנט שלהם לא פעיל) לציון דרך של מקומות בעולם ומתקני שעשועים לילדים. רק אם אתם בדרכם באזור הייתי שוקלת עצירה במקום - אבל בהחלט אפשר לדלג.

סיבוב קצרצר

משמאל - בזיליקת Holy sepulcher בירושלים ומימין צילום מקרוב של אחד מהמגדלים בסרטי וולט דיסני. העבודה של מרבית מהמניאטורות - יפה.

תכירו, בגודל אמיתי... טלי וחיים ❤️

המשכנו...

למלון Pałac Poraj

החדרים שקיבלנו

הטבע ופינות קסם סביב המלון

הארמון היה לפני מלחמת העולם הראשונה מכון מחקר ולימוד על כבול.

כבול הוא חומר דחוס ורקוב (חלקית) של צמחים ותאית המצוי בטבע במקומות ביצתיים לרוב. החומר לא נרקב לחלוטין בשל תנאים סביבתיים חומציים ומשמש כחומר בערה וכדשן. כשמסתובבים במקום מרגישים במקומות מסויימים שהקרקע שעליה דורכים רכה וגמישה.

בפולין מרבצי כבול גדולים בצפון המדינה.

ממליצה מאוד על שהות במקום.

גם בגלל ארוחות הערב שלהם (שכלולות במחיר) וארוחות הבוקר... 🙈

מה רע בלפתוח את הבוקר בחדר אוכל שכזה...?

מדוע בחרנו להגיע לכאן, לפארק הלאומי Słowiński National Park?

הסיבה בעיקרה בגלל תופעת החולות הנודדים (בפולנית: Wydmy Ruchome– וידמי רוחומה) במקום - ועל כך בפוסט הבא, וגם בגלל החלק שבנו שאוהב היסטוריה.

את היום הראשון לטיול פתחנו בביקור במוזיאון ההיסטורי הפתוח בקלוקי, המשכנו לביקור במוזיאון הטבע בכפר סמולדזינו (Smołdzino) וסיימנו בביקור במגדלור Czołpino.

מפת הנקודות שביקרנו ביום הראשון (סימנתי על מפת גוגל).

א. ביקור במוזיאון ההיסטורי הפתוח בקלוקי

קלוקי, הממוקם לגדתו הדרום מערבית של אגם לבסקו הוא כפר זעיר ובו 200 תושבים לכל היותר. בסוף המאה ה-19 מנתה אוכלוסיית המקום 500 איש שרובם היו צאצאי הסוובינצ'ים. הכפר, שהיה מבודד מאוד היה המקום האחרון שבו שרדו המסורות המקומיות ואת שנותר מהתרבות ניתן לראות כיום במוזיאון הפתוח וכפי שנקרא בפולנית -  וMuzeum Wsi Słowiński.

המוזיאון מהווה את החלק החשוב של הפארק. מוזיאון צנוע אך אותנטי לחלוטין. כל המבנים הקיימים נבנו במקום ולא כמו שקיים במוזאונים פתוחים רבים – לא הועברו לכאן בתים ממקומות אחרים במחוז. הבתים הדו משפחתיים הארוכים והצבועים לבן מאובזרים ברהיטים וקישוטים מסורתיים ואותנטים.

אחד מהבתים במקום וצילום מקרוב של הגג המשופע ומלא בטחב.

בצד הונחו אלומות השיפון הארוכות בכדי שנבין ממה הוכנו הגגות. אבא שלי נהג לספר שבילדותו בכפר מראה הגגות הנשרפים לא היה מחזה נדיר.

מי היו הסוובינצ'ים?

הסוובינצ'ים היו קבוצה אתנית שמרביתה היתה לותרנית (זרם בנצרות הפרוטסטנטית). הם היו חלק מהעם הקאשובי (שהורכב מקבוצות אתניות רבות) וישב באזור פומראניה המזרחית. הם נהגו לקרוא לעצמם קאשובים. הקאשובים הושפעו מאוד מהגרמנים ולאחר מלחמת העולם השניה נתקלו ביחס קשה של אוכלוסיה פולנית ומרביתם היגרו לגרמניה. התנכלויות רבות גרמו למיעוט שנותר לנטוש את המקום לחלוטין בשנות ה-70 של המאה ה-20. הרשויות הבינו את חשיבות שימור ההיסטוריה ועל כן הפך המקום למוזיאון פתוח.

מתוך סיור במוזיאון.

אני חייבת לציין שבכל פינה היו על הקירות פוסטרים והסברים מפורטים על חייהם של הסוובינצ'ים. חבל רק שלא היה משפט אחד באנגלית לפחות.... יש משהו במוזיאון פתוח, שלי אישית, מאפשר יותר הנאה ולמידה. ההמחזה/ההמחשה/האותנטיות מאפשרים לי יותר הבנה וחיבור לסיפור ואין לי הסבר מדוע.

זוכרים שהסברתי לכם על הכבול? אז אלה ערמות של כבול שהיו מייבשים בתוך שבלונות מלבניות ועורמים באחת מחזיתות הבית או המחסן והיו משמשים בעיקר כחומר בערה במטבח.

החלק הגדול במוזיאון מספר את סיפורו של הדייג המקומי. הבית עם המטבחון והמיטות (תמונה שמאלית) שימש לרשות דייגים מזדמנים שהגיעו למקום. המבנה דמוי האוהל - שימש כמזווה.

ב. ביקור במוזיאון הטבע בכפר סמולדזינו (Smołdzino)

על פי מידע שקראתי באינטנרט, במרחק נסיעה של 11 ק"מ מקלוקי, בכפר סמולדזינו (Smołdzino) קיים מוזיאון טבע ובו אוספים מהחי והצומח בפארק.

נכתב כי במקום תערוכה המציגה את טבען של המערכות האקולוגיות החשובות ביותר בפארק הלאומי סלובינסקי את הים, החוף, הדיונות, היערות והאגמים - ואת הדברים האלה אני מאוד אוהבת.

נסענו לכפר וחיפשנו את המוזיאון.

המקום היה סגור על אף המידע שהמקום אמור להיות פתוח.

לא היה את מי לשאול...

דקה לפני שעזבנו את המקום ראיתי נער צועד במרחק מה מאיתנו והחלטתי לשאול אותו.

כולם צחקו עלי שמה אני הולכת לשאול כזה ילד... הוא בטוח לא יבין מה אני רוצה ממנו.

והנער, התברר כביצת זהב. ידע לדבר אנגלית מצויינת וידע להסביר נהדר שהמוזיאון נסגר ועבר לאתר חדש ליד מגדלור Czcłpino - היעד הבא שתכננו מראש.

מסקנות:

1. יש להצליב מידע ממקורות רבים לפני שנוסעים לאתר מסויים. במקרה הזה זו היתה נסיעה קצרה מאוד - אבל לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זה היה במרחק רב.

2. אף פעם לא תדעו איפה תמצא ביצת הזהב אם לא תנסו 😂

ג. ביקור במגדלור Czcłpino.

מנקודת החניה הליכה של כ-200 מטר הביאה אותנו אל המוזיאון החדש שנפתח במקום, זה שהיה בכפר סמולדזינו. 300 מטר נוספים הביאו אותנו אל המגדלור כאשר יש לטפס בשביל משופע מדורג שבחלקו גדר לתמיכה.

בנייתו של מגדלור Czcłpino הסתיימה ב-1875.

רק בשנות ה-30 של המאה הקודמת הוא חובר לחשמל. עד אז עבד על שריפת שמן. הוא אחד מתוך 11 תחנות חוף בחוף הפולני המאפשרות ניטור אוטומטי של תנועת כלי שיט בחוף. גובהו 25 מטר, מרוחק 1000 מטר מקו המים, עשוי לבנים אדומות.

מדוע הגענו עד אליו? בכדי לראות את מה שרואים מנקודה כל כך גבוה שעניינה אותי...

טיפוס אל המגדלור כשמשני צידי השביל יער טבעי יפיפה עשיר בפטריות.

כשגולת הכותרת היא אַמַנִיטָה מוּסְכַּרִיָה Amanita muscaria שרון-עמי מצא.

פטריה רעילה ממשפחת הפקועאים. מוכרת כפטריית הזיה אבל מוכרת יותר בסיפורי אגדות הילדים כשהננס המזוקן מתגורר/יושב בפטריה הזו.

והיו שם הרבה....

הידעתם ש... פטריה איננה צמח ואיננה בע"ח אלא ממלכה טקסונומית בפני עצמה?

פטריות אינן מקיימות תהליך פוטוסינתזה כפי שרבים חושבים ועל כן היא מוגדרת כהטרוטרוף (Heterotroph) - יצור אשר מוכרח לצרוך תרכובות אורגניות מהסביבה כדי להתקיים. התרכובות האורגניות משמשות לבניית תאים המרכיבים אותו. את התרכובות האורגניות הפטריה צורכת ע"י הפרשת אנזימי עיכול לסביבה ולאחר מכן סופגת את החומר המעוכל דרך שטח גופה.

לפטריה מבנה שכולל 2 חלקים עיקריים: הכובע (ולמעשה החלק שמייצר נבגים) וגוף הפטרייה (שנקרא תפטיר) שמתפשט בתוך הקרקע או על ערמות של חומר אורגני. (ויקיפדיה)

טיפוס קל למרפסת המגדלור חושף אותנו ליערות הפארק מצד אחד

ובחלקו המזרחי מתגלה הנקודה הלבנה שסיקרנה אותי וזו שהביאה אותי לאזור.

על כך בפוסט הבא.

בדרכנו חזרה אל הרכב נכנסנו למוזיאון.

הצטיידנו באוזניות וסיור של שעה באנגלית במוזיאון סיפק את הסקרנות (לפחות שלי) על המערכות האקולוגיות שבפארק.

2 הקומות הראשונות מוקדשות לעולם החי והצומח, להסברים על הגאומורפולוגיה באזור (תהליכי עיצוב הנוף) ומינרולוגיה (חקר מינרלים והגדרתם) - כשבהמשך הטיול נחשף לעולמו של הענבר.

הקומה השלישית מוקדשת כולה לעולם המגדלור. על ריכוז האור, מערכת העדשות הפנסים וכל מה שמעניין בתפקודו של מגדלור.

חוזרים למלון Pałac Poraj.