דיונות החול ב-רונבקה Rąbka, צפון פולין

(פוסט 2/10 - טיול בצפון פולין שעשינו בספטמבר 2019)

זוכרים את התמונה מהפוסט הקודם? הכתם הלבן בלב היערות?

זו הסיבה שבגללה הגענו לאזור.

רציתי לראות ולהבין את תופעת החולות הנודדים (בפולנית: Wydmy Ruchome– וידמי רוחומה). החולות הנודדים של הפארק הם תופעה יחודית מסוגה בעולם.

זוהי תמונת לווין שצילמתי מתוך Googel Maps. אתם יכולים להבחין באחד האגמים הגדולים במקום - אגם ואבסקו Łebsko וממש בנקודה הצפונית שלו, הכתמים הבהירים - דיונות החול אותם רציתי לראות.

מבט על חלק מדיונות החול ליד הכפר רונבקה (Rąbka)

דיונות החול בפארק Słowiński National Park (ראו פוסט קודם), בנקודת חוף הנקראת רונבקה (Rąbka), הן ההוכחה כפי שקראתי היכן שהוא - "שהטבע הדומם הוא מת, לכאורה".

אהבתי מאוד את המשפט - מת לכאורה. תחשבו על זה...

דיונות החול הם תוצאה של יצירת חולית אאולית הקשורה בהצטברות ופיזור של חול על ידי הרוח.

דיונות החול ליד הכפר רונבקה (Rąbka)

ואסביר: (ממש לא הסבר מדעי מדוייק אלא ממה שקראתי והבנתי...)

חולית אאולית הוא מושג בתחום הגאומורפולוגיה ומתקשר לתופעות של הצטברות סדימנטים (משקעים כמו חול ומינרלים) ליצירת רכס באמצעות אנרגיית הרוח בלבד.

אאולית- על שם אאולוס שהיה אל הרוחות במיתולוגיה היוונית.

תצורת פני השטח שיוצרת הרוח. דיונות החול ליד הכפר רונבקה (Rąbka)

מימי הים הבלטי שנדחפים על ידי הרוח שנושבת במרבית השנה ממערב, יוצרים זרמי חוף הנקראים זרמי ליטורל (Littoral) - זרמים באזור המים הרדודים (עומק 0-5 מטר).

כתוצאה מהזרמים, גלים שנושאים חול ממצוקים/סלעים שנהרסים כמו ב- Trzęsacz, Poddąbie (מקומות לאורכו של החוף הפולני הצפוני) - נופלים בזוית של 45 מעלות לקו החוף (למה בזוית כזו דווקא לא הצלחתי ללמוד).

קו החוף באזור הכפר רונבקה (Rąbka) (ובהמשך עד למקום הנקרא Rowy), שונה כנראה באופן משמעותי מקוי חוף אחרים ויחד עם זרמי הליטורל, השיקוע הטבעי ונפח המים שקטן במקום משום מה (ככה קראתי ולא יודעת להסביר מדוע) - גורמים להצטברות החול דווקא במקום הזה (מתוך דף מידע של הפארק).

תצורות החול בדיונות ליד הכפר רונבקה (Rąbka) החול הכהה מרמז על חול ישן יותר.

כך זה נראה, אמיתי לגמרי... התלכדות של גרגרי החול ליצירת הצורה שבתמונה.

ניסיתי להסריט מתוך תקווה שזה ינוע - אבל הרוח סירבה להגיע.

ומה קורה אחרי שהחול שוקע על קו החוף?

כדי שתיווצרנה דיונות בחול חייבים להתקיים שלושה תנאים:

רוח מספיק מהירה (שתוכל להרים ולהזיז את גרגרי החול), אוויר מספיק צפוף (שיוכל לדחוף ולשאת את החול) וגרגירי חול מספיק קלים.

הדיונות נוצרות כשאוויר המכיל חול מטפס מעל מכשול - צוק או רכס גבעות (מה שמאפיין את אזור הפארק), הרוח החולפת מעל הרכס/צוק מפילה חלק מהחול עד שנוצרת דיונה.

גובה ערמת החול והשיפוע שלה הולכים וגדלים, עד שהחול המונח בבסיס אינו יכול עוד לשאת את מה שהצטבר מעליו והערימה מתמוטטת כמין מפולת שלגים.

ראש הדיונה מחליק כלפי מטה, הפסגה נעשית שטוחה, וכך הרוח יכולה להמשיך בפעולתה ולגרום להצטברות של עוד ועוד חול. לפעמים צד אחד של הדיונה קורס מהר יותר מהצד השני - הכל לפי כיוון הרוח. פסגת הדיונה נודדת לכיוון הצד שקורס מהר יותר. עם הזמן, התהליך הזה יכול לגרום לדיונה "לצעוד" במרחבי הנוף. לפעמים כשהחול קורס ונופל מפסגות הדיונות, הוא מתחיל לזרום כמו נהר. אם התהליך נמשך, הזרימה

חורצת ערוצים חדשים בנוף. בסופו של דבר

הערוצים מתמלאים בחול, המדרון נעשה מתון סכמת יצירת הדיונה. ויקיפדיה

מדי והזרימה נפסקת. (מוזיאון המדע)

דיונה בהתהוותה.

הטכנולוגיה והמחקר בימנו התקדמו כך שבאמצעות בחינת גרגרי החול ניתן כיום לשחזר את צורת הדיונות בעבר, את קצב תנועתה והתנאים האקלימיים בהם היא נוצרה.

ממצאים אריכולוגים מעידים כי שלב הדיונות הנוכחי במקום החל בראשית המאה ה-16 הודות להרס הצמחיה, שריפת היערות וחשיפת הקרקע. הממצאים מעידים כי היו דיונות נוספות שהחלו לפני כ-5000 שנה.

צילמתי את גרגרי החול עפים ברוח.

החול באזור זה נע בקצב של 2 ס"מ עד 10 מטרים בשנה. היער שבאזור נעלם מתחת לחולות וכעבור שנים מופיע כשדה של עצים מתים. עד כה כיסו הדיונות אזור של 6 ק"מר והגיעו לגובה של כ-40 מטר. הפסגה הגבוה ביותר שנרשמה עד עתה היא 42 מ"ר - הר שנקרא הר לונצק.

מסיבה לא ברורה הדיונות כיום אינן צומחות יותר לגובה אך ממשיכות להתפשט לפנים הארץ ולאזורים חדשים.

ככה זה מתחיל

ככה זה נמשך ...

וככה זה נגמר

האזור שימש בעבר, בשנים 1940-45 כאתר לניסויים סודיים בשיגור טילים וכאזור אימונים לחייליו של רומל - ארווין אויגן יוהאנס רומל (Johannes Erwin Eugen Rommel), אחד הגנרלים הבכירים בוורמאכט, צבאה של גרמניה הנאצית.

איך מגיעים?

אל הדיונות מגיעים בנסיעה עד לכפר רונבקה (Rąbka). פשוט כותבים Rąbka ב-וויז.

מגיעים למגרש חניה למכוניות וכניסה לפארק.

ניסינו מראש, תוך כדי חיפוש באינטרנט, להבין כיצד ניתן להגיע לדיונה עצמה ומה המרחק שעלינו לצעוד. מאחר ולטלי קצת קשה לצעוד מרחקים ארוכים היה חשוב לנו להבין את המידע מראש. לא הצלחנו להבין עד שהגענו למקום.

ממגרש החניה - צעידה של כ-150 מטר לקופות לרכישת כרטיסי כניסה לפארק. ליד הקופות עומדים רכבי הסעה חשמלים שתמורת סכום כספי נוסף לוקחים אותנו למרחק של כ-5.5 ק"מ עד לדיונה. את אותם 5.5 ק"מ ניתן לצעוד או לרכוב על האופניים.

כמובן שבחרנו בנסיעה עד לדיונה.

בדיונה עצמה - טיפוס די תלול של כ-200 מטר ואחריו צעידה של כ-800 מטר עד לקו החוף.

הדיונה פתוחה לקהל הרחב, וניתן ללצעוד עד לחוף הים ממש - במסגרת המסלול המגודר. שאר הדיונות בפארק חסומות למבקרים, היות ומדובר בשמורת טבע המוגדרת על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית מוגנת.

בסמוך לקופות - מוזיאון הטילים ברונבקה Muzeum Wyrzutnia Rakiet w Rąbce. זהו אתר הניסויים ומשגרי הרקטות, מקום שהיה יחודי וסודי בפולין והפך למוזיאון. הכניסה אליו סמוכה לקופות הדיונה. היה סגור לרגל שיפוצים.

בשירת הנהג שלנו חברמן נסענו עד לדיונה... מזל שהוא לא הבין עברית...

כאן היא מתחילה

צעידה קצרה

כשלפני כן תמונת סלפי...

שנים שהתנגדתי למקל סלפי... נראה היה לי מטופש ומיותר. הפעם החלטתי לרכוש כזה כי נוכחתי לדעת שבגלל שאני כל כך גבוהה 😂😂😂 אפשרויות הצילום שלי מוגבלות. רכשתי - ולא הצטערתי... שגעתי אותם לאורך הטיול עם מקל הסלפי שלי.

ומטפסים... לטלי מגיע צל"ש!!! 🏆🥇 עשתה את זה כמו גדולה.

ידיד החולות Ammophila arenaria.

אני נוהגת לצלם את השלטים בכל מקום בו אנחנו מבקרים והסיבה היא שכך אני לומדת. בבית אני מתרגמת את הכתוב בשלטים ומבינה בדיעבד דברים שלא הבנתי במהלך הטיול.

רק כשחזרנו הביתה וקראתי בעיון את אחד השלטים שצילמתי הבנתי כמה שהזכרון בוגד עם השנים 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

הצמח שבתמונה, ידיד החולות, היה הצמח שאותו הייתי צריכה להגדיר בבחינת הבגרות שלי בחלק המעבדה בביולוגיה... זה היה לפני 40 שנה.

אם יש משפחה ששנואה על משתמשי מגדיר הצמחים - זו משפחתו של ידיד החולות - משפחת הדגניים. הכל בה שונה ומעצבן להגדרה. בבחינת הבגרות כשקיבלתי את הצמח לשולחני כמעט ופרחה נשמתי מרוב בהלה. עם קצת עזרה מהמורה לביולוגיה עמדתי במשימה בגבורה רבה.

ידיד החולות, כשמו כן הוא.

חייו תלויים בנדידת החולות. הוא מתנוון עם עצירת הנדידה. הצמח פיתח הסתגלויות יחודיות לתנאי בית הגידול של חולות נודדים. הוא עמיד לחשיפת השורשים ברוח ועמיד גם לכיסוי אבריו בחול. למעשה הוא זקוק לכיסוי ענפיו בחול מאחר וכך הוא מחדש את מערכת השורשים שלו ובכך גם מגן על נבטיו הצעירים.

הצמח עבר התאמה מלאה לחיים בחולות -שורשיו שולחים שלוחות למרחקים ואוחזים היטב בחול. השורשים החזקים מאפשרים לו לעגן את עצמו גם בסביבה לא יציבה. העלה גלול, צר, מה שמקטין את שטח הפנים ומסתיר את חלקו העליון של העלה. צדו התחתון של העלה מכוסה קוטיקולה עבה - שכבה עבה ושומנית בלתי חדירה למים וגזים.

הבוחן בבחינת הבגרות שאל אותי היכן הפיוניות (פתח בעלה הצמח שמאפשר חילוף גזים בצמח) - ולא ידעתי. מרוב לחץ אפילו לא חשבתי על הלוגיקה שבמבנה העלה והחלטתי להמר... אמרתי שבחלק העליון, הפנימי - והצלחתי... לפעמים צריך להמר.

בצד העליון אכן מצויות הפיוניות ופני העלה מכוסים בשעווה. השעווה מסייעת להגנה מפני טיפות המלח והיובש הקיים בבית הגידול שכזה. (אתר צמח השדה)