גדנסק 2: חלק א' - העיר העתיקה | Gdansk - The old city
- Tzuzamen
- 13 בנוב׳ 2019
- זמן קריאה 8 דקות
עודכן: 21 בינו׳ 2020
(פוסט 5/10 - טיול בצפון פולין שעשינו בספטמבר 2019)
אין ברירה... לא הכל הולך בפוסט אחד.
מחלקת את הסיור בעיר העתיקה בגדנסק לשני חלקים.
ניסיתי, באמת שניסיתי לכתוב איזושהי פסקה פותחת וקצרה על ההיסטוריה של גדנסק.
לא הצליח לי - טבעתי בים של מידע.
לא מסוגלת לאגד את הדברים לפתיח קצר - ואולי אי אפשר? או שאולי לא צריך כאן?
אולי אי אפשר מאחר וההיסטוריה של העיר מתועדת משנת 990 לספירה ועשירה בתהליכים, שמות, ארועים וכו', ואולי בגלל שהיא עיר שאסור לפספס (באמת שחובה לבקר בה) וקריאה מתמצתת על ההיסטוריה תגרע מאמיתותה של העיר?
הרפתי, הפסקתי לנסות ומספרת לכם על הסיור שעשינו עם גבריאלה (בתוספת כמה דברים מהביקור הקודם 😎).
שער Upland Gate
התחלנו כאן, ב-Upland Gate.
הראשון מבין 3 שערים ברצף. השער הקרוב ביותר לרחוב Targ Węglowy.
כך נראה השער בסיום המלחמה...(תמונה שצילמתי בבניין Artus Court. ראו בהמשך)
נבנה בין השנים 1574-1575 כאחד המרכיבים בקטע המערבי של ביצורי העיר גדנסק. שימש ככניסה הראשית לעיר העתיקה והיה נקודת המוצא המקורית לדרך המלכותית - רחוב Długa. בשער הזה נערכו טקסי קבלת הפנים למלכים שהגיעו לבקר בגדנסק. השער הוקף במקור בחפיר בן 50 מטר. ניתן לראות עד היום את גלגלות המתכת המשמשות להרמת והורדת הגשרים שהיו בו.
האדריכלים מגדירים את המבנה כדוגמא לארכיטקטורה מנריסטית - סגנון אומנותי ששלט בתקופת הרנסאנס והתאפיין בהגזמה, בעיוות ובמלאכותיות והושפע מאוד מהפיסול הרומי.
השער עבר עבודות שיפוץ גדולות בשנים האחרונות.
מהמוטיבים שמקשטים את ה- Upland Gate.
המגדל השני כשצועדים ממערב למזרח.
גם מגדל זה נבנה כחלק מביצורי העיר בימי הבניים. במקום שכן בית המשפט והמגדל הגבוה הפך לבית כלא. עד המאה ה-19 בוצעו במקום הזה הוצאות להורג. הוא נפגע במלחמת העולם השניה, שופץ בהרחבה וכיום מאכלס את מוזיאון העינויים ומוזיאון הענבר. בחודשי הקיץ ניתן לעלות לתצפית במגדל.
עוברים את השער ומבט אל חצר בית הכלא וכיום, מוזיאון הכלא והענבר (מימין)
אלמנטים שנותרו מחצר העינויים ופריטים שנמצאו במקום ושובצו בקיר כשהמקום שופץ.
יש לי "משיכה" לבריקים - Bricks, אותם לבנים אדומות ששימשו בעבר לבניה. שעות שאני מסתובבת ומחפשת לבנים שמוטבעים עליהם סימני יצרן. גבריאלה ראתה שאני נצמדת לקירות, מחפשת משהו ומצלמת. היא שאלה אותי לפשר העניין וסיפרתי לה. היא צחקה והראתה לי לבנה עם הטבעה טבעית... 😊
בכדי שתבינו למה התכוונתי...לא קשור לפוסט הזה... מתי שהוא אכתוב פוסט על העניין.
כשיוצאים משערו השני של בית הכלא ומביטים מעלה אל הקיר שפונה מערבה נתקלים בתמונה הבאה:
ראש מגדל בית הכלא.
ואם צועדים צעדים ספורים, ממש מתחת למגדל ומרימים את הראש מתגלה התמונה הבאה:
ועכשיו חפשו את ההבדלים...
מיכוון שבמקום שכנו בית המשפט והכלא מצא אנטוני ואן אובברגן Antoni van Obberghen, מי שבנה את המקום, דרך להביע מה קורה למי שנשפט ונמצא אשם/לא אשם.
פעם ראשו נותר במקומו ופעם נערף...
שער הזהב (Brama Złota) מבט לפני הכניסה לרחוב Długa ובית האחווה ע"ש סנט גו'רג'.
השער השלישי כשצועדים ממערב למזרח.
נבנה בשנים 1612-14 במקומו של שער גותי מהמאה ה-13 שעמד במקום. שימש ככניסה הראשית לעיר גדנסק מימי הביניים.
תוכנן ע"י האדריכל אברהם ואן דן בלוק Abrahama van den Blocke.
השער הוא זכרון לתקופה המפוארת ביותר בתולדות האמנות של גדנסק. משמש גם הוכחה מצוינת לפתיחותה של העיר בתקופה ההיא בפני אדריכלי בנייה זרים - השער הוא דוגמא מצוינת לשימוש בעיצובים הולנדיים ואיטלקיים.
המעניין והיפה בשער הוא מעקה האבן המקיף את הגג ועליו עומדות דמויות המייצגות את הערכים החשובים ביותר של העיר. הדמויות נמצאות משני צידיו של השער - בצידו המערבי והמזרחי ושמותיהם לטינים:
מהצד המערבי הם: פקס Pax (שלום), ליברטאס Libertas (חופש), פורטונה Fortuna (עושר) ופמה Fama (תהילה). מהצד המזרחי הם: קונקורדיה Concordia (הסכם), יוסטיטיה Iustitia (צדק), פייטאס Pietas (פרטי) ופרודנטיה Prudentia (חוכמה).
מתחת לדמויות נכתב בלטינית - Concordia res publicæ parvæ crescunt – discordia magnæ concidunt - "בהסכמה רפובליקות קטנות צומחות, בגלל אי הסכמה נופלות רפובליקות גדולות", ומצידו השני של השער נכתב בגרמנית - Es müsse wohl gehen denen, die dich lieben. Es müsse Friede sein inwendig in deinen Mauern und Glück in deinen Palästen - ובתרגום לאנגלית - It must go to those who love you. There must be peace within your walls and happiness in your palaces (זה מוכרח לעבור לאלה שאוהבים אותך, שלום יהיה בתוך חומותיך ושגשוג בארמונותיך). (ומתנצלת אם טעיתי, זה תורגם בעזרתו של גוגל...)
הדמויות עוצבו בשנת 1648 על ידי ג'רמיאס פאלק Jeremias Falck שהיה חרט בארוק מהמאה ה-17. במהלך מלחמת העולם השניה נפגע השער קשות מהפגזות הסובייטים אך ב-1957 שופץ ושוחזר.
משמאל בתמונה, בניין הלבנים החום - בית האחווה ע"ש סנט גו'רג' The court of the fraternity of st.george.
בניין בין 2 קומות שהנגישות אליו כיום מוגבלת. שימש בשנת 1487 כבית הדין לאחוות סנט ג'ורג (כל פעם כשאני כותבת את השנים הללו אני לרגע אחד קטנת אמונה שבאמת הבניינים האלו שרדו מאז...😉). אחוות סנט גו'רג' היה תא חברתי שעסק בתמיכה לקהילת מאמיניו של הקדוש הנוצרי הנחשב לחשוב ביותר בנצרות האורתודוקסית - גאורגיוס הקדוש או בשמו הנוסף - סנט גו'רג'.
כשנכנסים דרך השער וצועדים לרחוב Długa - משני עברי הקשת - תמונות חורבן העיר לאחר מלחמת העולם השניה.
רחוב Długa בשעת בוקר מוקדמת.
רחוב Długa הוקם בתחילה כדרך סוחרים אל שוק שהיה במקום. מאוחר יותר הפך לעורק הראשי של העיר ושמו הרשמי בלטינית היה לונגה פלאטה Longa Platea ובגרמנית לנגאסה Langgasse. מאוחר יותר שונה שמו ל-Długa.
נהוג היה לכנות את הרחוב גם "הדרך המלכותית" מכיוון שהיא שימשה דרך של כניסות חגיגיות לעיר במהלך ביקוריהם של מלכים פולנים. ברחוב התגוררו אזרחיה הבולטים והעשירים של העיר.
רציתי להראות לכם תמונה מקסימה של העיר בשנות ה-30, כשהחשמלית חוצה את הרחוב לאורכו, אבל לא זכיתי לקבל מענה מבעלי האתר כשביקשתי לעשות שימוש בתמונה. חבל...
מראה הרחוב השתנה במהלך מאות השנים.
לאחר חורבן העיר, בפרט לאחר מלחמת העולם השניה, הוחלט לשחזר את הרחוב. מסילות החשמלית שהיו בעיר עד 1959 הוסרו, משטחי גרניט מלוטש הונחו במקום אבני המרצפות הישנות וחזיתות הרחוב שוחזרו בצבעים ובסגנונות השונים שבהם נבנו - רוקקו, גותי ועוד. הרחוב הפך למדרחוב.
הצבע, הסגנון והגגות שמאפיינים את הרחוב.
פנינו לסימטאות הקטנות היוצאות מרחוב Długa
והגענו אל המבנה הענק האפור שברחוב W. Bogusławskiego 1.
כשבסמוך למבנה - קו גבול/קו תוחם ...
שמסמן את מה שהיה ואיננו - בית הכנסת הגדול בגדנסק (הוקם ב-1887 ונהרס ב-1939 ע" הגרמנים הנאצים).
תמונה של בית הכנסת היהודי .
באדיבות אתר In your pocket, essential city guides שהרשו לי שימוש בתמונה.
פינת זכרון לבית הכנסת הגדול.
ואם תרצו לקרוא קצת על היהודים בגדנסק - תקראו כאן. מעניין.
המבנה האפור הגדול בתמונה למעלה הוא תאטרון שקספיר Gdańsk Shakespeare Theatre או בפולנית - Gdański Teatr Szekspirowsk, שהוקם על חורבותיו של בית הכנסת הגדול.
התאטרון הוקם ב-2008 ומפאת הזמן הקצוב שעמד לרשותנו לא נכנסנו לסייר בפנים. גבריאלה אמרה שחיצוניות המבנה עומדת בניגוד גמור לתוכו. תמיד אני אומרת שטוב שלא מספיקים הכל - יש סיבה לביקורים נוספים. תהיתי מה יש לתאטרון שקספיר לעשות בגדנסק. שקספיר רואים בלונדון. הבניין כל כך יוצא דופן ו"זועק" על רקע הצבעוניות של העיר העתיקה.
תמונה יפיפה שצילם רון-עמי. משחקי אור וצל בבניין.
בכדי שלא נחוש תחושת החמצה גדולה על שלא נראה הצגה ונסייר בפנים, ביקשה גבריאלה לגרום לנו "להרגיש לרגע שחקנים" כפי שהיא אמרה. היא הציבה אותנו בחצי קשת באחד מחללי החצר ולימדה אותנו לשיר...
המשכנו...
Baszta Browarna
בניין ששוכן ממש מול תאטרון שקספיר. נקרא כיום מגדל שולץ. מגדל ביצורים שנבנה בימי הבניים.
המגדל באמצע, הוקם במאה ה-14. במאה ה-17 שכן בחלקו בית המשפט העירוני.
המעניין בסיפור הבניין הוא שבמאה ה-19, בהוראת רשויות העיר נהרס הבניין לגמרי על אף התנגדויות רבות ובעיקר של אמן בשם יוהן קרל שולץ שפעל רבות לשילוב ערכים אמנותיים עם ערכים היסטורים של מונומנטים ועיקר עבודתו היתה חריטה על נחושת. בזמנו ההחלטה להרוס את הבניין נחשבה החלטה מוצדקת בגלל הצורך להרחיב את העיר שהיתה צפופה להחריד. עם ההחלטה לשחזר את העיר העתיקה לאחר מלחמת העולם השניה - הוחלט גם לשחזר את הבניין (היפיפה בעיני!). חריטות הנחושת של שולץ עזרו לשחזור הבניין ועל כן הוא נקרא על שמו. כיום הוא משמש בית מגורים.
חזרנו לרחוב Długa.
שימו לב כי חזיתות הבתים צרות מאוד.
ההסבר טמון בעובדה כי פעם נהוג היה לשלם מס ע"פ רוחב חזית הבית. פעם היו אלה מבנים שחיה בהן משפחה אחת. עם שיקום העיר הפכו הבתים הללו לבתים משותפים.
גם מאחורי החריטות והציורים מעל החלונות ומפתני הכניסה - סיפורים ומשמעויות. קשה מאוד היה בסיור שכזה להכנס לכל הפרטים הללו.
עם כתיבת הפוסט מצאתי לא מעט מידע מפורט על הבניינים השונים לאורך הרחוב. בהחלט הייתי שוקלת לסייר ברחוב רק אחרי חיפוש מידע על הבנינים שעל פניהם חולפים.
את השורות הבאות הייתי רוצה להקדיש לאבן הזו שבתמונה.
ענבר, באנגלית Amber ובפולנית Bursztynu (בורשטנו)
עִנְבָּר היא אבן חן שנוצרת משרף עצים שמתאבן במעבה האדמה. היא שייכת לקבוצת אבנים ממקור ביולוגי (שרף עצים) ולא ממקור מינרלי (כמו יהלומים). צבען הוא כתום-צהוב והן שקופות יחסית.
כבר התייחסתי לענבר בפוסט שכתבתי על ליטא.
עצים מסויימים, אורן בעיקר, מפרישים שרף דביק. השרף נועד לתועלתו ההגנתית של העץ מאחר ויש בו תכונות חיטוי שמונעות מחיידקים ופטריות לחדור לגזע העץ. חרקים נלכדים בשרף (ואינם נרקבים בגלל שהשרף נטול מים). בתהליך איטי מתאדים החומרים הנדיפים בשרף, הוא מתקשה והופך לקופל (שרף צעיר של עצים מחטניים). הקופל נופל בשלב מסויים אל הקרקע (לעיתים גם בגלל כריתת או מות העץ) ועובר תהליך של התאבנות שלוקח מליוני שנים עד שהופך לענבר. במקומות שבהם נמצאים ענברים, מעיד הדבר על יערות שהיו במקום שבו נמצא היום הים. איסוף הענברים נקראת שליית ענבר, כפי ששולים דגים.
גדנסק עשירה בחנויות לממכר ענברים ועשירה במוזיאונים המספרים את סיפורה של האבן. על אף שהעיר מיצבה את עצמה כעיר סחר בענברים וכולם מדברים על הענבר הפולני - חשוב שלא לשכוח שעיקר המקור לאבן הזו הם חופי ליטא ולטביה ועיקר הייצוא העולמי כיום הוא מלנינגרד.
ענברים על כף ידי. כאלה שאספתי בקלייפדה, על שפת הים בליטא.
היה חשוב לגבריאלה שנלמד להבחין בין ענבר אמיתי ופולימר מזוייף, ועל כן נכנסנו איתה לאחת מהחנויות שמוכרות ענברים.
בחנות הדגימה לנו המוכרת את שלושת הכללים העיקריים לזיהוי ענבר מזוייף:
א. משקלו הסגולי של הענבר נמוך, כלומר הוא עשוי מחומר שצפוף פחות ממים (ואי ואי... משה
פרידמן ז"ל, המורה לפיסיקה וכימיה היה גאה בי שאני זוכרת את ההגדרה). אם תזרקו את
הענבר למים - הוא יצוף. ענבר מזוייף שוקע בגלל צפיפות החומר הגבוה.
ב. אם נשפשף ענבר אמיתי - הוא יטען במטענים שלילים ועל כן אם נניח לידו פיסת נייר - הנייר
ימשך ויצמד לענבר.
ג. ריח ובערה.
ענבר אמיתי איננו נשרף באש ובשעה שהוא נדלק - ענבר אמיתי מפיץ ריח נעים של שרף.
מאז ומתמיד נחשבה הענבר כאבן חן יקרה והיה נחמד לקרוא את הסיפור שפורסם לאחרונה על הנסיונות לחשיפת "חדר הענבר" הנסתר בפולין.
לטלי וחיים היה זה יום מורכב מאוד, שלא לומר קשה... 💔 😢
רק אהבה מביאה אהבה...
המפגש הכמעט בלתי נמנע בכל פינה ובכל מקום עם ה-ענבר - עורר המון רגשות, געגוע בלתי נתפס, זכרונות וכאב עצום.
געגוע לענבר הפרטי, האישי, געגוע לילדה שלהם שהיתה ואיננה...
(והקדשתי לה פוסט לפני כשנה)
חיים קנה לטלי צמיד ענברים.
שתהייה קרובה אליה בכל רגע.
רגשות של הורים שכולים לא ניתנים לתיאור.
המאבק בשכול מלווה תמיד בהמון רגשות - כואבים, מפחידים. לא חושבת שיש מילים שיכולות לתאר אותם. אבל המאבק להשאר בחיים, שפוי, למען המשפחה והילדים האחרים - סוער רגשית וקשה לא פחות.
יום שלם בילנו בעיר. לא היה רגע אחד של פורקן, של דמעות, של שבירה.
אצילות וגדלות נפש, זה מה שראיתי.
"וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה נַפְשְׁךָ הַיּוֹם הַזֶּה בְּעֵינָי כֵּן תִּגְדַּל נַפְשִׁי בְּעֵינֵי ה' וְיַצִּלֵנִי מִכָּל צָרָה" שמואל א כו כד.
לבסוף טלי וחיים בחרו לפנק את כל בנות המשפחה ורכשו לכולן צמידי ענבר.
ת'אמת - איזה פינוק מושלם ❤️❤️❤️
המשכנו...
הקשבנו לכל מילה.... מתי הבחינה? 😉
השעון שעל בית העיריה.
נבנה, הורחב, נהרס, נבנה, שופץ, החליף סגנון, נהרס, שוקם, נהרס ושוב נבנה...אההה, ושכחתי - גם נשרף....
זו בערך הסקירה ההיסטורית על הבניין המרשים הזה שנבנה בראשית המאה ה-14.
הוא בעל 3 קומות ומעליו מתנוסס מגדל שגובהו 80 מטר. בקצהו מגדל פעמונים (37) ושעון שמתנוסס בכל אחד מכיווני רוחות השמיים.
הבניין שימש שנים רבות כמקום מושבה של מועצת העיר.
כיום הוא משמש כחלק ממוזיאון ההיסטוריה של העיר.
שער הכניסה. מוביל אותנו לחצר סגורה וממנה מתחילים לטפס בקומות הבניין.
החצר
מבואה המובילה ל"חדר האדום". שימו לב לשער המתכת מצד ימין.
מלאכת האיור המדהימה על התקרה
מתברר כי שער המתכת הותקן יום קודם לאחר עבודות שחזור ארוכות מאוד (שנים). מי שמופיעה בתמונה היא האישה האחראית על עבודות השחזור שהגיעה לבדוק איך נראית העבודה בפועל
צילום מקרוב של מרכז השער.
האולם הלבן - ובפולנית Sala Biała עם דיוקנאות של חלק מראשי העיר לשעבר.
האולם האדום, Sala Czerwona חדר ישיבות ששימש את חברי המועצה בקיץ.
התקרה באולם האדום. מעוטרת ב-25 ציורי פרסקו של האמן Isaak van den Blocke.
צולם באופן שבו יכולתי לקלוט את מרכז היצירה כולה.
הסצנות שנבחרו בציור התקרה המיוחד הזה נבחרו במיומנות רבה ונלקחו ממוטיבים תנכיים, פוליטיים, תאורים על שגשוגה של העיר, יציבותה, מעשיי גבורה וכל דבר שיכול היה לתת ביטוי לעוצמתה. מעמד הבורגנות בגדנסק רצה לתת ביטוי ישיר לעוצמתה של העיריה - והדבר בא לידי ביטוי בעושר שבו עוצב הבניין ובמיוחד התקרה.
סיפור התקרה מסופר כאן. אומנם בפולנית אבל קל לקריאה בעזרת תרגום גוגל לאנגלית.
ב-1942 במהלך מהיר פורקה התקרה והוסתרה וכך שרדה את מלחמת העולם השניה.
תנחשו לאיזה חדר הגענו?
רמז... אולי תנחשו על פי עובי/דופן הדלת...
חדר הכספות של העיריה.... 🙃
אני מוקסמת בכל פעם מחדש מעבודות הגילוף והאיור על גבי העץ
(צילום מקרוב של הכספות).
המשכנו לשוטט בין 7 האולמות שבבנין והגענו לאולם שחלק ממנו הוקדש לפינת העבודה האישית של מי שהיה ראש עירית גדנסק, פאבל אדמוביץ Paweł Bogdan Adamowicz ונרצח בינואר 2019 בדקירות מתנקש. היה אחד מראשי העיר האהודים ביותר בפולין והביע תמיכתו בגלוי בזכויות הלהט"ב ובקהילה היהודית בפולין (להבדיל מהיום שעניין זכויות הלהט"ב הפך פה לנושא כאוב עד כדי נסיון להוציאו אל מחוץ לחוק).
פינת עבודתו של פאבל אדמוביץ Paweł Bogdan Adamowicz
הקומה האחרונה - מוקדשת כולה לסיפורו של הענבר.
עוברת לחלק ב'... מקווה לסיים אותו מהר 🥴
Comentarios