?אז מה היה בשבת

מה עשינו בשבת? יצאנו לשיט קייאקים.

מודה ומתוודה שמעולם לא חתרנו בקייאק. זה נראה קל, שטויות – פשוט לחתור עם המשוט פעם ימינה פעם שמאלה.... מה הבעיה? העניין הוא שלא הכינו אותי לדברים הנלווים - שצריך המון שיווי משקל (לא בשיט עצמו אלא כשיוצאים ונכנסים לקייאק במהלך השיט) שצריך המון כוח (כי יש מעקפים - יש נקודות שצריך לצאת מהקאייק, להרים 25 ק"ג מהמים לגדה, ללכת מספר מטרים ולהוריד את הקאייק שוב), שצריך שרירי ידיים (בעיה עם המלח פלפל הזה אצל נשים בגילנו) והכי קשה מבחינתי – שלא הייתי מודעת לעובדה כמה דלק צריכים החותרים (ופה היתה נקודת השבירה השלי.... האוכל).

הרעיון לטיול נולד בארוחת ערב לפני מספר שבועות. נפגשנו יאגה ולוקש, אדם ושי רון-עמי ואני. ליאגה אדם ורון-עמי הכרות מוקדמת. את אדם ושי הכרתי לפני כחצי שנה – אין, אין על הבחורים האלה. אם הם לא היו - היו צריכים להמציא אותם. יאגה היא קסם של בחורה, דוברת עברית ואת לוקש הכרנו בארוחת הערב ובשיט הזה – הוא היה פשוט המלאך שלי.... לארוחת הערב הגיעו יאגה ולוקש אחרי יום שיט בקאייקים. הסקרנות לחוות כזה טיול הביאה להחלטה שיאגה תתכנן כזה טיול (כמובן שאמרנו לה שזה חייב להיות קל) וקבענו תאריך.

בשבוע שעבר פתחה יאגה קבוצה במסנג'ר ויצאנו לדרך.

וההמשך במילים מתחת לתמונות.

ככה מתחילים את הבוקר. היינו אמורים להיות 3 קייאקים וצמחנו ל-7 בשיטת חבר מביא חבר.

מתארגנים

ו-2 דוגמני הבית שלי, אדם את שי מדגימים איך מכניסים הכל לקאייק.

ומתחילים לחתור. בתמונה יאגה ולוקש.

וכבר על ההתחלה... בעיה. שכחו למלא מים בנהר והקייאקים מתיישבים על תחתית האגם. לומדים מהר שיש להניע את הגוף קדימה ואחורה ואיכשהו משתחררים מהמחסום.

ודוגמני הבית שלי, אדם את שי מדגימים מעבר תחת מכשולים - צריך היה לגלות גמישות... עוד משהו ששכחתי שהיה בו צורך בשייט.

שיווי משקל ואקרובטיקה - כי הקאייק התיישב על גזע עץ ולך תשכנע אותו שצריך לעבור מעליו... אז דוחפים.

ובדרך...

דוגמני הבית שלי מדגימים איך לקח לנו חצי שעה לפחות לתפוס את הרעיון איך לא נתקעים בגדה. פשוט כאבה לי הבטן מרוב צחוק... (זה קרה גם להם...שלא תחשבו שהם יותר מוכשרים מאיתנו)

ואת זה עקפנו תוך כדי ירידה מהקייאק, סחיבתו בידיים וחזרה אחרי כמה מטרים. יאמר לזכותו של לוקש - שכבר הבין בתחילת הטיול עם מי יש לו עסק ועזר לי...

פשוט בא לה להתיישב מולי.... מ ד ה י ם...

לאורך הגדה - מתגוררים אנשים.

וזו הסיבה למקומות הרדודים בנהר ומחסומי העץ הרבים. הגדה פשוט "קורסת" לנהר.

מעט אחרי הסיבוב הזה, "כבה לי המנוע"... סיימנו את השייט אחרי 5 שעות. פרשתי בק"מ ה-14 מתוך 15. הרגשתי רע מאוד ולוקש דאג להביא רכב שחילץ אותי לנקודת הסיום. הגוף בגד בי ורעדתי כמו עלה נידף. הייתי רעבה כהוגן. לא נערכנו עם האוכל כראוי. בדיעבד כולם נשנשו לאורך כל המסלול ואלמלא הקראסון עם השינקן והגבינה הצהובה שנתן לי שי במהלך השייט - לא הייתי מגיעה גם לק"מ ה-14. מראש היינו אמורים לעשות פיקניק אבל אי הבנה איך ומתי - יצרה את הסיטואציה שלא היה לי מה לאכול.... רון-עמי תפקד מעולה. אמר שהאהבה מחזיקה אותו בכושר.

לקח לי זמן להתאושש אבל החברה תפקדו מצויין ולמדנו איך עושים על האש בפולין. מחפשים ענף ארוך, משפדים בקצהו את הנקניקיה ומסובבים עד שהיא מוכנה.

היה בזה משהו יפה, שכולם עמדו סביב המדורה ושוחחו. לא היה אחד שעמד ונפנף לכולם.... כולם היו שותפים לכל התהליך.

וככה זה נראה בסיום - הנקנקיה (הם אמרו שהיתה טעימה בטרוף) בין 2 פרוסות לחם, עם קטשופ או חרדל ומלפפון חמוץ.

ישבנו סביב המדורה עד השעה 21:00. היה חסר רק הקפה (עוגיות ועוגה היו... במקרה הכינותי מראש (-:)

והביתה... זו היתה דרכנו בחושך בתוך היער.

#קאייקים #שיווימשקל #דלק #גדה #שריריידיים #טיול #ארוחתערב #מלאך #דוגמןהבית #מכשולים #גמישות #צחוק #כבהליהמנוע #הגוףבגד #רעד #רעב #פיקניק #אהבה #עלהאש #ענף #נקניקיה #קטשופ #חרדל #מללפוןחמוץ #עוגה #עוגיות #הביתה