Ogródki Działkowe גינה לתושב או

רון-עמי טוען תמיד שטעיתי בבחירת המקצוע בחיים.

הוא טוען שבנשמתי אני עובדת סוציאלית. אולי יש משהו במה שהוא אומר...

מעוף ציפור על אחד מאזורי "גינה לתושב" במרכז ורשה

תמונה מהאינטרנט.

תרגום Ogródki Działkowe מפולנית הוא חלקת גינה. Działkowe = חלקה, Ogródki = גינה ויקרא מעתה בפוסט בשם "דז'אוקה".

מעשית, זוהי חלקת אדמה, תחומה בגדר ומצויידת בתשתית שניתנת לתושבי העיר תמורת תשלום חודשי (ואולי סימלי, אינני יודעת) במטרה לעבד את האדמה. בישראל פרוייקט כזה מוכר בשם גינה לתושב ברשויות מקומיות כמו תל אביב, ראשל"צ ועוד.

במדינות אירופה (פגשתי בפרוייקט שכזה בפולין, גרמניה, צ'כיה והונגריה) נולד הרעיון עם תקופת התיעוש והעיור באירופה במהלך המאה ה-19, כאשר אנשים היגרו מהאזורים הכפריים לערים על מנת למצוא תעסוקה וחיים טובים יותר. התברר כי משפחות שנדדו לעיר סבלו מתת תזונה וצורות אחרות של הזנחה וכדי לשפר את מצבם הכלכלי, כדי לאפשר להם צרכי קיום בסיסיים ולגדל את מזונם, סיפקו מושלי העיר והכנסיות שטחים פתוחים לצורכי הקמת גינה קטנה שתספק את צרכי אותה משפחה. הגנים נקראו בתחילה - "גינות לאביונים".

במהלך מלחמת העולם הראשונה והשניה תפקיד הבטחת קיומם של האנשים באמצעות הגינות הפך עיקרי, חשוב ומציל חיים. לאחר מלחמת העולם השניה המקומות הללו מעבר לסיפוק דרישות המזון הפכו גם למקומות לינה בצריפים שהיו בהן.

עם השנים השתנו הפונקציות הבסיסיות של הגנים ומעבר לתועלת הכלכלית הם מספקים כיום פן של פנאי והנאה ונכללים בתכנון האורבני כריאות ירוקות של העיר.

בפולין קיימת עמותה שנקראת Polski Związek Działkowców) PZD).

לרשות העמותה עומדים 963,351 דז'אוקות שמשתרעות על 430,236 דונם ומשרתות כ-4 מליון איש. הן פעילות בערים ורשה, קטוביץ, וורוצלב, שצ'צ'ין, גדנסק, פוזנן, לודז' וקרקוב.

מטרות העמותה הן: שחזור ושמירה על שטחים ירוקים ציבוריים, הגנה על הסביבה והעלאת איכות הסביבה, שמירה על המאזן האקולוגי, קידום אורח חיים בריא וחינוך באמצעות שת"פ עם בתי ספר וארגונים חברתים.

העמותה משתפת פעולה עם  אירגון בנלאומי המאגד בתוכו מדינות שבתחומן קיימות דז'אוקות שכאלה (כשהנסיך צ'ארלס הוא פטרון הארגון 🙈 🙊 🙉).

יצאתי לאחד מהמתחמים הפזורים בורשה. ניתן להסתובב בניהן באין מפריע. לא ניתן להכנס לחלקות עצמן.

מימין ומשמאל לתעלת המים שבתמונה - מאות של "דז'אוקות" פעילות.

שתיים מתוך כניסות רבות למתחם.

המתחם ברחוב alea Waszyngyona נוסד בשנת 1939. כיום מאוגדים המתחמים הללו תחת ארגון גג אחד הפועל עם חוקים וכללים משלו.

כך נראות ה"דז'אוקות" מקרוב.

חלקן מעובדות בגידולי פרחים, ירקות ועצי פרי למינהם, חלקן משמשות כמקום בילוי בסופ"ש בלבד, בחלקן מוצב צריף רעוע ומט לפול ובחלקן בתי עץ מודרנים חדשים. חלקן אף אינן מעובדות כלל.

הרבה מתמונות המאקרו שאני מצלמת ומעלה בבלוג מצולמות במתחם הזה. אני משוטטת בו ימים ושעות רבות. לפעמים עומדת בצד ובוהה באנשים שעובדים שם. אולי ביום מן הימים אעזור אומץ ואפתח איתם בשיחה.

כבר כתבתי באיזשהו פוסט שכסיימתי לעבוד יצאתי ללמוד 2 דברים מתוך כוונה ותקווה לעבוד באופן אישי עם קשישים. הלכתי ללמוד להיות מדריכת כושר לגיל הזהב וללמוד גינון טיפולי מתוך רצון לעבוד וליצור קשר עם קשישים באמצעות גינה.

אני פשוט אוהבת קשישים. אבל... יש בזה יותר, יש בזה משהו אחר, משהו מעבר לאהבה.

הרגשתם פעם תחושה נעימה בגוף או בנשמה אחרי שעזרתם למישהו?

אני יכולה לומר לכם כי אישית, קיימת בי תחושת סיפוק אדירה אחרי שעזרתי או תמכתי במישהו. יש בפעולות של חמלה, של נתינה או של אדיבות משהו שגורם לי לתחושה טובה.

גם במדע קיימים סימוכין לכך שהגוף משחרר אנדורפינים שמעניקים לגוף תחושה טובה בשעה של תמיכה או טיפול במישהו אחר ולא אחת סיקרן אותי העניין וקראתי המון על אלטרואיזם (חייבת וידוי - רק עכשיו הלכתי לחפש מה פירוש המילה בעברית - זולתנות 😳).

אני לא חושבת שאני טיפוס אלטרואיסטי אבל אני חושבת שאני בהחלט עונה על התופעה שנקראת The Helper's High.

את המונח The Helper's High טבע לראשונה אלן לוקס, חוקר ומחבר ‘The Healing Power of Doing Good’ (קובץ PDF המסכם ב-7 נקודות את מסקנות ספרו). המוח שלנו בנוי כך שבפעולות של חמלה/תמיכה/טיפול אנחנו קודם מטיבים עם עצמנו (באמצעות שחרור האנדורפינים) ואח"כ עם האחרים.

מתברר שגם טיפול בבע"ח וגם טיפול בצמחים מפעילים את אותם מרכזים במוח שמשחררים אנדורפינים (קבוצת חומרים כימיים המצויה במוח באופן טבעי. האנדרופינים מיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס בזמן מאמץ, התרגשות או טראומה ומביאים לשיכוך כאבים ולשיפור מצב הרוח - ויקיפדיה).

אז מה הקשר בין כל מה שסיפרתי לכם? בין גינה לתושב, גינון טיפולי ושחרור אנדרופינים?

מישהו מהזקנים שעבדתי איתו אמר לי פעם שגן עבורו הוא דרך לברוח במהירות מן העולם.

התחום מתבסס על האפקט התרפויטי שיש לטבע, לצמחים ולגינון, נובע מתופעה המכונה ביופיליה (אהבת הטבע). עבודה בגינה מפחיתה אצל אנשים חרדות, מזרזת החלמה מניתוחים ומסייעת לאנשים שסובלים ממצבי משבר ובעיות פסיכיאטריות.

יש בעבודה בגינה פגישה עם מעגל הלידה, התחדשות ומוות - באופן קל יותר. לקשיש, שהמוות בפתחו קל להתמודד וקל לדבר על דברים הקשורים בכך כאשר האירוע איננו טראומתי.

באחד המפגשים שלי עם הקשישים יזמתי פעולה של העתקת סוקולנטים מעציץ לעציץ. סיפקתי להם עציצי טרה קוטה וביקשתי שיצבעו אותם, יבחרו איזה סוקולנט הם רוצים לשתול ושישתלו. "חיים חדשים לעציץ" קראתי לפעולה.

מניתוח הצביעה, בדיוק כפי שעושים בניתוח ציורי ילדים, בחירת הסוקולנט ואופן השתילה ידעתי מה אומר ומסמל בית עבור כל אחד מהם. עצם העובדה שהיה באפשרותם לטפל בצמח שאולי יגיב אליהם בהמשך, לייצר משהו שאיננו שופט אותם בדומה לבני אדם, מעניק להם אחריות כלשהי לחייו של מישהו אחר (כי צריך לשתול טוב)- עזרה להם להסית את החשיבה, להוציא ולהציף דברים שבסיומם הלכתי הביתה ובכיתי...

אני עוקבת וקוראת כתבות שמפרסמת לינדה סלומון, תרפיסטית באמצעות גינון ובחרתי להביא כאן ציטטות שונות שלה על נושא הגינון הטיפולי. לא בכדי שתהפכו למטפלים אלא בכדי שתבינו עד כמה חזק ומרפא הקשר בין אנשים ועבודה בגינון.

"במצבי משבר יש ערך רב לגינון טיפולי. יש משהו בטיפול בצמחים ובשהייה בטבע אצל אנשים שחוו מוות של בן משפחה, גירושין או מחלה קשה ונמצאים במשבר, שמסייע להם להתמודד בתחושות הכבדות. החומרים שיש בגינה – כמו אדמה, מים, צמחים, מרקמים שונים של עלים, פירות וטעמים – עשויים לעזור להם להתמודד עם בעייתם. משתמשים בשיטה גם לשחרור כעסים: בעזרת המזמרה, המעדר והקלשון אפשר לשחרר תוקפנות. הפיכת אדמה, עידור וגיזום הן פעולות פולשניות ואגרסיביות המהוות סובלימציה ומאפשרות להוציא הרבה אגרסיות בפעילות מיטיבה".

"לגינון הטיפולי יש ייחוד לעומת סוגי תרפיה אחרים. בסוג הטיפול הזה עובדים עם אורגניזם חי לעומת תרפיה באמנות, למשל, שבה עובדים עם חומרים דוממים. אנשים המוגדרים כסובלים מפוסט טראומה וכאלו המתמודדים עם אובדן, יכולים לשאוב כוחות מהתבוננות בגזע עץ גדוע שמצליח לצמח ענפים חדשים".

"בנוסף, תמיד אפשר לתת משהו מתוצרי הגינה למישהו אהוב. יש תחושת סיפוק, גאווה ושמחה להעניק כמתנה עציץ או צמח תבלין".

ולסיום -

קישור ל-2 הרצאות מאוד נחמדות בטד על "אומנם אין להם מוח אבל זה לא אומר שהם לא חכמים" ועל "הביולוגיה של הנתינה".

אז קדימה, צאו אל הגינה, צאו אל המרחבים... תרגישו הרבה יותר טוב.