עולם חבוי בסלע
- Tzuzamen
- 16 בדצמ׳ 2018
- זמן קריאה 3 דקות
מה עושים כשיש כמה שעות של שמש עד שחוזרים לשנת הדוב בקור ובחושך הפולני? מצלמים...
ותודו באמת שבדרך כלל אתם לא מתעכבים לראות עד כמה מופלא הוא עולמו של סלע אחד.
זוכרים - רק מצלמת הנייד בלי אף עריכה...!

ממש ליד ביתו של דור... התבייתי על הסלעים מצלמת הנייד שלי.

ממש לרגלי הסלע פורח עכשיו כרכום חורפי, נחבא ובקושי מבחינים בו...
קצת על הכרכום:
מתוך עמוד הפייסבוק של אמוץ דפני:
(מתוך: אמוץ דפני ונעם עביצל (2018) "מכותרת ועד צמרת -200 מלים על 200 צמחים")
פרחי הכרכום נפתחים בבוקר בימים יפים ונסגרים מדי ערב, עם ירידת מידות החום וכאשר ישנה עננות מוגברת.
מנגנון זה תואר היטב בשירו של דוד אגמון "הכרכום": "רוּחַ גֶֹשֶׁם וְעָנָן / פֶּרַח גֶּשֶׁם צַח קָטָן, / וְגָבִיעַ שֶׁל אוֹר / יוֹם סַגְרִיר – גְּבִיעוֹ יִסְגֹר. / שֶׁמֶש כִּי פִּתְאֹם תִּזְרַח / בְּחִיוּך כּוֹסוֹ יִפְתַּח, / וּבַכּוֹס-רְסִיס זוֹהֵר: / נֵטֵף גֶּשֶׁם מִסְתַּתֵּר". הכרכום אמנם צחור, אך בגבו של כל עלה מצוי פס סגול-שחרחר − וכך קל לזהותו. האגדה מספרת שפעם הוגלה שלמה המלך. בגלותו ביקש מתרנגול הבר להביא לו פרח מירושלים. התרנגול בחר להביא כרכם אך לא נזהר, שרט את הפרח, והעקבות נשארו עד עצם היום הזה. הפרח מציע למאביקיו אבקה שחלקה נופל לקרקעית הפרח כתוצאה מפעילותם. מרכז הפרח צהוב ובולט היטב על הרקע הלבן. סבורים שהכתם הצהוב הוא איתות למבקרים, המסמן שיש אבקה רבה אף שבפועל כמות האבקה אינה עומדת ביחס לגודל הפרסומת. בעבר השתמשו בכרכום לעסקי כישוף. "אמר אמימר: נשים כשפניות... פרח פרחיכן, יפזרו תבליניכן, יפריח הרוח כרכום חדש שבידיכן, נשים כשפניות" (בבלי, פסחים ק"י). באנציקלופדיה המוקדשת ל"צמחי כשפים" נכתב "מִשְׁרֶה כרכום נשתה כדי לחזות את העתיד". בימי הביניים גידלו נזירות במערב אירופה כרכום תרבותי (שמצלקות פרחיו מכינים את הזעפרן) בגינות, אכלו ממנו כמויות נדיבות וכתוצאה מכך נכנסו לאקסטזה דתית. מחקר חדש גילה שאכילת כמות מופרזת של זעפרן אכן גורמת להזיות.
והחזזיות על שלל גווניהן עוטפות את הסלע בכל פינה (צולם עם עדשת המאקרו ולכן העיוות בחלקים מהתמונה)

שימו לב לטקסטורה של שלימק החלזון

לא סתם נאמר על הרקפת שהיא פורחת מתחת לסלע....
צריך להוסיף שורה לשיר -שגם בתוך הסלע 😊

עליה הצעירים של רקפת.

תראו כמה שהטבע אוהב אותנו... אפילו מצייר לב ❤️
טבורית נטויה מבצבצת לה ולא סתם נאמר עליה שהיא צמח הסלעים האולטימטיבי 😂... סתגלנית לכל דבר וארוע.

גם לוף ארץ ישראלי ביצבץ מהסלע.
היה לי קשה מאוד לצלם את החרקים, בעיקר משום שהם היו מאוד זריזים אבל משהו הצלחתי...

מישהו ממשפחת הזרזיפאים.... מי? לא יודעת...

מיהרה הביתה...

אין לי מושג מיהו...
נבהל ורץ אבל בשניה האחרונה הרים אלי מבט שהצלחתי לתפוס
גם היא/הוא היתה/היה שם

אתם מבחינים? בתוך הבור, עמוק עמוק הוא נבט

כמה כוח יש לחיים. מצא לו דרך לפרוץ מעלה...

נביטה צעירה, אולי ס"מ וחצי אורכה

מנחשים? כנף בודדה של 🐞


ועוד נביטות צעירות מתוך סדקי הסלע

המון זרעים של סירה קוצנית פזורים על הסלע
מסכנה, נתפסה ביקוריו של העכביש... נלחמה בחרוף נפש..

לבסוף הצלתי אותה...

רואים משהו? 🕸🕷

רק את הישבן נתן לי כל הזמן... עכביש (מהתמונה למעלה) 🤪

וזו מלחמת הקיום בטבע... עלה צעיר שנבט ועליו נקודות הטלה של חרק כלשהו. כמה שיותר מהר להעמיד את צאצאיו של הדור הבא...
טיפות המים שעדין לא התייבשו על עלה בתוך אחד מכוכי הסלע

שילוב של אצות וטחבים
זרע של כרבולת התרנגול בהגדלה (מימין)

אתם חושבים שיש סיכוי שאי פעם, מתי שהוא בעולמנו, נזכה לראות יחס אחר לעולם הטבע???? מכעיס 😡😡😡😡
ובדרך חזרה לדור פגשתי אותה -
סיתונית היורה
קצת על סיתונית היורה:
מתוך עמוד הפייסבוק של אמוץ דפני:
(מתוך: אמוץ דפני ונעם עביצל (2018) "מכותרת ועד צמרת -200 מלים על 200 צמחים")
מיד לאחר גשמי היורה פורחת הסתוונית: "שָׂאוּנִי כִּי בָּאתִי / גַּם הַפַּעַם רִאשׁוֹן / קוֹל יוֹרֶה כִּי שָׁמַעְתִּי / לֹא אוּכַל עוֹד לִישׁוֹן" (יעקב פיכמן). פירוש שמה הערבי "ודע" פירושו "להתראות", כמו אמרה שלום לקיץ. פרחי הסתוונית הם דו-מיניים (בעלי אבקנים וצלקות), אך צמחים רבים נושאים גם פרחים זכריים המכילים רק אבקנים ואינם מייצרים פירות. מניחים שלפרט יותר זול להפיץ את הגנים שלו באמצעות האבקה מאשר באמצעות הזרעים הדורשים חומרי תשמורת רבים יותר. לקראת סוף העונה גדול הסיכון שלא יהיו מספיק רזרבות לייצור זרעים, ולכן כדאי יותר לפתח פרחים זכריים ושצמח אחר, שאליו תגיע האבקה, ישקיע בייצור הפירות. בהתאמה לרעיון זה, בסוף עונת הפריחה ובין סלעים בתנאי גידול פחות נוחים, מוצאים יותר פרחים זכריים. במרכז הפרח שלושה עמודי עלי חוטיים שבראשן הצלקות. בפרחים שונים של אותו צמח, הצלקות באורכים שונים יחסית לאבקנים המסודרים בשתי קומות, שלושה קצרים ושלושה ארוכים. מבנה זה מגביר את סיכויי המגע בצלקת על ידי המאביקים השונים המבקרים בפרח. זבובי רחף האוספים רק אבקה, מעדיפים את החלק העליון של הפרח ומאביקים בעיקר את הצלקות הגבוהות. דבורי בר ודבורת הדבש, האוספות אבקה וצוף מתחתית הפרח, מאביקות בעיקר את הצלקות הנמוכות. פקעת הסתוונית מכילה רעל (קולכיצין) הגורם למוטציות ב-DNA, אך עם זאת שימשה בעבר לריפוי חבורות, לטיפול בכאבי מפרקים ולרקיחת רעלים.
Comments