נלסון לייק

יום רביעי, 29.1.14

מתעוררים לשמע ציוצים אינסופיים של טואי. ציפור שחורה פשוטה, מכוערת... עם מקור אפור אבל קול יש לה.... מעין בליל של צלילים עולים יורדים. מאוד נעים לאוזן.

פארק הלאומי הזה שני אגמים – אגם רוטואיטי ואגם רוטורואה. הם מוקפים בעצים (לא יודעת את שמם בעברית...) ומאחוריהם הרים מיוערים. החלק שבו אנו שוהים, אגם רוטואיטי מוכרז כפרוייקט "אי יבשתי" שכבר סיפרתי לכם עליו והוא חלק מתוכנית שימור אגרסיבית להחזרת החי והצומח הילידים.

המקום מנוהל ע"י "רנג'רים" – פנסיונרים ניוזילאנדים שמתנדבים במהלך הקיץ לשבועיים של שהיה באתר ופיקוח על ההתנהלות ועל הנעשה. המצחיק הוא שהרנג'ר שהגיע אתמול מלווה אותנו כבר יותר מחודש ימים בכל מיני נקודות בניוזילנד. כל פעם ראינו אותו במקום אחר וזה כבר הפך לבדיחה. זהינו אותו ע"פ הקראון המיוחד שיש לו וע"פ הרכב הפרטי שהוא גורר איתו. כל הכבוד לאותם מתנדבים.... גם אני הייתי מוכנה לעשות כזה דבר.

השמים אפורים.... תחזית מזג האויר מראה שצפוי להיות יום שמשי ונעים - אז ממתינים. אני מאמינה רק למראה עניים. בשעה 10:00 הואילה בטובה השמש להגיע. באמת יום יפה. יוצאים לטיול של כמה ק"מ באזור האגם.

בסיכומו של יום, הטיולים הם אותם טיולים בכל מקום. נוף, טבע, עצים אגמים... הפעם החלטנו לעשות טיול "קצת אחרת". לא היינו מוגבלים בזמן והחלטנו לחפש דברים מעניינים – פסלים שהטבע יצר בעצמו, פרחים (שאין בכלל)... וכל מה שיעשה את הטיול מעניין ושונה.

הדבר הראשון שנתקלנו בו היתה רובין - South Island robin. ציפור קטנטנה שהופיע פתאום על השביל, ללא כל הודעה מוקדמת ונעמדה מאחורי. לא האמנתי למראה עיני כמה אומץ היה לציפור הזו. היא קפצה מצד לצד, הבנתי שהיא מבקשת משהו ושלפתי פריכיות שהיו לי בתיק. היא מאוד שמחה למראה הפריכיות. יש לה מקור עדין והיה עלי ללעוס מעט את הפריכית ולתת לה. היה קשה להפרד ממנה אבל המשכנו לטייל והיא אחרינו.

ואת השאר – תעשנה התמונות....