ניסיתי לבור את המוץ מהתבן...

אם הייתי צריכה לתמצת את הפוסט שלי בכמה מילים הייתי כותבת - ישראל עבורי היא...?

אם הייתי צריכה להוסיף עוד כמה מילים הייתי כותבת - "לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה..." (הושע יג' ג'), ובהשאלה - כיצד לבור את המוץ מהתבן, להפריד בין העיקר לטפל, לקחת רק את הטוב שבארץ הזו...

(כל התמונות בפוסט צולמו במצלמת האייפון שלי)

Labidostomis hebraea

כבר כמה שעות שאני יושבת מול המקלדת ומחפשת איך להתחיל את הפוסט.

צהרון מצוי או כפי שקוראים לו בשפת העם - אירוס אחר הצהריים.

בישראל 8 מינים של אירוסים (ארגמן, נגב, צרפתי, הדורף ירוחם, שחום וחרמון). כולם מינים אנדמיים (בעל תפוצה מוגבלת) לישראל, מינים מיוחדים לישראל.

שלמה ארצי פתר לי את הבעיה בטור השבועי שלו בעיתון ידיעות:

הכותרת: "בשבילה אזרחים עפים".

"הי אזרחוש, שאלתי את עצמי ביום הבחירות "האם היא (המדינה שלנו) באמת שווה את זה שאזרחים שחיים בדרך כלל בניו-יורק, בלונדון ואפילו באנגולה, קנו השבוע כרטיס טיסה יקר ועפו בשבילה עד לכאן כדי להצביע?". אז כדי לענות הבטתי סביבי וראיתי את ילדיה, פקקיה, אנשיה, התאבסויותיה, מלחמותיה וחלומותיה ועניתי שכן- היא שווה את זה. כי גם אם היא לא פיקס היא היחידה שהמצאנו בעצמנו והיחידה שיש לנו בעולם הזה". (סוף ציטוט)

זבוב ממשפחת הרחפנים, כנראה Eupeodes corollae.

היו חילוקי דעות ביני ובין רון-עמי קודם לרכישת הכרטיסים - האם להגיע לבחירות בארץ ולהשפיע או חבל על הכסף והזמן? - החלטנו להגיע.

סיבותיי לטוס להצביע ולהשפיע פשוטות - אני אוהבת את הארץ, את המקום שנולדתי בו, את נופיה, את הזכרונות הנעימים שיש לי ובעיקר את ההרגשה שזה ביתי. מולדת לא מחליפים. היא נשארת בנשמה. קשה לי מאוד עם אנשיה. עם המורכבות החברתית שבה,  עם נושא הדת והמדינה, עם היחס המזלזל והמתנשא (ולא חשוב באיזה צד אתה של המפה הפוליטית) של האנשים, עם תרבות ה"מה איכפת לי" ו"מגיע לי" שבאה לידי ביטוי בהכל ובעיקר בגלל ההרגשה שאנחנו חברה במשבר. אני חייבת לצטט לכם את פרו'פ יורם יובל שאת המדור שלו אני לא מפספסת אף פעם.

בכתבה שפורסמה לפני כשנה כתב יורם יובל, כמענה לאחת מקוראיו "ירדנו מהנתיב, עברנו את הפס הצהוב..., ישראל היא נס גלוי, גן פורח באמצע המזרח התיכון המדמם והרצחני. לא סתם אנחנו שייכים למועדון המדינות המאושרות ביותר בעולם. בנינו כאן משהו שאין דומה לו, ומעולם לא היה כמוהו. ואני מאמין מעומק הלב שנתניהו וחבורת הפודלים שלו משחיתים את המדינה והורסים אותה. שהם מדרדרים את האוטובוס שלנו לתהום. ורוב הנוסעים כאן כל כך שקועים בפייסוש ובאינסטוש שלהם, בתוכניות הבישול ובאח הגדול, שהם בכלל לא שמים לב לאן הנהג לוקח אותנו."

דמומית, משפחת הנוריתיים.

אני אופטמיסטית גדולה ואולי גם קצת נאיבית.

גדילן

אני מאמינה שביום מן הימים נלמד לחיות בשלום, יהודים לצד ערבים, וכמו שאמר יורם יובל "מותר לנו לשמור על קיומה של מדינה יהודית אבל אסור לנו בשום פנים ואופן לתת למנהיגה להחריב אותה מבפנים, בהתלהמות חברתית ותרבותית איש על רעהו וחמור מכך, להתייחס לאחרים כאילו הם שווים פחות מאיתנו".

ייתכן וזהו כאומופלוס סורי Omophlus syriacus

ולמה ייתכן? חרקים וזואולוגיה זה תחום שאני מאוד אוהבת אבל אף פעם לא התעמקתי בלימוד אנטומיה שתגדיר את החרק. אני לומדת תוך כדי תנועה - פוגשת בחרק, מתעניינת ומשכילה. בגלל זה כתבתי שייתכן וזהו כאומופלוס סורי.

מינים רבים של בע"ח נכחדו בישראל - תנים, יענים, ראמים, נמרים ואפילו דובים. אז תתארו לעצמכם כמה חרקים היו ונעלמו מהפאונה הישראלית. יבוש החולה הביא להכחדת מינים אנדמיים רבים אם כי בשנתיים האחרונות אני עוקבת אחרי סיפורה של צפרדע שנקראת - עגולשון שחור גחון. צפרדע שעם יבוש החולה נעלמה לחלוטין ואיש לא ראה אותה עד לפני שנתיים, שהתגלתה במקרה, ומאז מספרם רק הולך. אז תמיד יש סיכוי, להכל... בגלל זה כדאי שתהיו אופטימיים.

בחרנו ללון אצל דור.

אני אוהבת להגיע אליו כי אני יודעת שאוכל לצאת אל המרחבים ליד ביתו ולצלם.

זבוב ממשפחת הבומביליים על פרח של נץ חלב מפושק.

נץ חלב מפושק (נבדל מאחיו, ההרי והצרפתי, בפס הירוק שמרכזו של העטיף).

הרבה אקשן היה בשבוע של שהותנו בארץ.

פירחית נעמי Oxythyrea noemi (בת דודה של פירחית אביגיל...).

אני רצינית אלה השמות. ההבדל בניהן נעוץ בעיקר במספר הנקודות הלבנות.

רון-עמי שכב במיטה מתפתל מכאבים בגלל גב תפוס ודור הצטרף אליו מתפתל מכאבים בגלל שנפל ולא אובחן שבר ביד, אלא כעבור מספר ימים.

אם תתבוננו טוב תראו איך העכביש זולל לו בהנאה רבה כנימת עלה.

הסתובבתי 4 ימים במשך שעות רצופות במרחבים הפתוחים ליד ביתו של דור וצילמתי.

סס אדום מבריק

אחד ממיני הפרפרים בישראל שנכנס לשלב הדיאפאוזה - תרדמת. דיאפאוזה הוא תהליך שבו בע"ח מסוגלים להקפיא את התפתחותם למשך תקופה בשנה בה התנאים קשים. סס מבריק אדום מסוגל לעשות זאת בשלב הזחל תוך כדי הסתתרות מתחת לסלעים, הדבקות לחלקם התחתון של עלים וכו.

ואז הגיע יום הבחירות.

עכביש ממשפחת הקופצניים, Jumping Spiders.

משפחת הקופצניים היא הגדולה והמגוונת במשפחות העכבישאיים. רק על פי שמות המשפחה של העכבישאיים אתם יכולים לדמיין איזה מגוון עצום של עכבשים יש - פרווניתיים, ארסיניים, רעדניים, גלגלניים, פחוסניים והיד עוד נטויה.

פעם בשנה, ב-10.10 מתקיים יום הקופצניים הבנלאומי שמטרתו לעורר מודעות על קיומם של עכבשים במטרה לקרב את הקהל לעולם פרוקי הרגלים ולמתן את הרתיעה שלהם.

מאוד קשה לצלם אותם בגלל תכונת הקופצנות שלהם.

ולא, לא טעיתם - לעכביש זה 4 עיניים (מגיעים עד ל-8 עיניים בסדרה זו).

הצבענו בבוקר ובערב כבר חזרנו לורשה.

לוענית גדולה, צמח שמופיע ברשימת המינים בסכנת הכחדה בישראל.

אתם מתארים לעצמכם שהפרח המקסים למעלה נמצא על הצמח משמאל ונבלע בים של צמחית בר ולא בולט בשטח כלל?

מודה ומתוודה שהשבר יום למחרת הבחירות, עם היוודע התוצאות - היה גדול. עצום.

אין לי מושג איך לתאר לכם את מה שהרגשתי.

אגזים אם אומר שהרגשתי שהבית מתמוטט?

נימפה של חגב.

נימפה הוא השלב הצעיר בהתפתחותם של חלק מהחרקים. זהו השלב המגשר בין שלב הביצה לשלב הבוגר. שלב הנימפה מאופיין בדמיון רב, יחסית, לבוגר, פרט לכנפיים שאינן מפותחות בדרך כלל ואברי רבייה שלא הבשילו.

כמה ימים אחר כך התיישבתי מול המחשב להוריד את התמונות מטלפון הנייד שלי.

חגב גובי מצרי Anacridium aegyptium

וכשראיתי את כל היופי והקסם הזה של החי והצומח בארצנו החלטתי שעל זה יהיה הפוסט. על הדברים הקטנים, היפים, הקסומים והמיוחדים שיש לנו בארץ.

בביון האביב או Bibio hortulanus, אחד הזבובאים הבולטים של תחילת האביב (ותודה לדני גינזברג).

שלחתי לחברים הקרובים אלי שאלה: "תגידו, מה הדברים המיוחדים והיפים שיש בישראל"?

ואלה התשובות שקיבלתי:

- שכל מתכון לאוכל מתחיל בבצל מטוגן 🤪

- הנוער המתנדב

- ים המלח

- הגנים הבאהיים

ציפורנית.

- ירושלים

- אזורי האקלים בארץ כל כך קטנה, הנוף המתחלף בקצב מסחרר

- העובדה שכל אתר הוא אתר היסטורי

- הפריחה המשגעת

- ביטוח בריאות לכולם

אין לי מושג מה זה הייצור הזה... כנראה כנימה כלשהיא.

- מסורות רבות ומגוונות, תרבויות שונות

- אוכל מגוון מכל העולם

- כנות מוגזמת

- חום אנושי (קהילות, פאמילריות)

- אנשים יפים שמוצאם מכל כדור הארץ וכולם שיייכים לאותו עם.

ראשו של דובון הקורים.

- גן עדן אקלימי

- ילדים שגדלים בחופש ובחירות מחינוך נוקשה (גם אם זה לא תמיד לטובה)

- כמעט כולם מדברים אנגלית (ברמות שונות אבל זה שונה מאירופה)

- לבוש חופשי ולא פורמלי לעבודה

- גברים בלי עניבות

גם מי הוא הייצור הזה אני לא יודעת.

- בנות שמשרתות בצבא

- 47 מפלגות

- יום כיפור, כשכל המדינה עוצרת

- ימי זכרון, שכל במדינה עוצרת

- ריקודי עם, שהתיירים משתגעים כשהם רואים אותם

זבוב ממשפחת הבומביליים.

תראו את החמוד הזה בפעולה... תסתכלו עד הסוף.

- פלאפל וחומוס

- גברים חרדים עם עגלות ילדים

- חיילים ישנים באוטובוסים על הרצפה עם נשק ביד

- הריח ה-מ-ש-ג-ע של פריחת ההדרים

- סנדלי שורש/סנדלים תנכיות

תראו כמה מאובקת רגלה של ??? באבקה.

לא סתם כתבתי ???...

האסוציאציה הראשונית של כולנו היא 'דבורה' או 'זבוב' מכיוון שאלה שני המינים העיקריים שאנחנו נתקלים בהם בשגרה היומית. זבובים ודבורים מופיעים במגוון צבעים וצורות (כן, כן, גם הדבורה) וזבובים רבים מתחפשים לדבורים או צרעות. מהזווית שבה צולם החרק - לא ידעתי מיהו.

שווה לקרוא את הכתבה המעניינת ושווה לעקוב בפייסבוק אחרי קבוצת צילום פרוקי-רגליים, חרקים, זוחלים ודו חיים.

מגלית אִיסוֹפְיָה Isophya savignyi, הנציג היחידי בישראל של הסוג Isophya.

- מצב הכנרת כמשקף את מצב הרוח הלאומי

- לטייל בגולן/לנסוע לאילת

- שיחות גן משחקים של אמהות

- מגבונים (וכאן למדתי שזו המצאה ישראלית)

- במבה

כנימת עלה בהגדלה פי 21.

- סנדלים פתוחות (עם 2 רצועות רחבות) ולאק על הציפורניים ברגל

- חלוקת חבילות מזון ע"י מתנדבים

- חברות ספונטנית

- החום האנושי והחברתי (שמחבק ולעיתים גם חונק), סחבקיות והרתמות בשעת משבר

- השירות הצבאי בנח"ל (על אף שהפורמט של פעם לא קיים היום)

אין לי מושג מיהי/מיהו...

- ארגון "השומר החדש"

- היסטוריה עשירה

- ביבי המלך

- חום ונתינה של אנשים

- יום המעשים הטובים

סס מבריק (ירוק) שנחת לי על כף היד, לשניה, ועף לדרכו. הוקסמתי מכך שהצלחתי לצלם.

- מעורבות של 100% בילודה וטיפת חלב

- חגים וחגים וחגים

- יזמות, אילתור, הראש הישראלי שחושב כל הזמן

- החמות היהודיה

- הדאגה לילדים

אליפות.... איך שחיפושית השבע שומרת על שיווי משקל

- הנוער הישראלי

- הנגב הפורח בסוף החורף (דרום אדום)

- השווקים העירוניים ה"מפוארים" - מחנה יהודה, הכרמל, תלפיות ועוד

- הישראלים לא יסתדרו עם המרחק מהילדים, דבר שקיים למשל בארה"ב, שם הקרירות והמרחק

בין אנשים מאוד מקובלת. אותו hot temper שקשה לנו איתו הוא גם הגורם לחמימות הבינאישית

שהיא warm people.

בישראל מעל ל-3000 מינים של זבובים... אז ממש לא יודעת איזה זבוב זה.

- ערבות הדדית

- חופי הים

- שביל ישראל

- יין ובירה ישראלים מעולים

- חדשנות, יזמות - בלי גבולות

- תל אביב עיר של 24/7

טריכודית, חיפושית ממשפחת הקלריתיים.

וואווו... איזו רשימה. כמה שנהנתי לקרוא את התשובות ועם כולן הסכמתי. צחקתי בקול על חלק מהן.

באמת, לא היתה תשובה אחת שלא הסכמתי איתה.

אין לי מושג מי זה...

אבל אז נולד ויכוח ביני לבין רון-עמי... טוב שלא הייתם לידנו !!! 😡😡😡

אבקנים בנורית. פרח מוגן בישראל. גונם כהה, חאקי או שחור והם מאוד בולטים באופן שבו הם מסודרים.

רון-עמי טוען שכמעט הכל מייחד ונכון לכל מדינה אחרת, חברה אחרת, משפחה והורים ברחבי העולם באשר הם. הוא טען שהישראלים לא המציאו כלום בעניין.

גלפירית שעירה או ארץ ישראלית... לא בדיוק יודעת.

יתכן גלפירית יהודה.

במשפחה זו מינים רבים בוהקים בצבאים מטאליים. יתכן והדבר קשור לסימון חברתי העוזר לאתר בקלות פרטים אחרים בסביבתם.

התווכחנו והתווכחנו על העניין שעות... זה הפך למלחמת התשה 😂

Alosimus brevicornis חיפושית ממשפחת הרפואניתיים

ואז התיישבתי לכתוב את הפוסט.

אף פעם לא הבנתי את העכביש הזה שקרוי - סרטבישית לימונית. הכלאה של סרטן ועכביש?

שני זוגות הרגליים הקדמיות ארוכות מן היתר ומזכירות את צבתות הסרטן; הגוף קצר, וההליכה מתבצעת גם לצדדים ולאחור כמו הסרטן. אין להם קשר ביולוגי לסרטנים.

ניסיתי להבין מדוע אנחנו כפי שאנחנו, חברה שלדעתי מצויה במשבר עמוק.

מדוע מחלוקות פוליטיות ואידאולוגיות מערבות תמיד שיח רווי שנאה והסתה. מדוע דברים גולשים לביקורת לא עניינית ואישית. מדוע אין לגיטמציה לכולם ללא הבדל דת, צבע, מין, לאום ומגדר? מדוע השפה ירודה, מלוכלכת ופוגענית? מדוע אנחנו מרגישים כל הזמן בחוסר שקיפות, בשקר ובחוסר כנות?

לוף ארצישראלי Arum palaestinum

לוף הוא אחד הצמחים המעניינים והמרתקים בביולוגיה שלו.

באביב, בחודשים מרץ–אפריל עולה מבין העלים תפרחת בודדת, המשועבדת כולה לתפקד כמלכודת זמנית לחרקים (למי שמעולם לא דחף את אפו למלכודת אגלה שהריח היוצא ממנה הוא ריח של פירות רקובים והוא מנחם ביחס ללוף מנומר שיש לו ריח נוראי של ... צואה).

אורכה של התפרחת כ-30 ס"מ. חלקיה העיקריים נקראים שִׁזְרָה ומִתְחָל.

השזרה היא מעין מקל זקוף במרכז התפרחת; והמתחל הוא עלה מוארך, גדול ועבה בצבע כהה. הוא עוטף את תחתית השזרה וחלקו העליון פרוש כלשון או כמפרש (החלק שצידו הפנימי סגול כהה והחיצוני ירוק).

מעניינת מאוד הביולוגיה של הלוף ומנגנון ההאבקה שלה הוא מהמעניינים שיש. פרחים נקביים, פרחים זכריים, חרקים שנכלאים בתחתית המתחל, מחלקים על טיפות שמן חלקלק, הפריה, פרח נובל, מתחל מתקמט וחרקים משוחררים - וכל זאת תוך יממה אחת בלבד.

צילמתי את פנים המתחל, את מלכודת החרקים שהפרחים בולטים בה כמו מחטים דקות.

ובסרטון (שלא יצא ברור כל כך) תוכלו לראות את החרק המסכן, שמשמש כמאביק ורק כעבור 24 שעות זוכה הוא לצאת לחופשי. לא מעט מקפחים חייהם במלכודת זו.

חשבתי מדוע אנחנו כפי שאנחנו ואז נזכרתי במצע הבחירות של מפלגת זהות - (משה פייגלין למי שהספיק לשכוח ואני לא מאמינה שאני כותבת את שמו כאן...). פייגלין קרא למפלגה שלו זהות וטען שזהות היא התשובה לשאלה מי אנחנו. במצע שלו נכתב - "הזהות היא שהופכת אותנו לבני אדם חופשיים. בכדי לשעבד בני אדם שוללים מהם את זהותם". פייגלין לקח את זה לכיוון של זהות יהודית, הוא טען שהלחץ נגד זהות יהודית יוצר מצוקה אצל הישראלי שחש תלוש מארצו. הדגיש את היהודי החופשי. זהות שמתייגת אותנו כיהודים. אין לי כלל בעיה עם זהות יהודית אבל יש לי בעיה עם שעבוד לדת היהודית ששוללת ממני את זהותי - זהות של אדם. אני חולמת על הכרה של כולנו בזהות בסיסית שאנחנו בני אדם, זהים מבחינה אנטומית והמין היחיד שנותר על פני כדור הארץ (להבדיל מהחי והצומח כאן), שהתכונות שלנו נקבעות על ידי יחסי גומלין מורכבים בין ביולוגיה ותרבות (שפה משותפת, דת משותפת) ולכולנו חופש בחירה להחליט ולבחור מי אנחנו וכיצד נחייה תוך כיבוד מלא של חוקים של המקום והאופן בו נבחר לחיות, ללא כל כפייה.

גמל שלמה מקלי (סוסת השד) Empusa fasciata

אין לכם מושג כמה תמונות צילמתי בנסיון למצוא את התמונה המוצלחת ביותר. לגמל שלמה יכולת הסוואה מצויינת וכשהוא מתגלה הוא נעמד בתנוחות התגוננות שלא ממש הצלחתי לתפוס בהן את מראהו המרשים.

מקור השם גמל שלמה הוא באגדה על המלך שלמה שכעס על הגמל שלו והפך אותו לחרק אבל אם אתם רציניים ובאמת רוצים להעמיק בעניין אז כנסו לכאן. האקדמיה ללשון עברית הקדישה לו ערך באתר האינטרנט שלה.

תיאור איברים כללי של גמל-שלמה.

בתמונה נימפה (שלב צעיר בהתפתחות חרקים) של גמל-שלמה מקלי.

מתוך חרקים עולם קטן בגדול.

זו פעם ראשונה שפגשתי את סוסת השד פנים מול פנים (דרך אגב היא מסוגלת לסובב את ראשה ב-180 מעלות). המראה המיוחד שלה ריתק אותי מאוד (ומשום כך צרפתי לכם תמונה של האנטומיה שלה... תראו היכן הבטן). ראיתי אותה בפוסטים שונים שנים רבות וממש התרגשתי במפגש בנינו.

ציפורן רגלו של צב.

פרת משה רבנו, או בשמה הנוסף מוֹשִׁית הַשֶּׁבַע.

לא בטוח שהצלחתי לבור את המוץ מהתבן, אבל לפחות הרגשתי שניסיתי לשתף אותכם באיזשהו חלק טוב ויפה שבארץ ישראל מנקודת ראותי, עולמי.

מבט על אדמומית בפריחה מלאה.

אז מאחלת לכולם שלא יהיה לנו אף פעם עצוב,

חדקונית כל שהיא.

ושיעברו עלינו שנים קלות...

צילום מקרוב של כתר הרקפת

הצצתם פעם פנימה לליבו של הכתר?... אני משוכנעת שלא.

מנגנון האבקה של רקפת הוא משהו מאוד מעניין. היא איננה מאובקת ע"י הרוח ואיננה מאובקת בהאבקה עצמית אלא תלויה לחלוטין בחרקים.

האבקה בה נקראת Buzz Pollination (החרק המאביק, בהתקרבו לפתח צינור הכותרת, משמיע זמזום בתדר גבוה שמרעיד את המאבקים וגורם לפיזור האבקה) וגם Sit and wait (פריחה ממושכת של הפרח במטרה להמתין לחרק המאביק שיגיע). שווה לקרוא את המאמרים שצרפתי.

מקווה, רוצה ומאמינה שהלב יקח אותנו רק למקומות טובים.

וכמו ברקפת, שדברים מוזרים ומשונים מתרחשים עמוק בפנים - תהיו אופטימיים, כי כתר לא תמיד עובר בירושה..... 😊

חג שמח ואביב פורח.