טאפו - Taupo.

על פי ההגיון והסדר היינו אמורים לנסוע מרוטורואה לטאפו ואז להמשיך לטונגארירו.

טאפו מתוארת בספרות כעיר דומה מאוד לרוטורואה, עם מרחצאות והמון כייף אתגרי בעיקר. החלטתי שאחרי המנוחה ברוטורואה נעבור לכיף של הטונגארירו ואז נחזור (מעשית חוזרים צפונה קצת) למנוחה בטאפו.

גאוגרפית אזור טאפו והוטנגארירו מוגדרים כרמה המרכזית של האי הצפוני. קשה להגיד שזו אכן רמה לאור גובה של שמורת הטונגארירו אבל המכתש הענק שבו נמצא אגם טאפו (Lake Tauop) מהווה "קיזוז" לטונגארירו הגבוה. אגם טאפו הוא שריד לפיצוץ הר געש מלפני 26,500 שנה. האזור סביב האגם עדיין פעיל מבחינה געשית ויש בו אזורים של פעילות תרמית.

טאפו מתחרה על תואר "בירת האדרנלין של האי הצפוני" ומעצם ההגדרה אתם יכולים לתאר לעצמכם מה יש כאן – קפיצות באנגי למינהן (נכחתי באחת שקפץ ממנה גבר לדעתי לפחות בין 75.... ), צניחה חופשית, ג'ט בואט (שזו נסיעה מטורפת בספינה קטנה שמערבלים אותך מימין לשמאל ובדרך מרטיבים אותך...), , שיט קיאקים, אופנים, מסלולי הליכה ודיג.

לעניין הדייג - יש בניוזילנד הקפדה חמורה מאוד על נושא הדיג. אסור לדוג ולו גם את הדגיגון הקטן ללא רשיון. אחרי שהוצאת רשיון עלייך להכיר את כל סוגי הדגים ואת שיטות הדיג המותרות. לא כל שיטה מותרת בכל מקום. יש את שיטת הפתיון ויש את שיטת הדמוי פיתיון. בשיטה אחת מותר לדוג עם זרם המים ובשיטה השניה נגד זרם המים... בקיצור – יש ביה"ס מיוחד בטאפו ללימוד העניין ואבוי אם תתפסו דגים ללא רישיון ושלא בהתאם להנחיות.

עזבנו את הטונגארירו ומזג האוויר היה מצוין. צילמנו שוב את האזור כי אם אתם זוכרים, כשהגענו, היה גשום וסוער ולא ראינו כלום. הדרך יפיפיה. שלושת הרי שמורת הטונגארירו עומדים בכל הדרם וכשיורדים מהשמורה מתגלה אגם טאפו הענק.

משמאל שמורת הטונגארירו מרחוק ו-נגאורוהואה - ההר הצעיר.

כשיורדים מהשמורה לכיוון טאפו

אגם טאפו

הגענו לאתר הקראונים של טופ 10. מקבל את הציון הכי טוב עד עכשיו. היה מעולה!

Lake Taupo Top 10 Holiday Resort. 28 Centennial Drive Taupo. Ph (07) 3786860. Reservation 0800 332 121. office@taupotop10.co.nz. www.taupotop10.co.nz

ומילה על עניין חניית הלילה – עשינו מנוי לחניוני 10 TOP עוד בארץ. סקירה מוקדמת של אתרי החניה יחד עם המסלול שבנינו הביאו אותנו להבנה שיהיה לנו נעים יותר באתר מסודר עם כל הפונקציות ההכרחיות (חשמל, מקלחות מסודרות, אתר לפינוי מים אפורים ופינוי שפכים). טופ 10 ענו על הקרטריונים אבל לקחנו גם בחשבון שיתכן ולא בכל מקום שנהיה יהיה חניון שלהם אבל נערך לעניין מראש ונגיע עם מיכל מים מלא ומיכל שפכים ריק. עד עכשיו לא התאכזבנו מאף אחד מחניוני טופ 10 (מאז שעשינו את המנוי החניון בכף ריאנגה הסיר עצמו מחברות בטופ 10 אבל הם אמרו לנו את זה מידית עם ההזמנה והיום אני יכולה לומר שהם ממש לא עומדים בסטנדרטים של טופ 10). ניתן למצוא חניונים שהם free כלומר – ניתן להחנות את הקראון ללילה בחניה מותרת, ללא כל עלות אבל אין אפשרות לכל פעולה אחרת עם הקראון. עלות ממוצעת של חניה לבן אדם באתרי טופ 10 היא כ-20$ ניוזילנדי ללילה. משלב זה גם הפסקנו להזמין מקומות לינה באתרי החניה מראש כי נוכחנו לדעת שעל אף שהזהירו אותנו מראש על הצפיפות הרבה בכל מקום בגלל החופשות שבניוזילנד ובגלל הקיץ שמביא לכאן המוני תיירים – יש שפע של מקום (אולי כולם הולכים לחניונים שבהם לא משלמים אבל לנו מאוד מתאים אופי החניות הליליות שבחרנו).

אני בהיי. האדרנלין שבגוף אחרי הקרוס טונגארירו לא עוזב אותי... נכנסתי למקלחת לכמעט שעה שלמה – פשוט נתתי למים לזרום ולגוף להפשיר (זה אחד היתרונות של טופ 10 – מים חמים בשפע ומקלחות מדוגמות). ארוחת ערב ופורשים לישון.

ארוחת ערב וקדימה למיטה...

יום שבת, 11.1.14.

כל הלילה חלמתי שאני לא יכולה לזוז. שהגוף תפוס וכואב... זה היה לילה של סיוט. התעוררתי ו.... אני כמו נמר. אף שריר לא כואב, שום דבר לא תפוס מלבד השפתיים שלי שנראות נורא, נפוחות, יבשות ואדומות ממזג האויר של אתמול. נו, שויין... שאלה יהיו הצרות. בפעם הבאה צריך לזכור להכניס לכיס שפתון.

רון-עמי כבר ער... "כמה את יכולה לישון כל הזמן?"... תשמעו, זו אחרית הימים – שאני אשן ורון-עמי יחכה שאתעורר. רק בגלל זה אני שוקלת לעבור לגור כאן. אני ישנה כל כך טוב....

מחליטים לצאת למסלול הליכה ברגל למפל הוקה Huka Falls. מסלול של כמה ק"מ, קל, נעים שבו הולכים לאורך גדתו המזרחית של נהר וייקאטו. השביל חוצה נחל שבו זורמים מים חמים בנקודה אחת קטנה (ואנשים מצטופפים שם כמו סרדינים) ומגיע עד מפל הוקה. צעידה מהנה מאוד. לקראת הסוף אני מרגישה קצת את שרירי הברכיים (שריד לאתמול) אבל שטויות.....

תצפית מעבר לכתף על תחילת המסלול

כאן התחיל הרומן עם חבורת הברווזים ....

אבל הם באו אלי רק כי ישבתי בעברו השני של העץ ודיברתי אליהם עם איזה סנדוויץ טוב...

ובדרך למפלים...

ובסוף מגיעים אליהם...

חשבתי מפלים... אולי מטרים של מפלים.... אבל בסוף זו היתה "שלולית" מעניינת....

זוכרים שסיפרתי לכם על אלה שעושים ג'ט בואט? אז ככה זה נראה...

לצעוד עם רון-עמי זו חוויה. כל הזמן הוא מצלם. כל שניה הוא נתקע לי באיזו שהיא פינה מסתכל על משהו, מתביית על משהו ושוקע במחשבות והכי חמור - כשאנחנו נתקלים בדברים הקשורים למקצוע – להנדסת חשמל.

ספירתי לכם על כך בפוסטים קודמים... הפעם זנ היה נורא.

כאן, כשהוא נעלם לי – אני לא מודאגת אבל כמה זמן אני יכולה לעמוד מול איזה שיח/עץ ולהסתכל עליו עד שיחזור??? אז אני מתקדמת בשביל עד שהוא חוזר. אבל זה מאריך את זמן הטיול. אז תתארו לעצמכם בכמה שעות עשינו את מסלול מפל הוקה – פי ....3!!! משעתיים של טיול הלכנו 6 שעות.

אנחנו לא ממהרים... אבל חשבתי שאין כאן עמודי חשמל וכו'.... הוא מגלה אותם מתחת לפני האדמה. בכל פינה הוא רואה משהו.... ואיזה הרצאות שאני מקבלת.... אלוהים ישמור!!!

קצת נחים ורון-עמי מזמר לציפורים...

וקצת תמונות מהדרך חזרה...

נביעה של מים חמים שנשפכת לנהר מצופפת לתוכה מתרחצים בצפיפות רבה, זה השלט שמופיע ליד המקום בו כולם מתפשטים... והמגבות המתייבשות.

מצאתי חבר ורון-עמי ניצל את ההזמנות לצפות במתרחצים/ות...

חוזרים למו. המקרר יבש כמו המדבר. צריך ללכת לבשל. אני הולכת למטבח רון-עמי אחראי על הכביסה. וכשרון-עמי אחראי על כביסה – 50 אלף פעם הוא שואל שאלות – צבעוני/לבן איזו תוכנית/בלי סחיטה/עם סחיטה. את השאלות הוא לא שאל כשהייתי בקראון. הוא שאל כשהייתי במטבח המרכזי ובשלתי. ואתם חושבים שהוא בא לשאול את השאלות? מה פתאום.... בשביל זה נועד הטלפון. הייתם צריכים לראות אותי עומדת במטבח עם עוד 6 איש לפחות שמבשלים ורק לי מצרצר הטלפון כל שניה ואני צריכה לענות (הלוווו.... השארתי את הילדים בבית כדי להפתר מהשיחות טלפון הללו....).

יום ראשון 12.11.13.

בא לנו פנקייק לארוחת הבוקר...