אולמוץ (Olomouc)... ועל אמונה

תחנת הרכבת באולמוץ

בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ ב- 25.9.2005 כתב משה גלעד "על מקום, אי שם בפינה קצת נידחת...".

וכך כתב:

"אולומוץ (Olomouc) שוכנת 76 ק"מ מצפון לברנו. הכיכר המרכזית שלה נחשבת לאחת הדוגמאות המרשימות באירופה לאדריכלות הבארוק. עמוד ה"שילוש הקדוש" בלב הכיכר הזאת, המתנשא לגובה 35 מטרים, נבנה באמצע המאה ה-18. בחלקיה האחרים של הכיכר ניכרים מאמצים לא מוצלחים במיוחד לשילוב בין אמנות מודרנית יותר לנכסים העתיקים. בצדה האחד של הכיכר, לצד המזרקה הירקרקה, ניצבים כמה פסלים מוזרים. בצדה האחר, כאשר עומדים מול השעון האסטרונומי הגדול שמזכיר את השעון בכיכר העתיקה של פראג, נדמה שהאמנות הסוציאליסטית הצליחה לגרום נזק מביך גם לכיכרות השמורות והיפות ביותר".

על אולמוץ בהיסטוריה ובעת המודרנית ניתן לקרוא כאן, או בקצור נמרץ כפי שמתואר באתר העיר:

(*) בימי הביניים היתה אולומוץ אחד המרכזים העיקריים של מורביה.

(*) ב-1306 נרצח כאן המלך הצ'כי האחרון של שושלת פרמיסליד החזקה (המלך וונצ'לס השלישי).

(*) בשנת 1576, נוסדה האוניברסיטה (השנייה בגודלה בצ'כיה), אוניברסיטת Palacky.

(*) בתקופת הרנסנס הייתה אולומוץ עיר עשירה עם ארמונות מפוארים ו -30 אלף תושבים.

(*) במהלך מלחמת שלושים השנה, התרחש כיבוש הרסני על ידי השבדים (1642-1650), העיר

נהרסה כליל במהלך המצור.

(*) בתקופת הבארוק נבנו מונומנטים ייחודיים רבים, מבנים וכנסיות (עמוד השילוש הקדוש, סט של

שש מזרקות הבארוק, כנסיית מיכאל הקדוש)

(*) בשנת 1848, עליית שלטון פרנץ יוזף הראשון. קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה ומלך הונגריה לבית

הבסבורג. נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של אירופה במאה ה-19 והיה אהוד מאוד על עמי

האימפריה שבראשה עמד.

(*) במאות ה -18 וה -19, העיר הפכה למרכז צבאי חשוב של המלוכה האוסטרית, ביצורים וחומה

הקיפו את העיר.

(*) במהלך מלחמת העולם השנייה, כ -2,000 יהודי העיר נשלחו אל מותם במחנות ריכוז והשמדה.

(*) לאחר המלחמה (1945), גורשו רובם המכריע של אזרחי הלאום הגרמני (לפני המלחמה היו

הגרמנים שליש מאוכלוסיית העיר).

(*) לאחר ההפיכה הקומוניסטית (1948) - ירידה בחשיבותה של אולומוץ.

(*) לאחר מהפכת הקטיפה בשנת 1989, שיקום הדרגתי של המרכז ההיסטורי והמונומנטים, בניית

תשתיות תחבורה ותיירות.

ניתן להעזר באתר העיר לתיירות.

צעדנו מתחנת הרכבת כ-2 ק"מ לעבר העיר העתיקה, למלון שבו היינו אמורים ללון.

בדרך עצרנו לחווית כביסה.

את הכביסה הראשונה ב-18 יום שהיינו בדרכים עשינו כשהיינו בקיוב עם דובי וגילית, אז מסרנו את הכביסה בבית המלון. בדרכנו למלון נתקלנו בשלט - מכבסה, הצצנו פנימה והיינו מופתעים. זהו שירות כביסה עצמי והניקיון שלט בכל פינה. אפילו מכונות הכביסה הריחו... החלטנו לנסות. הפעלנו מכונת כביסה אחת ו-2 מייבשים בעלות של 35 ש"ח. מכונת קפה הנעימה את זמננו וזה היה מושלם.

גם באולמוץ נאלצנו לשהות ב-2 מלונות.

הראשון היה מלון Long Story Short Hotel. מלון בוטיק, קסם של מלון, מיוחד, נעים ובהחלט שווה שהות אבל מיכוון שהזמנו מקום ערב קודם והיה זה סופ"ש - לא היה בו מקום ליותר מערב אחד. רצינו מאוד לשהות בו אז החלטנו לקחת לילה אחד ואח"כ לחפש אחר. הם היו מאוד נחמדים והיו מוכנים לתת לנו לשהות עוד 2 לילות בחדר לארבעה אבל עם שרותים מקלחת ציבורית ואת זה לא רציתי.

זה המלון, שלא תחשבו לרגע שנפרדנו מהמדרגות... גם כאן נאלצנו לטפס 40 מדרגות...

בתמונה רון-עמי צילם אותי ברגע של התלבטות האם לעלות או לא. הייתי כבר מיואשת מכל כך הרבה מדרגות.

הבניין עצמו שימש כמאפיה צבאית. נבנה בין השנים 1670-1680 כחלק מביצורי העיר ונהרס ברובו בין השנים 1924-1926.

המלון השני שבו שהינו היה בהחלט מלון טוב ונעים - Alley Businedd Hotel.

רק את המעלית זכרנו לצלם... 🤣 🤪

שוטטנו שעות בסימטאות העיר. ללא ספק עיר עם תחושה של ימי הבניים. מרצפות אבן, סמטאות צרות, בתים צפופים, מרפסות נושקות זו לזו - מושלם, ויחד עם זאת - המון ציורי גרפיטי שלא אחת אני שואלת את עצמי האם יש דרך להלחם בתופעה המכוערת הזו.

סיירנו בשוק המקומי ורכשתי 1/2 ק"ג של אגוזי מלך שקולפו בזמן אמת והיו הטעימים ביותר שאכלתי מימי.

גם כאן פגשנו בציורי קיר.

בכיכר העיר המרכזית, העליונה - עמוד השילוש הקדוש - Holy Trinity Column.

עמוד השילוש הקדוש הוא מונומנט בארוק דתי שנבנה בשנים 1716-1754. מטרתו העיקרית של העמוד הייתה להלל ולשבח את הכנסיה והאמונה הקתולית בעיקר כהוקרת תודה על סיום המגפה השחורה שפגעה במורביה בין השנים 1714 ל-1716. העמוד היה גם סמל של פטריוטיזים מקומי, כיוון שכל האמנים ובעלי המלאכה היו תושבי אולומואוץ, ורוב הקדושים המתוארים על הפסל קשורים לאולומואוץ בדרך כלשהי.

העמוד הוא אחד הפסלים הגדולים ביותר בצ'כיה. בשנת 2000 הוא הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ובנימוקי ההכרזה נאמר עליו "אחת מהדוגמאות יוצאות הדופן לשיא של התבטאות האמנות הבארוק במרכז אירופה" (מתוך ויקיפדיה).

את האמת - עמדתי זמן רב מול הפסל הזה ותהיתי.... תהיתי על הצורך להלל ולשבח את מה שעיסוקו אמונה בדת. לי ברור שהאמונה היא נחלת כל בני האדם, שעל בסיס האמונה שטבועה בנו יוצרת החברה האנושית שלנו מסגרות שנותנות משמעות לחייהם, וזה חשוב ללא ספק! אבל, לא תמיד אמונה מביאה אותנו לפסגות של הוקרה בדמות פסל או משהו מוחשי אחר...

הטריד אותי מאוד העניין שבאמונה.

מה זו בכלל אמונה?

רגש? נפש? מחשבה?

האם כשאומרים אמונה תמיד מתייחסים לדת?

האמונה היא בלב והמחשבה בראש? או אולי להפך - אמונה בראש ומחשבה בלב?

האם אמונה קושרת אותנו למושגי נכון/לא נכון?

האם אמונה פרושה שאני משוכנעת שדבר מסויים הוא נכון/לא נכון?

איך מאמינים אם לא רואים?

איך תתגלה האמונה? האם דווקא ע"י לימוד ועיסוק בתורה? ואולי דווקא מהתבוננות בטבע?

בע"ח - זו ממלכה של יצורים אאוקריוטים (יצורים בעלי גרעין ואברונים), היצורים המפותחים ביותר על פני כדור הארץ כולל האדם. האם חוץ מאיתנו, בני האדם, יש לאחרים בממלכה הזו אמונה? (אני חושבת שלהם יש רק ידע).

הסתובבתי ימים רבים עם הפוסט כתוב, גמור אבל לא מפורסם בגלל חוסר יכולת לענות על הפיסקה הזו שעוסקת בשאלה מהי אמונה. הרגשתי שלא סגרתי מספיק עם עצמי את ההגדרה של אמונה.

שלחתי לחברי בפייסבוק בקשה - תכתבו לי מה המילה אמונה אומרת לכם. רציתי לדעת מהי האסוציאציה שמעוררת בהם המילה והופתעתי מאוד משיתוף הפעולה בשאלה.

והם ענו לי, ותודה ענקית על ששיתפתם איתי פעולה:

איריס: רשת מעונות של המגזר הדתי

הלנה: אמונה זה התחושה שיש מישהו שאתה יכול לסמוך עליו בכל ליבך , שיהיה לצידך תמיד, שיקשיב, שיעודד ושיתמוך ללא שיפוטיות.

מושיקו: אבא שלך אמר לי פעם אין אלוהים והאמנתי לו... שברגע האמת הוא לא התערב.

זהרה: כאשר טענה או הנחה מסוימת היא נכונה. לא בהכרח ניתן להוכחה. יש נושאים שכח הניסיון הפך אותם לאמונה

יעל: חוזק... הגיע מזה שראיתי שאנשים במצבים קשים נאחזים מאוד באמונה שלהם וזה עוזר להם להיות חזקים ולהתמודד עם הסיטואציה.

חניתה: הסתכלות פנימית, חסרת שיפוטיות

ויויאן: אמונה היא מצב פסיכולוגי בו האדם חש כי טענה או הנחה מסויימת היא נכונה. יש אמונה בדת....

ניר: מבחינתי אמונה זה היכולת שלך להיות אדם טוב יותר, בעל כוונות טובות ואנרגיות חיוביות והיכולת לגרום לאחרים להבין שזה מתכון לחיים טובים יותר. אם כולנו נשתדל לעשות רק טוב ולהיות חיוביים בכל המימדים - אני חושב שכולנו נהנה יותר מהמשמעות שהחיים האלה הציעו לנו ומאפשרים לנו.... מבחינתי ,המילה הנרדפת לאמונה היא תקווה. מבלי שתהיה לנו אמונה / תקווה לזמנים טובים יותר עם אנשים מדינאים / פוליטיקאים / חברים / אנשים .... טובים יותר, אנחנו נהפכים לכבשים שרק הולכים בתלם ואיבדו את התקווה לזמנים ועתיד טוב יותר.

שלי: במצב החברתי והפוליטי הנוכחי אמונה מתקשרת לי רק לחבדניקים מסיונרים וכפייה דתית..😢. הקשתי עליה ושאלתי האם אמונה זו רק דת ושלי ענתה - בעיניי כן, אמון זה כבר משהו אחר.

לינה: אמונה הולכת להרבה כיוונים מבחינתי, שרק אחת היא האמונה הדתית... אמונה היא מצבור הידע שלנו והניסיון בחיים בתחומים שונים. האמונה מובילה/ או חוסמת אותנו בדרך. נותנת לנו תקווה/ או חוסר תקווה... בעצם היא המנוע לחיים והמצפן, להרגשה הנפשית שלנו בכול תחום ועניין ומאפשרת כוח נפשי ואנרגיה לעשייה בפועל...או אי עשייה. והוסיפה כשביקשתי לחדד - זו מחשבה שמלווה ברגש לעיתים חזק מאוד שקשור בערכים עד כדי קיום עצמי.... ולכן בנושאים מסויימים הוא מאוד קיצוני ונותן כביכול ״ לגיטימציה״ לעשיה נפשעת ולא מוסרית... כמו בדת כמו במשטרים לא דמוקרטיים וכו.... ככול שהעולם מימנו באנו הוא דיכוטומי ולא ליברלי ואין את החינוך לחופש הבחירה... ככה הרגש ו״הלא לראות ממטר״ מתקיים בו יותר.

אתגר: לדעתי, אמונה זה התחושה/הרגשה שמשהו הוא נכון, כשבהכרח אין הוכחה לכך. אחרת, זה ידע.

גלית: שם מגזרי מאוד מאוד לא אהוב עלי. כמו תהילה, הודיה, תפארת וכדומה...

שביט: מילה חיובית. אם יש לי אמונה אני חזקה יותר. אמונה בעצמי. אמונה באדם. אמונה בטוב. זה כח מאוד חזק. אמונה. חשוב יותר מהוכחות אמת וצדק.

חיים פ: אין דבר כזה וכששאלתי האם הוא לא מאמין בכלום? ואמונה בעצמך -מה פירושה? ענה לי - לא צריך "להאמין" בעצמך - אתה פשוט מכיר ויודע מה אתה שווה.

אלי: אמונה היא לא משהו מושכל... היא מתחברת לרובד הריגשי. זה שאין לו בהכרח הסבר מדעי

נורית: אמונה היא משהו שמרגיש ולא צריך להיות מוסבר. זה רגש לא שכל.

תום: אני אגיד לך מה שאמא שלי החכמה מאוד תמיד אומרת לי - אמונה זה רק בעצמי!

חיים ר: אמונה לטעמי היא אידאה או רעיון שהאדם (רק המין האנושי כמובן) משייך למקור כוח נפשי כדי לאפשר לעצמו להסתמך עליו כשאין לו הוכחות או ראיות פיזיות לתופעה, תהליך או ארוע שיעבור/עובר/עבר עליו.

אורית: מחשבה ורגש מעורבבים.

אורלי: אמונה זה כוח פנימי עמוק שמאפשר ראיית הטוב והמחזק בעצמי,באחרים, ביקום:) האמונה היא לפעמים חזקה ויציבה ולפעמים נוצרים בה סדקים ...האמונה שייכת לממד הרוחני שבנו.

רותי: כתבה על כל הדיון שהתפתח - השיח חיזק לה את האמונה באדם. בטוב שבאדם.

יורם: האמונה היא הרצון לחוות את המציאות. 🧐 המילה רצון היא הפעלת כוח פנימי סובייקטיבי. 🤔 הפעלה היא הפעלה מכוונת.🤓 כלומר, אדם שיש לו מוטיבציה פנימית לראות את המציאות מנקודת המבט הפנימית אותה הוא בחר, הוא אדם מאמין. מכאן, זה לא משנה אם אתה מאמין או לא, המציאות מתרחשת בין כה וכה 😲😂😜

יהודית: מאחר ואני באה מבית מסורתי המילה אמונה אומרת פשוט להאמין בכח עליון.

רענן: אמונה באנגלית believe אולי קצת אני מהמר אבל קרוב ל be live ,כלומר יתקיים משהוא כמו שכבר ציינו אין לנו הוכחה לגביו אבל אנחנו בכול זאת מניחים שהוא נכון או יתקיים.

ורון-עמי... איש התכלס שלי הגיב וכתב :

אשתמש במקרה זה בהגדרות מקובלות ולא באינטרפרטציות סוביקטביות...

1. במובן הרחב:

2. האמונה ביהדות:

3. האמונה בשילוש הקדוש: וסיים במשפט - ומעל לכל: איש באמונתו יחיה!

אחרי 24 שעות של קריאה חוזרת של התגובות, שחלקן בלבלו אותי לא מעט, הצלחתי להגיע לנוסח שהרגשתי שמקובל עלי. חשבתי על שנים שהטפתי לילדי כמו שתום כתבה - שאמונה זה רק בעצמי והגעתי למסקנה כי אמונה להגדרתי זו דרך ליצור את עצמי באמצעות ידע, למידה, פתיחות וחיפוש האמת שלי. הנפש והמחשבה הם מבחינתי האמצעים לאמונה. האמונה משפיעה על מסלול חיי וקובעת איך תראה המציאות שלי.

ואם הייתי חוזרת לפתיח, שעמדתי זמן רב מול הפסל הזה ותהיתי על הצורך להלל ולשבח את מה שעיסוקו אמונה בדת הייתי אומרת שעלי לכבד את הבחירה הזו של אנשים משום שהם רוצים וצריכים להאמין במשהו, ולא חשוב במה, מאחר וכשלא מאמינים - כנראה שהחיים קשים ומדכאים יותר ממה שהם.

דגם העיר העתיקה במרכז הכיכר.

בית העיריה עם השעון האסטרונומי שבו.

בית העיריה נבנה בשנת 1378 והיה עשוי עץ. בשנים מאוחרות יותר הוא נשרף ולאורך השנים שופץ, והורחב עד שהגיע למראהו הנוכחי. למעלה מ-600 שנה ראו בו תושבי העיר סמל לחשיבותה הכלכלית והפוליטית של הממלכה המורבית. מספרים כי מראהו הפנימי של הבניין שווה ביקור ואף טיפוס של 144 מדרגות לראש המגדל כדאי.... (מה זה בשבילנו בטיול הזה עוד 144 מדרגות??? ...) אבל הגענו ביום א' והבניין היה סגור.

שעון אסטרונומי הוא שעון עם מחוגים ומנגנונים מיוחדים, המציג מידע אסטרונומי כגון מיקומם היחסי של השמש, הירח, גלגל המזלות ולפעמים כוכבי לכת גדולים.

מתוך דף מידע לתייר: "היצירה האסטרונומית של ימי הבניים כאן היא חלק בלתי נפרד מבית העיריה מאז המאה ה-15. בעבר השעון ייצג עבודה אינטלקטואלית קוהרנטית (עקבית) ומתמשכת של דורות של אומנים, אמנים וחוקרים. מעצם קיומו השעון חיבר את אולמוץ למרכז אירופה. השעון תיאר את החזון המידאלי של העולם המתאים לקוסמולוגיה הנוצרית וקשר בין מסורות עתיקות ונוצריות".

השעון עבר עשרות פעמים שחזורים ושיפוצים. פגזי מלחמת העולם השניה פגעו בו לא מעט ו-Karel Svolinský, שהיה אמן צ'כי לאומי "הרס" לדעת רבים את מראהו של השעון והביאו למצבו הנוכחי. לדעת רבים מראהו איננו מכובד (וזאת לאחר שהוסרו ממנו ב-1990 דמויות כמו סטאלין) אבל כיום הדעה הרווחת היא שהשעון "מעיד על זמן שבו רצוי לא לשכוח" ועל כן יש להותירו כפי שהוא.

השעון ממוקם על חזיתו הצפון מזרחית של בניין העירייה, בגומחה מקשת שגובה כ-14 מטרים.

בתמונה שמצאתי באינטרנט (למטה) ניתן לראות כיצד הומחש מראהו של השעון באמצעות תצוגת בד בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה.

השעון בתצוגת בד כפי שהיה נראה טרום מלחמת העולם השניה... תכלס, באמת הרבה יותר יפה ומיוחד.

רון-עמי עמד במשך 8 דקות וצילם את מופע השעון שמתקיים כל יום בשעה 12:00.

כיכר העיר בנויה כאן בצורה משונה, בצורה מאורכת כשבעצם יש בה שני כיכרות. העליונה הגדולה והתחתונה הקטנה. זו הכיכר הקטנה.

מאחר ושוקי חג המולד עתידים היו להפתח בימים הקרובים הוקמו ברחבת השוק דוכנים שחלקם כבר היו פעילים.

הריח באויר פיתה אותנו לאכול צהריים...

קיבלנו הסבר על כל מנה ומנה מזוג צעיר שעמד ואכל בצד. אלו הם מאכלים צ'כים מסורתיים (השמות רשומים למעלה בדוכן) ואחרי התלבטות רבה הלכנו על המנה שנראתה לי שהכי אשרוד אחריה שאסיים לאכול...🙈

תפו"א (בצורת ניוקי) עם נקניק מעושן בצל וכרוב חמוץ.

ליקקנו את השפתיים... היה מושלם.

ולקינוח?

הם מוכרים "פיצות" מבצק שמרים ועליהם ריבות, פירות, ממרחים שונים - הכל לבחירתך.

כל אחד מאיתנו בחר 1/4 הפיצה ושלי היתה עם ריבת פירות חמצמצה.

עמדתי בגבורה בחיסולה..

יצאנו מגבולותיה של העיר העתיקה על מנת לחפש את עברה של הקהילה היהודית שהיתה במקום.

חצינו דרך פארק יפיפה שהדגים את החומה והצריחים שהיו בה

(כמובן שחלקים גדולים ממנה משוחזרים).

המקום הראשון שביקרנו בו היה הבניין הזה ברחוב Komenskeho - שמרחוק לא נראה עליו דבר...

כשהתקרבנו ראינו את השלט הקטן בכניסה לבניין ואת המנורות של מה שמשמש כחדר תפילה/בית הכנסת לקהילה הנוכחית. לא הצלחנו ללמוד מה גודלה של הקהילה אבל מסתבר כי בקיץ בכל שנה מתקיים במקום פסטיבל יהודי שמושך אליו רבים.

אהבתי את התמונה הזו.

סיכמה בעיני את הכל - בית הכנסת, קבב אינסטנבול בסמוך ומאחור - צריחיה הגבוהים של הכנסיה.

על מגרש החניה הזה, בצומת הרחובות Javoricska ו- Palachovo namesti עמד פעם בית הכנסת המפואר (ואומרים שהיה מפואר מאוד) של הקהילה היהודית. נאמר לנו כי בפינת הרחוב שלט המציין את עברו של המקום - ולא מצאנו דבר.

בסמוך למגרש החניה - Theresian Gate, חלק משערי העיר העתיקה. שער שעיצב אדריכל צ'כי בשם Pierre Bechade de Rochepine וקרא לשער על שם מריה תרזה שהיתה האישה היחידה ששלטה בשושלת המבסבורג והגיע לביקור באולמוץ.

המשכנו לטייל ברחובות הסמוכים לבית הכנסת ואין ספק שלחובבי האדריכלות היה זה שיעור מאלף.

הרחוב נקרא videnka. הבתים מרשימים ביותר. חלקם משופצים ולחלקם נדרש שיפוץ מיידי. פגשנו בחור צעיר שעמד להכנס לאחד מהבתים הללו והוא סיפר לנו שברחוב הזה התגוררו עשירי הקהילה היהודית. היו אלה בתיהם הפרטיים ולא ידע לענות לנו האם הם הושבו לבעליהם או לאו.

אף לבית הקברות היהודי באולמוץ הגענו.

כמו במקומות רבים באירופה, גם כאן בית הקברות היהודי הוא חלק מבית הקברות הקתולי (בתרשים משמאל זו הפינה הימנית התחתונה) וגדר ההפרדה בין 2 החלקים האלה היא גדר צמחיה שבמקרה הזה נגזמה לפני בוא החורף (תמונה מימין).

כמו תמיד, התיישבתי בצד והמתנתי לרון-עמי.

לאט לאט חילחלה בי ההבנה שאני רואה משהו מוזר מאוד וצילמתי כמה דוגמאות.

איזו סיבה יכולה להיות שבבית הקברות היהודי הנשכח הזה, מונחים על קברים רבים זרי פרחים רעננים? מי הניח אותם ומדוע? המעניין היה גם שבעיקרם היו אלה חרציות.

כשרון-עמי יצא ניהלנו שיחה בעניין.

3 ימים קודם לכן היה זה יום כל הקדושים All Saints' Day. יום כל הקדושים הוא יום מועד המוקדש לזכר כל אדם נוצרי אשר מצא את מותו בגלל דתו ואמונתו. ביום זה חוזרים הנוצרים אל בתי הקברות שבו קבורים יקירהם על מנת להניח זר פרחים ולהתייחד עם זכרם.

על פי המסורת נהוג בבתי הקברות להדליק נרות ואף למכור/לאכול ממתקים מסוכרים (לפני כשנתיים שברתי שן בעקבות סוכריה שקיבלתי מחבר שקנה אותה בבית הקברות כשעלה לקבר אימו), מתוך כוונה לשחרר את נשמות המתים שכלואות עדיין כאן ולאפשר להן מסע מואר ומתוק לעולם אחר, שכולנו תקווה שהוא עולם של טוב.

עלתה בנו ההשערה כי יתכן והנוצרים שמבקרים את מיתהם בבית הקברות הם אלה שהניחו את הפרחים. קשה לי להאמין כי יהודי כלשהו בחר להניח את הפרחים דווקא במועד זה (שוב, זו השערה מיכוון שהפרחים היו רעננים) ובנוסף - להניח פרחים בכל כך הרבה קברים זו עלות גבוהה מידי לאיש אחד.

רצינו להאמין שאכן זה כך. שהנוצרים לא שוכחים מי הם האנשים שקבורים כאן. בין אם היו שכניהם, בין אם היו חבריהם, חלק ממשפחותיהם ובין אם היו סתם אנשים שחיו וכיום אין מי שיזכור אותם וייתייחד עם זיכרם לפחות פעם בשנה.

כשהגעתי בכתיבה לשורות אלה - החלטתי להוסיף לכותרת הפוסט את המשפט - ועל אמונה... זה באמת פוסט עם הרבה אמונה...

לטייל לפנות ערב ובשעות החשכה בסימטאות הקטנות היתה באמת חוויה נעימה.