ואחרי ההתחלה ואחרי החגים...

מסיבת יום ההולדת 80 של אבא חלפה, האורחים נוסעים אוטוטו וילא… צריך לשנס מותניים ולהכנס לעניינים ברצינות… בכל זאת – 3.5 חודשיים זו לא בדיחה.

אבל לפני שאני ממשיכה אני חייבת לחלוק איתכם את הפוסט הזה על איש מדהים, איש מאוד מיוחד, נדיר – אבא שלי.

אבא שלי…

ביום שישי האחרון חגגנו לאבא יומולדת 80. ערכנו לו מסיבת הפתעה…. קצת התלבטנו – חששנו שאולי מפאת גילו ההפתעה תהיה מוגזמת אבל אתם לא מכירים את אבא שלי – כל בוקר הוא רץ 8 ק"מ על שפת הים, הוא בכושר מדהים… אז היינו משוכנעים שהלב יחזיק מעמד.

קיבצנו את האנשים הכי קרובים לו – חברים מתקופת הנערות בפולין שאחרי המלחמה, חברים לאורך שנות עבודתו בחברת חשמל, חברים שהתקבצו סביבו עם השנים בכל מיני מקומות, משפחה קרובה ורחוקה והפתענו אותו. הוא היה המום, הוא היה משוכנע שהגיע למסיבת יומולדת של קרוב משפחה ורק כששרנו היום יום הולדת לשמוליק – נפל לו האסימון.

זה היה אירוע מאוד מרגש. אורנה חזי ואני כתבנו לו דברים, דיברנו על האבא שהוא, על הזכות- ובאמת זו זכות -להיות ילדיו. בחצי השנה האחרונה עבדנו על הפקת סרט על חייו. הסרט שילב בתוכו קטעים ממסע השורשים שעשינו אתו לפני שנה, ראיונות עם חברים מהתקופה של אחרי המלחמה, חברים מחברת חשמל, קטעי וידאו ישנים עם אמא, עם הנכדים והשתדלנו מאוד שהסרט ישקף את האיש שהוא – האיש עם העניים המחייכות, האופטימי, תמיד שמח, תמיד רואה את הצד החיובי שבכל דבר ואני מאחלת לעצמנו שנזכה לעוד שנים רבות עם אבא שכזה.

לקראת הנסיעה אמרתי לאבא שאפתח לו פייסבוק על מנת שיוכל לקרוא את מה שאכתוב. אבא אמר שהוא מעדיף לדבר איתי בסקייפ כל יום. הסברתי לו שלא תמיד תהיה אפשרות, שלא תמיד אוכל לספר בסקייפ את כל מה שחווינו ושלא אוכל להראות לו תמונות וקטעי וידאו מהמסע – עוד לפני שנחזור הביתה.

אז אבא חשב וחשב וחשב ואמר לי "אז תמצאי משהו אחר שלא כל העולם יראה אותי…"

אז אבא, מצאתי משהו שרק חצי עולם יראה אותך - הכלי הזה שנקרא בלוג ואני משוכנעת שהחצי הזה שרואה אותך – היה רוצה אבא כמוך!!!

#MyFather