הפוסט הזה מוקדש לאחותי
- Tzuzamen
- 27 באוג׳ 2017
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 2 בדצמ׳ 2018
הפוסט הזה מוקדש לאחותי, אורנה אסייג Orna Assayag
סבתא שלי וסבתא של ברנרד דובי ראהוט Bernard Rehhaut היו אחיות. הוווה אומר שאמא שלי ואבא של ברנרד היו בני דודים. אחרי המלחמה כולם עלו לארץ וברבות הימים אבא של ברנרד חזר לגרמניה. בכל שנה הם הגיעו ארצה לבקר ובכל ביקור תמיד הביאו דברים מעניינים... מזוית עיניה של ילדה -היו אלה אוצרות 😊 אחד מהם היה סוג כזה של גבינה כמו בתמונה הראשונה. ייתכן שזה היה ביביבל Babybel ויתכן שדומה לו, לא זוכרת, אבל העיקרון היה זהה - חטיף גבינה קטן עטוף במעטפת שעווה אדומה. שנאתי את הגבינה. בכלל כל גבינה שהיא לא גבינה לבנה והיא קצת מסריחה -אני שונאת 😡🤢 אבל כן אהבתי אותה בגלל דבר אחד 🙈
והשאר בתמונות....

ככה זה הגיע היום בארוחת הבוקר. לא נגעתי... רון-עמי פתח (וכמובן אכל) 😉

שלב ראשון -פתח וקילף עבורי את השעווה האדומה

בשלב השני - חתכתי

בשלב הבא - עיסוי קל

ואז עיצוב.... מישהו מנחש מה זה? ואחותי -למה הקדשתי לך את זה?

אולי בפריסה כזו מישהו ינחש?

אז זו התשובה 🤣🤣🤣😂😂
כשהיתה מגיעה הגבינה היינו מתנפלות אחותי ואני על השעווה האדומה, מעצבות לנו ציפורניים ויום שלם מסתובבות כמו גבירות עם היידים מונפות כדי שיראו את הציפורניים הארוכות והלאק האדום...

רון-עמי אמר שכבר לפני 50 שנה היה לי סטארטפ לבניית ציפורניים וחבל שלא ניצלתי את זה...😂😂😂
(אבל התחבא מתחת לשולחן היום בחדר האוכל כדי שלא יראו שהוא איתי, מעצבת ציפורניים בארוחת הבוקר)
Comments