אז זהו... מתחילים לסגור את הבית
- Tzuzamen
- 25 באוג׳ 2015
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 4 בדצמ׳ 2018
אז מ ת ח י ל י ם.... החיים קצרים והמלאכה מרובה.
סוגרים ואורזים את הבית.
חולמים להכניס את חיינו לשתי קופסאות - מוטורהום ואופניים....
מוטורהום...
והאופניים...
בוחנים את העניין ויוצאים "לשובר שיגרה".
כרטיסי הטיסה מוכנים.
יוצאים להרפתקאה.... לא יודעים מה ילד יום, אבל נוסעים.
לאן? לפולין.
לפולין??? - כן לפולין.
שכרנו דירה בורשה לשנה. קנינו רכב ונראה מה יהיה....
למה דווקא פולין? על כך פוסט נפרד מתי שהוא.
החלטנו בשלב זה של החיים - לסגור את הבית ולנסוע.
פורשים כנפיים... לאן שתיקח הרוח.
זה מוזר לסגור בית אבל יחד עם זאת יש תחושת הקלה מדהימה.
תחושת התחלה חדשה, קלילות, ניקיון, איורור. נפרדים מזכרונות.
זה חלק מההתבגרות. מצחיק להגיד את זה בגיל כל כך מבוגר אבל אני מאמינה שלא משנה בני כמה אנחנו - משהו מהילדות והילדותיות קיים בנו לנצח.
עומדים מול מאות אלפים של פרטים שאספנו במהלך חיינו, רכוש, בגדים, אוספים ומחליטים למכור, לתרום, לתת ולחלק, העיקר להסיר מאיתנו עול.
וזה עול כבד...
אני אפילו מורידה את תמונתם של ארתור וקומט ממסך המחשב שלי. ממסך הזיכרון הגלוי שלי, כי הם שם, עמוק בנפש בזכרון החבוי שלי. אני מוקירה להם תודה ענקית על שעזרו לי להתגבר על מכשולים ענקיים שהיו בחיי - ומי שלא מבין את המשמעות של בע"ח בחייו והתועלתיות שבכך - החמיץ בגדול.
Comments