top of page

אואמארו Oamaru

  • תמונת הסופר/ת: Tzuzamen
    Tzuzamen
  • 16 בפבר׳ 2014
  • זמן קריאה 3 דקות

יום שישי 7.2.14

נוסעים דרומה לאורך הצד המזרחי של האי. הכוונה להגיע לקצה היבשת ומשם לשבור למרכזה. ממחוז קנטרברי (העיר הישועית) אנחנו עוברים למחוז שנקרא אוטגו. נהר ווייטאקי הרחב (ורחב זו לא מילה) מתווה את הגבול שבין שני המחוזות. מדרום לנהר שוכנת עיר בשם אואמארו Oamaru.

בדרך אנחנו פוגשים מרוץ סוסים... חוץ מבטלויזיה לא ראינו אף פעם מרוץ סוסים.עצרנו לצפות. די מהר התרגזנו על עינוי הסוסים ועזבנו.

נוסעים לאט, הדרך נעימה ובשעת הצהרים מחליטים שוב לנפוש למנוחת צהריים. חופש או לא?

עוצרים בטימרו, קרוב לשפת הים, מטיילים קצת, מחממים צהריים וילא לחרופ קצר...

אזהרת צונאמי...

יורדים אל החוף



מגיעים עם ערב לאואמארו. לנים כמובן בטופ 10: Oamaro Top 10 Holiday park. 30 Chelmer St. Ph (03) 434 7666. www. Oamarotop10.co.nz


יום שבת 8.2.14

מצב הברך בכי רע.... עוברים לטיפול תרופתי. כנראה שבאחד הטיולים האחרונים רון-עמי אימץ את הברך יותר מידי (זו היתה ירידה תלולה ונאלצנו לבלום זמן רב). אני חייבת תזוזה קצת... יותר מידי מנוחה עבורי ואני יוצאת לצעידת בוקר (ואוו... כמה שזה חסר לי). הפארק של טופ 10 שוכן מאחורי פארק מדהים. אני צועדת במרץ ומשהו בזיכרונות מציף אותי. אני מצלמת ומצלמת ורק לקראת סופו של הפארק אני מבינה מה צילמתי ולאיזה זיכרונות הוא קשור.



איזה ריח משכר

תפסנו שיחה רצינית...


כאן הבנתי...

הניוזילנדים מאוד אוהבים את הפרח – דליה. הפארק היה שופע במינים שונים, צבעים, גדלים. נזכרתי בשנים הראשונות שלנו בבית בדקר, לפני שנשתל הדשא בחזית הבית. אמא מאוד אהבה דליות ובשנים הראשונות שתלה בכל עונה המוני דליות בחזית הבית וכשהן פרחו זה נראה כמו "ים הדליות" (על משקל ים השיבולים). אני זוכרת שמרוב שהיו כל כך הרבה פרחים היה שלב שאמא ואני היינו קוטפות אותם, ארוכים עד כמה שניתן, שמות בדלי ונוסעות למרכז, לחנות הפרחים לתת להם את הדליות, שימכרו. אמא הייתה כל כך מאושרת, שכשנזכרתי – פשוט חייכתי.


ועליתי וירדתי ושוב עליתי וירדתי... חתיכת עליה זו היתה.


לפנות ערב אני מציעה לרון-עמי טיול קצר. אי אפשר לנוח כל הזמן. צריך גם לשמור על תפקוד הברך.

בעיר שתי נקודות תצפית על הפינגווין הכחול והפינגווין הצהוב. הסבירו לנו שהשעה הטובה ביותר לראות את הפינגווינים היא כשהם עולים לחוף עם החשכה. התכתבתי עם גלית, החברה שלי שמטיילת כאן, שסיפרה שחברה אחרת הייתה באואמארו וציינה את בניין הוויסקי שבעיר העתיקה כמקום הקרוב לנקודת התצפית על הפינגווינים. מזג האוויר היה נעים, לקחנו את אחד ממקלות ההליכה שלנו וצעדנו העירה, לראות את הפינגווינים. מי שטיפש – שישלם. אז שילמנו....

הצעידה הייתה בסדר גמור. הגענו בסביבות השעה 19:30 לנקודת התצפית. עשרות אנשים כבר עמדו וחיכו. טיילנו קצת מסביב, על המזח וחיכינו. בקצה המצוק ראינו בתי עץ שפוזרו ומשמשים ללינת לילה לפינגווינים הקטנים האלה. השמש החלה שוקעת והקור הגיע. האנשים החלו פורשים אט אט. לא ויתרנו. החלטנו להישאר עד שהפינגווינים יגיעו. היו רגעים שכבר דמיינו אותם מגיעים מרחוק בחושך... כבר הפכתי לנציב קרח. בשעה 11 בלילה נשארנו אנחנו ועוד 4 יפאנים צעירים – והחלטנו לותר. פרשנו. היינו צריכים לצעוד את כל הדרך חזרה – שנראתה עכשיו ארוכה וקשה יותר. איש לא היה ברחובות.

הגענו בשעת אור עדיין והסתובבנו על המזח

אברהם, אנחנו קונים לך אחת כזו.

ואלה בתי הקינון שהשאירו למען הפינגווינים.

וירד הלילה והקור בא יחד איתו

ועשינו את דרכנו בשעה 11:00 בלילה חזרה. משום מה הדרך היתה ארוכה כיפליים והלכנו מאוד לאט

צעדנו ואיש - ואפילו כלב - לא היה ברחובות העיר. הודות לשלט מימין היה לנו על מה להתדיין לאורכה של הדרך חזרה. לפחות התחממנו מהויכוח...


הגענו למו, התיישבנו להפשיר ורון-עמי הסתכל שוב במפות ובניירת שהייתה לנו על נקודת התצפית... והתברר כי זה לא היה המקום. היינו צריכים להדרים עוד ק"מ אחד. המתסכל בעניין היה שזה היה בבחינת "תופעת העדר". מישהו אחד אמר, מישהו אחד נעמד ואז כל מי שהגיע – הצטרף ל"עדר" וחשב שזה המקום הנכון....


יום ראשון 9.2.14

ממשיכים להדרים לעבר דונידין. לפני עוצרים עם מו במרכז העיר העתיקה של אואמארו ויוצאים לסיור קל ברגל. במרכז העיר העתיקה, שנמצאת במתחם הנמל, ניצבים כמה מהבניינים המסחריים העתיקים והשמורים ביותר שבניוזילנד. הבניינים נבנו במאה ה-19 מאבן גיר מקומית. הרובע העתיק הוא מקבץ של מספר רחובות צרים שבהם חנויות וינטאג רבות, חנויות אמנים רבות ובתי קפה.





אחד מבתי האבן גיר העתיקים שבעיר.

עבודות יד מדהימות של אמנית מקומית (קניתי לי את הגזרה של הבובה הגינגית עם השמלה השחורה).


מי יודע מה מופיע בתמונות האלה? מי שינחש יקבל פרס... יכולה להגיד לכם שמגיל צעיר מאוד אבא לימד אותי ואת אחותי מה עושים כשיש בקלה המה שמופיע בצד ימין.

תחנת הרכבת המקומית


מגיעים עם ערב לאתר טופ 10 בדונידין: Aaron Lodge Top 10 Holiday Park. 162 Kaikorai Valley Road, Bradford Dunedin. Ph (03) 4764725. www.aaronlodgetop10.co.nz

Comments


bottom of page